נזקי בעלי-חיים לגידולים החקלאיים

לצד תיאורי השפע והתנובה החקלאית, משולבים בפסיפסי ארץ ישראל מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית גם תיאורים ריאליסטיים של פגיעות ביבול החקלאי. תיאורים אלו משקפים היבטים מוכרים של חיי הכפר והחקלאות, ובהם נזקי בעלי חיים לענפי הגפן וכן פגיעות של מזיקים בגידולי הפרי. ייצוגים אלה מעידים כי יוצרי הפסיפסים התבוננו בטבע ובחקלאות המקומית ותיארו את המציאות החקלאית על מורכבותה — לא רק את השפע והפריון, אלא גם את האיומים על היבול.

בפסיפסים אחדים מתוארים עופות המנקרים באשכולות ענבים, למשל בפסיפס מקפלת אל־חמאם, בכנסיית שלאל ובחדר המפואר מאתר נחל שקמה. לעיתים מתוארים גם יונקים הבאים לאכול מן הפרי. כך למשל מעוצב שועל הנוגס בענבים שבסל בפסיפס כנסיית תומס הדיאקון בהר נבו, ושועל נוסף הנובר בסל פירות בפסיפס כנסיית המרטיר בבית שאן. תיאורים אלה משקפים כנראה תופעה חקלאית מוכרת של נזקי שועלים בכרמים ומזכירים את הדימוי המקראי הידוע: “אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים” (שיר השירים ב׳, ט״ו). תיאור יחידאי נוסף הוא של תן האוכל ענבים בפסיפס מכנסייה ביריחו.

בין המזיקים לענבי הכרם בולטת גם הארנבת. ארנבות המכרסמות באשכולות ענבים מופיעות במספר פסיפסים מארץ ישראל, כגון בציפורי, בכנסיית אל־מכר, בכנסיית חצור־אשדוד ובפסיפס לוד. לעיתים מתוארת סצנה בעלת אופי הומוריסטי, למשל ארנבת הבורחת מפני כלב שמירה ומסתתרת בתוך סל ענבים. תיאורים אלה מצביעים על שכיחותן של הארנבות בכרמים ועל הנזק החקלאי שגרמו לענף הגפן. בין הפסיפסים שבהם מופיעים בעלי חיים האוכלים ענבים ניתן למנות כעשרה אחוזים מן הפסיפסים שבהם מעוטרת הגפן.

לצד נזקי בעלי החיים מופיעים גם רמזים לפגיעות של מזיקים בגידולי פרי. כך למשל מתוארות בפסיפסים אחדים נקודות אדמדמות על פני אפרסקים, למשל בכנסיית המולד, בכורסי, בבית חג הנילוס ובבית הכנסת בציפורי. נקודות אלו מתארות ככל הנראה את מקומות המציצה של כנימות המגן, פרלטוריה (Parlatoria oleae), אשר מוצצות את מוהל התא ומותירות כתמים אדומים ולעיתים גם שקעים קטנים על קליפת הפרי. הופעת סימנים אלה בעיצוב האפרסקים מחזקת את ההתרשמות כי יוצרי הפסיפסים התבוננו בפרטים הבוטניים והחקלאיים ותיארו אותם בדייקנות יחסית, בהתאם לכישוריהם ולמשאבים שעמדו לרשותם.