שמואל א פרק יז

"תל עזקה – 2019

עודד ליפשיץ, ליאורה פרויד, ניצן שלום ואלכסנדרה וורת'הל, 04/05/2021

דוח ראשוני

בחודשים יולי ואוגוסט 2019 נערכה עונת החפירות השביעית בתל עזקה (רישיון מס' 41/2019-G; נ"צ 1938-43/6229-33). החפירה מתקיימת מטעם אוניברסיטת תל אביב בשיתוף אוניברסיטת היידלברג, והיא נוהלה על ידי ע' ליפשיץ, י' גדות ומ' אומינג, בסיוע י' בריפה ומ' אומינג (ניהול שטח 1N), כ' מורד וכ' וינד (עזרה בניהול שטח 1N), נ' שלום (ניהול שטח 3E העליון), ק' מוניוס רייסקו וע' אתיה (עזרה בניהול שטח 3E העליון), א' וורת'הל (ניהול שטח 1S), ע' מאירסון וש' ברק (עזרה בניהול שטח 1S), א' ספיצ'אריץ' (ניהול שטח 1W), מ' קוויל-גייטס וב' בל (עזרה בניהול שטח 1W), ל' פרויד (רישום וכלי חרס), ב' זיצמן (צילום שטח), ו' פירסקי (מדידות ושרטוט), י' וקנין (פלאומגנטיזם) וכן סטודנטים ומתנדבים. עיבוד הממצאים, הכולל רפאות, צילום מעבדה ושרטוט, מתקיים במעבדות המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

תל עזקה נמצא בקצהו הצפוני של רכס גודד-עזקה, המפריד בין השפלה הגבוהה במזרח לשפלה הנמוכה במערב. החפירה באתר החלה בשנת 2012 ומאז נערכו שבע עונות חפירה, שבמהלכן נחפרו עשרה שטחים (1E, 3E, 1N, 1S, 2S, 1T, 2T, 1W, 2W, 3W; איור 1). נחשפו שרידי יישוב מתקופות הברונזה הקדומה 3 (בשטחים 1S ו-3W), הברונזה התיכונה (בשטחים 3E, 1N, 2W ו-3W), הברונזה המאוחרת (בשטחים 3E, 1N, 1S, 2S ו-2T), הברזל 2 (בשטחים 3E, 1N, 1S, 2S, 2T, 1W ו-2W), הפרסית (בשטחים 1N, 1S ו-1W) וההלניסטית המוקדמת (בשטחים 1E ו-1W) ומימי החשמונאים (בשטחים 1E ו-3E). המטרה העיקרית של החפירות בתל עזקה היא הבנת רצף השכבות באתר, התכנון העירוני והיקף היישוב בתקופות השונות (Lipschits, Gadot and Oeming 2017).

התל נחקר לראשונה על ידי בליס ומקאליסטר (Bliss and Macalister 1902), אשר חפרו תעלות בחלקו העליון של התל וחשפו חלק ניכר מהאקרופוליס. לאחר חפירות אלה התל לא נחקר שוב עד לסקרים שנערכו על ידי דגן בשנות ה-80 וה-90 (דגן תשס"א; Dagan 2004; 2011) והיו חלק מסקר אזורי של השפלה. דגן הציע שהתל היה מיושב למן תקופת הב"ק 2 ועד התקופה הביזנטית (Dagan 2011, ור' שם הפניות). בשנת 2009 יזמה משלחת החפירות המחודשות סקר ארכיאולוגי לצד סקר גיאופיזי חודר-קרקע (Lipschits, Gadot and Oeming 2012:199). תוצאות הסקר הצביעו על יישוב משמעותי באתר בתקופת הברונזה המאוחרת והברזל 2 (עמנואלוב תשע"ב). בשבע עונות החפירה שנערכו בתל עד כה התגלו שרידי יישוב מתקופות הב"ק 3 (המאות הכ"ו–הכ"ד לפסה"נ), הברונזה התיכונה (המאות הכ'–הט"ז לפסה"נ), הברונזה המאוחרת (המאות הט"ו–הי"ב לפסה"נ), הברזל 2 (המאות הט'–הו' לפסה"נ), הפרסית (המאות הו'–הד' לפסה"נ), ההלניסטית (המאות הד'–הא' לפסה"נ) והרומית (המאות הא' לפסה"נ–הב' לסה"נ). הסטרטיגרפיה באתר מיוצגת מחד בשכבות המאפיינות כל שטח (phases) ומאידך בשכבות כלליות המאחדות את כל השטחים (strata). הסטרטיגרפיה הכוללת של האתר תוצג בכרך עזקה I (לפרסומים המציגים סטרטיגרפיה מהשטחים השונים באתר, ר' Kleiman, Gadot and Lipschits 2016; Lipschits Gadot and Oeming 2017; Koch et al. 2017; Webster et al. 2017; Kleiman et al. 2018; Lipschits et al. 2019).

