דרך בורמה משמורת המסרק, דרך הסרפנטינות, עין מסילה ועד מצפה הראל
דרך בורמה: מצפה הראל ועיינות סוסין
דרך בורמה: הדרך החלופית אל ירושלים הנצורה במלחמת השחרור
את הטיול בדרך בורמה תתחילו באזור שמורת המסרק
תרדו במורדות הרי ירושלים. תגיעו אל שער הגיא ומשם תמשיכו עוד מערבה. תעברו ליד מעיינות קטנים, חורשות יפות מטעים וכרמים.
בסופו של מסלול באורך של כ-11 קילומטר תגיעו למצפה הראל היפה
את דרך בורמה תוכלו לבצע רגלית, באופניים, אפנועים או ברכב 4X4 בלבד.
חלקים מדרך בורמה עבירים גם לכל רכב:
- ממצפה הראל עד עיינות סוסין ועוד הלאה.
- מכביש 38 לכיוון עין מסילה ועד לסרפנטינות.
- מכביש 38 לכיוון בית מאיר. הדרך המטפסת מעלה עבירה לרוב. אבל בכל מקרה תגיעו עד לאזור בעייתי לכל רכב.
אופי מסלול הטיול:
- אופי הטיול: אורכי
- משך הטיול: רגלי: מינימום 4 שעות. ברכב 4X4: שעתיים
- דרגת קושי הטיול: בינוני
- מתאים לנכים ועגלות תינוק: רק באזור מצפה הראל ועיינות סוסין
- 4X4: כן
- צבע סימון שבילים בטיול: אדום, שביל ישראל
- אורך מסלול הטיול: 11.3 קילומטר
- ציוד לטיול: נעלי הליכה, כובע, מים, מזון
- קליטה סלולרית: יש
- הטיול מתאים לעונה: כל העונות
- מאפייני מים במסלול: מעיינות קטנים, רובם חרבים בקיץ או כמעט חרבים
- שירותים: בתחנת הדלק מסילת ציון על כביש 38
- שולחנות/ספסלים לישיבה: בחניונים לאורך המסלול
- מים לשתייה: בתחנת הדלק מסילת ציון על כביש 38
- מזנון: בתחנת הדלק מסילת ציון על כביש 38
- חניון לילה: לא
- עלות כניסה: אין
- שעות כניסה: אין
- טלפון / אימייל: אין
תחזית מזג האוויר לאזור דרך בורמה והשפלה
מפת סימון שבילים לנסיעה בדרך בורמה
מסלולי טיול נוספים באזור דרך בורמה
- רכס שיירות והמשלטים: משלט 16, משלט 21
- שמורת המסרק: טיול בחורש ים תיכוני, תצפית וקבר שייח'
- הר כרמילה: טיול מיטיבי לכת בהרי ירושלים
- פארק קנדה – פארק המעיינות
- נחל המערה ומערת התאומים
- גן לאומי הקסטל
- דרך דיפנבייקר: במורד הרי ירושלים מנווה אילן אל שער הגיא
באב אל וואד
מילים: חיים גורי, לחן: שמואל פרשקו
פה אני עובר, ניצב ליד האבן.
כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.
ערב אט יורד, רוח ים נושבת
אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
פה רתחו בשמש זפת ועופרת.
פה עברו לילות באש וסכינים.
פה שוכנים ביחד עצב ותפארת,
משוריין חרוך ושם של אלמוני.
באב אל וואד…
ואני הולך, עובר כאן חרש חרש
ואני זוכר אותם אחד אחד.
כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש
כאן היינו יחד משפחה אחת.
באב אל וואד…
יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.
באב אל וואד…
באב אל ואד: שירי מלחמת השיחרור: שלמה גרוניך
בין ירושלים ועמק אילון: האגדה על אימאם עלי וצלחת השמנת - "קבר הצדיק"
בארץ ישראל ישנם מספר מקומות הנמצאים באזורים שונים הנקראים על שם הקדוש האיסלמי – אימאם עלי:
- בכפר אזור, ליד תל אביב-יפו, נמצא בניין עם מספר כיפות אחדות
- בצד הכביש מספר 1 העולה לירושלים, קצת אחרי חאן שער-הגיא, נמצא מקום הנמצא בצל עצים עתיקי-ימים. פעם היה שם שלט "קבר הצדיק". בין שני הנתיבים של כביש 1. כיום הזיזו את הקבר לצידי הכביש, ולא ניתן לראות אותו בנסיעה מהירה.
- בערבות יריחו
מדוע שלושת מקומות אלו נקראו על שם הקדוש אימאם עלי?
כך מספרת האגדה הערבית:
אימאם עלי היה דמות של קדוש מוסלמי. תושבי הארץ העריצו וכיבדו אותו מאוד. יום אחד, כשהיה בדרכים, נתקל בילדה קטנה שעמדה ובכתה בכי מר.
הקדוש אימאם עלי שאל אותה, למה את בוכה, ילדה?
הילדה הקטנה ענתה לו: אמא שלי חולה מאוד. ורק שמנת מחלב עיזים יכולה לרפא אותה.
שלחה אותי לקנות שמנת מחלב עיזים בצלחת, אבל בדרך חזרה בייתה, השמנת נשפכה על האדמה. עכשיו לא אוכל לחזור לבית, כי אמא לא תוכל להבריא ואני חוששת ועצובה מאוד. הרי שאנו עניים ואין לנו פרוטה אחת בבית! ולא נוכל לקנות שוב שמנת יקרה כזאת. ואימא לא תוכל להבריא!
הקדוש אימאם עלי ריחם על הילדה הקטנה. לקח את האדמה הספוגה בשמנת, סחט אותה חזק חזק. פתאום, יצאה שמנת בין אצבעותיו, נקייה ולבנה כשלג וטפטפה על הצלחת.
הילדה שמחה עד מאוד. לקחה את השמנת ורצה הבייתה לרפא את אמה.
הקדוש אימאם עלי עשה מעצה טוב והציל את אמה של הילדה. אבל הוא גם סחט בעוצמה רבה את האדמה והשמנת, דבר שגרם לכאב רב לאדמה.
פתחה האדמה את פיה ואמרה:
אימאם עלי! אימאם עלי! תזכור, יום יבוא ואנקום בך. אני אסחט את הגוף היפה שלך ולא תוכל למצוא מנוחה לעצמך!
יום אחד, כשאימאם עלי מת לקחו אותו על דבשת הגמל והובילו אותו לקבורה. אבל כשבאו לקבור אותו ולטמון את גופתו בקבר, האדמה התכווצה, סחטה את גופו – והוציאה אותו החוצה.
אז לקחו את גופתו, וקברו אותו במקום אחר.
אבל שוב קרה אותו דבר! האדמה התכווצה, סחטה את גופו – והוציאה אותו החוצה.
האדמה לא רצתה שהוא יקבר בתוכה.
כך יצא שהובילו את הגמל המותש בכל רחבי הארץ על מנת למצוא קבר לאימאם עלי – אך לשווא. שום אדמה לא רצתה לקבל אותו.
כל מקום שבו הגמל נח, וניסו לקבור את אימאם עלי, נקרא על שמו – והוא קדוש מאוד לערבים עד עצם היום הזה….