תהלוכן האורן (wilkinsoni Thaumetopoea)

"תהלוכן האורן הוא עש השייך לתת-משפחת התהלוכנים. שמו של העש קרוי כך בגלל תנועתם של הזחלים בתהלוכה משלב הבקיעה ועד ההתגלמות. התהלוכן, כשאר מיני סדרת הפרפריים (Lepidoptera ), בעל גלגול מלא הכולל ביצה, חמש דרגות התפתחות של הזחל, גולם ועש בוגר.

העש מעמיד דור אחד לשנה. התהלוכן נחשב לאחד ממיני מהחרקים המזיקים ביותר ליערות אורן במזרח הים התיכון. הזחלים ניזונים ממחטי עצי האורן, ואחראים לאיבוד העלווה. בעצים הנגועים ניתן למצוא סימנים אופייניים וביניהם: גלילי הטלה על המחטים הצעירות, הימצאות קבוצות מחטים בצבע חום – צהבהב שמהן נאכל האפידרמיס, התדלדלות עלווה או היעדרה. החל מהדרגה השלישית, נושא הזחל על גבו שערות קטנות וצורבות.

שערות אלו יכולות לחדור לעור ולגרום לגירויים, צריבות אלרגיות, ודלקות בעור ובעיניים. כמו כן בשל שאיפת השערות הצורבות עלולה להיגרם פגיעה במערכת הנשימה.

לשם התמודדות עם אוכלוסיות המזיק ננקטות גישות שונות הכוללות פעולות מניעה, ניטור והדברה.

עש תהלוכן האורן קרוי בשם זה בגלל תנועתם של הזחלים בתהלוכה משלב הבקיעה ועד ההתגלמות. העש בעל גפי פה מנוונים ולכן הוא אינו ניזון. פעילותו מתרחשת בלילה וזמן חייו אורך כיומיים.

העש הנקבה מטילה צבר ביצים סביב מחטי האורן בצורת גליל שאורכו כ- 4 ס"מ. הגליל מכיל בממוצע כ-200 ביצים. את הביצים העש מכסה בקשקשים הנמצאים בקצה בטנה, הקשקשים מגנים על הביצים מפגעי מזג האוויר ומאויבים טבעיים כגון צרעות טפיליות.

לאחר שהזחלים בוקעים הם מתקהלים כדי לטוות קן משי משותף על עצי האורן. את הקינים הזחלים טווים בשולי העץ כדי לקלוט את החום המרבי מהשמש. גם הקן עצמו משמש להם כחממה, והטמפרטורה בו גבוהה עד כ- 15º מטמפרטורת הסביבה, מה שמאפשר את התפתחותם של הזחלים בחודשי החורף.

לזחלי התהלוכן 5 דרגות התפתחות והם בעלי אורח חיים חברתי הכולל התארגנות בקבוצה, ככל שהם מתארגנים בקבוצה גדולה יותר, כך הסיכוי שלהם לשרוד יותר גדול.

במשך כ- 6 שבועות הזחלים נודדים בקבוצה וטווים כל פעם קן במקום אחר. החל מהדרגה השלישית הם טווים קן קבוע בגודל 25-10 ס"מ.

הזחלים שוהים בקן במשך היום, ובלילה הם יוצאים מהקן לצורך הזנה ממחטי האורן, תיקון הקן והרחבתו. כאשר הזחלים מחליטים לנוע הם מאותתים זה לזה ע"י נענוע גופם, הזחל הראשון יוצא והם נעים בתהלוכה כאשר כל זחל נוגע בקצה בטנו של הבא לפניו.

בחזרתם לקן הם נעים באופן רציף לאורך קור משי אותו הם מפרישים על הענף מבלוטה הנמצאת בקצה בטנם. הקור מאפשר להם לסמן את דרכם בחזרה לקן ואת התנועה בתהלוכה.

ירידת זחלי טוואי התהלוכה להתגלמות בקרקע עם סיום האביב

בראשית האביב לאחר שהזחלים מגיעים לגמר התפתחותם, הם נעים בתהלוכה ויורדים אל הקרקע כאשר הזחל שמוביל הוא ממין נקבה. הזחלים חודרים אל תוך הקרקע לעומק של 25-10 ס"מ שיאפשר להם להגיח מתוכה, ומתגלמים לתקופת מנוחה והתפתחות במשך שנה או יותר.

מועד גיחת העשים משתנה בהתאם לטמפרטורת החורף. לאחר חורף קר וגשום מתארך משך התפתחות הזחל, ומועד ההתגלמות מתקצר. לעומת זאת לאחר חורף חם, מתקצר משך התפתחות הזחל, ואילו מהלך ההתגלמות מתארך.