בעונת החפירות השביעית התמקד המחקר בארבעה שטחים (1N, 3E העליון, 1S ו-1W), שנפתחו בחלקו העליון של התל ובמדרונותיו. שטח 1N נפתח במטרה לחקור את הצד הצפוני של התל ולחשוף שטח נרחב ככל האפשר. שטח 3E העליון נפתח בצדו הדרומי-מזרחי העליון של התל, ומתמקד בשרידים מתקופת הברונזה המאוחרת, כמו גם בשרידי המצודה מהתקופה ההלניסטית, שנחפרה לראשונה על ידי בליס ומקאליסטר (Bliss and Macalister 1902:15–19). שטח 1S, שנפתח בצדו הדרומי-מערבי של התל, ושטח 1W, שנפתח בצדו המערבי של התל, הם חתכים שנערכו בשולי התל במטרה ללמוד על שכבות היישוב באזורים אלה.

שטח 3E העליון נחפר לראשונה בעונת 2015 כחלק משטח 3E, והחל מעונת 2018 הוא נחפר כשטח נפרד. במהלך עונות החפירה הקודמות נחשפו בריבועים 11F ו-12F שני קירות גדולים (507F/15, 550F/18), שזוהו כפינה של מגדל VI של המצודה מהתקופה ההלניסטית, שנחפרה לראשונה על ידי בליס ומקאליסטר בשנים 1898–1899 (Bliss and Macalister 1902: Plan 3). מקיר 507F/15 נחשפו עד כה ששה נדבכים, ותחתיתו טרם נחשפה. במורד המדרון מתחת למגדל, בריבועים 11G ו-12G, נחשף מילוי עשוי שכבות של אבנים קטנות, אדמה וחרסים. המילוי משופע בניגוד לשיפוע המדרון, ולכן אפשר לשער כי הוא נשפך נגד קיר כלשהו, אך זה טרם התגלה. החרסים במילוי תוארכו לתקופת הברזל 2. המילוי קבר תחתיו מבנים קדומים יותר מתקופת הברונזה המאוחרת. מכלול הבנייה המרכזי בחלק זה של המדרון הוא מכלול מבנים מתקופת הברונזה המאוחרת, שחרב בסוף התקופה, כנראה באמצע המאה הי"ב לפסה"נ. לא ניתן עדיין לשחזר את תכנית המבנה המרכזי במכלול, אך היא כוללת שני קירות בריבוע 11G (504F/15, 513F/15; איור 2), שתוחמים רחבה מרוצפת, ובה התגלתה כמות רבה של כלי חרס מרוסקים. רבים מהכלים מעוטרים ועשויים מחומר לא מקומי. הכלים נקברו תחת מפולת של אבנים ולבני בוץ שנפלו מקירות המבנה. קיר 504F/15 נבנה על גבי קיר גדול יותר (514F/15), ששימש יסוד למבנה. לא ניתן לשלול בשלב זה שקיר 514F/15 קדום יותר, ושנעשה בו שימוש חוזר לבניית המבנה מתקופת הברונזה המאוחרת, אך עד כה הוא לא נקשר לקירות נוספים. לקיר התחתון ניגשת שכבת חורבן, הכוללת מפולת אבנים וקנקני אגירה מרוסקים ושרופים רבים. הקרמיקה בשכבה זו היא בת זמנה של הקרמיקה בריבוע 11G. כמה פריטים מיוחדים נמצאו בקרבת המבנה בעונות הקודמות, כגון מצבות, צלמית מתכת של אל יושב וקמע מצרי שמציג שלושה אלים וכתובת הירוגליפית. כל אלה מעידים שייתכן כי במבנה התרחשה פעילות פולחנית.

שטח 1N. מטרת החפירה הייתה להבין טוב יותר את סף הפתח ותעלת המים, שנחשפו בעונות הקודמות ותוארכו לסוף תקופת הברזל, והיו כנראה חלק ממכלול מונומנטלי של מבנה גדול או מצודה. סמוך לסף הפתח נפתחו שישה ריבועי חפירה חדשים, שהרחיבו את השטח לדרום. הישר מתחת לפני השטח נחשפו מבנים מסוף תקופת הברזל, ובהם ראויים לציון חדר ורצפות (איור 3), שעליהן התגלתה שכבת חורבן, הכוללת מספר רב של כלים שבורים באתרם לצד משקולות נול וממצאים נוספים. התגלו עדויות ברורות לשימוש מחדש בשטח בתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית, ובהן למשל, שימוש משני של אגן אבן גדול ששולב בקיר שנמצא בהקשר לקרמיקה מהתקופה הרומית. חפירה לעומק באחד הריבועים החדשים הובילה לחשיפת חלק משכבת החורבן מתקופת הברונזה המאוחרת, המוכרת היטב משטחים אחרים באתר (איור 4).

שטח 1S. החפירה התמקדה במישור שבראש התל ובחלקו העליון של המדרון, במטרה לחקור את השרידים מהחורבן המתוארך לתקופת הברזל 2 (סוף המאה הח' לפסה"נ), לחשוף את היחסים בין השרידים מתקופת הברזל 2א' לשרידים מתקופת הברזל 2ב' (סוף המאה הט' והמאה הח' לפסה"נ) ולהבהיר את השינויים שהתרחשו ביישוב במהלך תקופת הברונזה המאוחרת (המאות הט"ו–הי"ב לפסה"נ). נחשפו שרידי החורבן מתקופת הברזל 2ב', ובהם מגוון כלים שלמים באתרם, צלמיות ומשקולות נול עשויות טין (איור 5). בחלקו הצפוני-מערבי של השטח נחשפו שכבות חיים מתקופת הברזל 2א', שסיפקו תובנות נוספות לגבי אופי היישוב בתקופה זו והמעבר לתקופת הברזל 2ב'. נחשפו שרידי מבנה מתקופת הברזל 2א', שלו אופי ביתי, הכולל רצפות טיח עבות וקירות צרים, והוא חתום מתחת לשרידי מבנה רחב יותר מתקופת הברזל 2ב', שקירותיו רחבים יותר (איור 6). הקירות הקדומים מתקופת הברזל 2א' בוטלו ונשדדו, והמבנה החדש מתקופת הברזל 2ב' לא עוקב אחרי תכנית המבנה הקדום. שרידים אלה מספקים גם עדות לפער זמן בין חורבן המבנה מתקופת הברזל 2א' לבניית המבנה מתקופת הברזל 2ב'. עוד נחשפו שרידי מבנים מתקופת הברונזה המאוחרת 2, ובהם זוהה שינוי בכיוון הבנייה בשלב האחרון של התקופה; שינוי זה מאפשר להעריך מחדש את אופיים של שני שלבי הבנייה בתקופה זו. דגימות אדמה נלקחו מהשלב המאוחר של התקופה במטרה לערוך ניתוח סדימנטים.

שטח 1W. בעונות הקודמות התמקדו החפירות ב'מתחם הממגורות' מהתקופה הפרסית (שלבים 1W–3W). בעונה זו נמשכה החפירה במדרון שנחפר בשנת 2012, במטרה לחשוף שכבות קדומות יותר, לענות על שאלות הנוגעות לקטע מחומת הביצור מתקופת הברונזה התיכונה (שלב 9-1W), שמקיפה את כל צדו המערבי של התל, ולהבין את המעבר מתקופת הברונזה התיכונה לברונזה המאוחרת. מחיצה גדולה שהפרידה בין ריבועים 6O ל-7O הוסרה, וחצאי ריבוע חדשים נפתחו (9O, 9N) במטרה להבין את ביצורי תקופת הברונזה התיכונה (איור 7). החפירה הוכיחה שקטעי הביצור השונים (למשל, 507F/12, 518F/12, 658F/19) שייכים ליחידה אדריכלית אחת, שכוסתה בלבני בוץ (656F/19). בנוסף, בחצאי הריבועים החדשים נחשף שלב מאוחר יותר של הביצורים (שלב b1-9W), הכולל קיר ורצפות טיח הניגשות אליו, ועליהן כלי חרס המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה. בריבועים 6P ו-7P הוסרו קירות מתקופות הברזל 2 והפרסית (שלבים 1-3W, 1-4W) ונחשפה מפולת מתקופת הברונזה המאוחרת (שלב b1-8W), הכוללת אבנים גדולות ושכבות של אבני גיר שרופות ולבני בוץ. מתחת לשכבת המפולת (139L/19; איור 8) נחשפו קנקני אגירה שלמים, מתקן אבן, ריצוף אבן שהשתמר בחלקו, וכן קיר השייך אולי לשלב מוקדם יותר בתקופה (שלב a1-8W). הקיר נחתך על ידי ממגורה/בור וטבון. לשלב זה מיוחסים בין היתר קנקני אגירה שבורים, שעל אחד משבריהם נמצאה כתובת היראטית (148L/19, סל 53465/1). באותה שכבה, בין הקיר לחתך המזרחי, נמצאו אובניים של קדר (סל 53470; איור 8) עשויים משתי אבנים שהוחלקו כדי שיתאימו זו לזו.

עיקר המידע החדש שעלה מהחפירה בעונת 2019 נוגע לחורבן מתקופת הברונזה המאוחרת 3, ליישוב מתקופת הברזל 2א' ולחורבן מתקופת הברזל 2ב'. ייתכן שניתוח ממצאי החפירה יוביל לתובנות חדשות גם בנוגע לתקופת הברזל 2ג'.