ישנם גורמים שמפחיתים את אוכלוסיית התהלוכן כגון; איכות המחטים, צרעות טפיליות על הביצים ופתוגנים הפוגעים בגלמים. גורמים אלו מונעים מהתהלוכן בקיעה מהביצים, התפתחות כל דרגות הזחל וגיחה מהגלמים

מחזור חיים מחזור החיים של התהלוכן הוא דור אחד בשנה. בחודשים ספטמבר- אוקטובר העשים הבוגרים מטילים את ביציהם, הדגירה נמשכת כ- 6 שבועות. הבקיעה מהביצים מתרחשת בסוף אוקטובר בערך 40-30 ימים לאחר ההטלה.

הזחלים מתפתחים בחורף במשך 4-3 חודשים, והתפתחותם כוללת 5 דרגות. כ- 12-10 ימים לאחר הבקיעה הזחלים מתנשלים ומתקדמים לדרגה השנייה של הזחל, הנמשכת כ-18 יום. לאחר ההתנשלות השנייה הם ממשיכים לדרגה השלישית של הזחל שמתפתח במשך כחודש, זהו הזמן שבו מופיעות השערות הצורבות.

בדצמבר הזחלים מתנשלים לדרגה הרביעית, משך שלב זה משתנה ע"פ התנאים האקלימיים. בסוף החורף הם מגיעים לדרגה החמישית והאחרונה של הזחל כאשר מס' השערות הצורבות על גופם הוא הגבוה ביותר.

בחודשים מרס-אפריל, לאחר כ-4-3 חודשי התפתחות, מגיעים הזחלים לגמר גדילתם בשלב זה הם עוזבים את העץ בתהלוכה ויורדים מהעץ לקרקע.

הזחלים נעים בתהלוכה וחודרים אל תוך הקרקע ומתגלמים בה לתקופת תרדמת של שנה או יותר, עד שיגיחו שוב כבוגרים להשלמת מחזור החיים ולהתחלת מחזור חדש.

תפוצה בארץ ובעולם תהלוכן האורן הוא אחד משישה מינים של תהלוכנים ממשפחת הפרפרים, בישראל שני המינים המוכרים הם תהלוכן האורן ותהלוכן האלה המהווים גורם תברואתי בעייתי. זחלי תהלוכן האורן פעילים בחורף.

התפשטות הטווח הגיאוגרפי של העש צפויה להתרחב כתוצאה מהמגמה המסתמנת של עלייה של טמפרטורת החורף, המעודדת את התפתחותו.

התהלוכן מאכלס יערות אורן סביב אגן הים התיכון, מרכז ודרום אירופה ,מזרח וצפון אפריקה.

בארץ התהלוכן נצפה לראשונה בשנת 1937 בשומרון, וב- 1941- באזור שער הגיא. כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת דווחו מאות מקרים על פגיעות מתהלוכן האורן, אחד מהם היה ב- 1958 כאשר 600 חיילים ששהו תחת אורנים נגועים ביער חולדה, נפגעו כתוצאה מהשערות הצורבות. בעקבות הדיווחים הרבים החלה המודעות לסיכון הבריאותי והתבצעו בשנות ה-50 וה- 60 -פעולות הדברה רחבות באחריות קק"ל והרשויות המקומיות.

בכל זאת התפשטות המזיק לא נמנעה כתוצאה מחוסר הידע בביולוגיה של החרק והפסקת פעילות הבקרה, ובחורף 2001-2002 התהלוכן התפשט בכל יערות האורן העיקריים של ישראל.

כיום הדברת המזיק נעשית בצורה יעילה, הודות לפיתוח תכשירי הדברה משוכללים וביצוע פעולות ניטור. בארץ, הרציפות של עצי אורן הנטועים באזורים שונים מאפשרת את נדידתו של העש מאזורים בהם יש ריכוזים גבוהים של התהלוכן לאזורים חדשים בלתי נגועים.

למרות שתעופתו של העש מוגבלת למרחקים של 4-3 ק"מ, תפוצתו למרחקים גדולים יותר התאפשרה באמצעות העברת העשים הבוגרים באמצעות כלי רכב. יש טענה שגם העברה של קרקע נגועה למקום מרוחק תורמת לתפוצתו של התהלוכן, וזאת משום שהיא מכילה גלמים של המזיק."

מתוך: דוד אורית, 2009, "מאפייני הנגיעות של תהלוכן האורן בעיר ירושלים", עבודת גמר, מכללה אקדמית הדסה ירושלים.