דגן י' תשס"א. היישוב בשפלת יהודה באלף השני ובאלף הראשון לפנה"ס: מקרה מבחן לתהליכי יישוב בחבל מוגדר. עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל אביב. תל אביב.

עמנואלוב ש' תשע"ב. תולדות היישוב בתל עזקה לאור הסקר הארכיאולוגי. עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב. תל אביב.

Bliss F.J. and Macalister R.A.S. 1902. Excavations in Palestine during the years 1898‒1900. London.

Dagan Y. 2004. Results of the Survey: Settlement Patterns in the Lachish Region. In D. Ussishkin. The Renewed Archaeological Excavations at Lachish (1973–1994) 5. Tel Aviv. Pp. 2674–2692.

Dagan Y. 2011. Tel Azekah: New Look at the Site and its “Judean Fortress”. In I. Finkelstein and N. Naaman eds. The Fire Signals of Lachish: Studies in the Archaeology and History of Israel in the Late Bronze Age, Iron Age, and Persian Period in Honor of David Ussishkin. Winona Lake. Pp. 71–86.

Webster L.C., Sergi O., Kleiman S., Lipschits O., Hua Q., Jacobsen G.E., Tristant Y. and Gadot Y. 2017. Preliminary Radiocarbon Results for Late Bronze Age Strata at Tel Azekah and Their Implications. Radiocarbon 2017:1–23.

Lipschits O., Gadot Y. and Oeming M. 2012. Tel Azekah 113 Years After: Preliminary Evaluation of the Renewed Excavations at the Site. NEA 75:196–206.

Lipschits O., Gadot Y. and Oeming M. 2017. Four Seasons of Excavations at Tel Azekah: The Expected and (Especially) Unexpected Results. In O. Lipschits and A.M. Maeir eds. The Shephelah during the Iron Age. Winona Lake. Pp. 1–25.

Lipschits O., Kleiman S., Koch I., Berendt K., Linares V., Richardson S., Oeming M. and Gadot Y. 2019. Late Bronze Age Azekah and Its Terminal Breath. BAR 45:32–38, 70.

Koch I., Kleiman S., Oeming M., Gadot Y. and Lipschits O. 2017. Amulets in Context: A View from the Late Bronze Age Tel Azekah. JAEI 16:9–24.

Kleiman S., Gadot Y. and Lipschits O. 2016. A Snapshot of the Destruction Layer of Tell Zakarīye/Azekah Seen against the Backdrop of the Final Days of the Late Bronze Age. ZDPV 132:105–133.

Kleiman S., Koch I., Webster L., Berendt K., Linares V., Sergi O., Oeming M., Gadot Y. and Lipschits O. 2018. Late Bronze Age Azekah: An Almost Forgotten Story. In A.M Maeir, I. Shai and C. McKinny eds. The Late Bronze and Early Iron Ages of Southern Canaan. Berlin/Boston. Pp. 37‒61.

1. תכנית שטחי החפירה בעונת 2019.
2. שטח E3 העליון, קיר 15/F504 ורחבה מרוצפת מתקופת הברונזה המאוחרת, מבט לצפון-מערב.
3. שטח N1, שרידים מתקופת הברזל בסוף עונת החפירה, מבט לצפון-מזרח.
4. שטח N1, כלים מתקופת הברונזה המאוחרת באתרם.
5. שטח S1, משקולות נול מפוחמות באתרן.
6. שטח S1, ריבוע T9, שרידי מבנה מתקופת הברזל 2א' (19/F660/19, F654) ומעליהם שרידי מבנה מתקופת הברזל 2ב' (14/F579), מבט לצפון-מערב.
7. שטח W1, ביצורי תקופת הברונזה התיכונה, מבט לצפון-מערב.
8. שטח W1, שרידים מתקופת הברונזה המאוחרת; בצד ימין אובניים באתרם.

1. 
   תכנית שטחי החפירה בעונת 2019.
2. 
   שטח E3 העליון, קיר 15/F504 ורחבה מרוצפת מתקופת הברונזה המאוחרת, מבט לצפון-מערב.
3. 
   שטח N1, שרידים מתקופת הברזל בסוף עונת החפירה, מבט לצפון-מזרח.
4. 
   שטח N1, כלים מתקופת הברונזה המאוחרת באתרם.
5. 
   שטח S1, משקולות נול מפוחמות באתרן.
6. 
   שטח S1, ריבוע T9, שרידי מבנה מתקופת הברזל 2א' (19/F660/19, F654) ומעליהם שרידי מבנה מתקופת הברזל 2ב' (14/F579), מבט לצפון-מערב.
7. 
   שטח W1, ביצורי תקופת הברונזה התיכונה, מבט לצפון-מערב.
8. 
   שטח W1, שרידים מתקופת הברונזה המאוחרת; בצד ימין אובניים באתרם."