טיול עומק באזור לטרון ושפלת יהודה: למועדון סגל אוניברסיטת תל אביב יוני 2021

יצאנו ביום קיץ מהחמים שיש לחודש יוני להציע, כך שהטיול היה אתגרי בהתמודדות עם השמש היוקדת, אבל אנשי אוניברסיטת תל אביב עשויים מזן קשוח ולא מוותרים בקלות, מטיילים ומוסיפים ידע וחוויות בכל תנאי

למזלנו, התחלנו את הטיול מוקדם, והספקנו לטפס אל תל צרעה וקבר שמשון ומנוח אביו, טרם השמש עלתה אל מרומי כסאה הלוהט.

אחרי הפסקה קצרה לארוחת בוקר בלטרון, הגענו עם האוטובוס הכי קרוב שניתן אל מרגלות תל צרעה ביער הנשיא. עברנו את דרך הפסלים בכביש המפותל שביער האורנים היפה.

העפלנו אל תל צרעה בשביל שעבר טיפול וכיסוח עשביית החורף ופריחת החורף מצדיו. על הדרך קראנו את הפסוקים המספרים את סיפור שמשון ועלילותיו עם בנות הפלישתים.

האם ידעתם שלשמשון היו שלוש נשים פלישתיות? ידעתם שעל שמשון הגיבור, השופט השנוי המחלוקת מבין שופטי ישראל, נכתבו ארבעה פרקים שלמים בשפר שופטים? כך שהסיפורים על שמשון הגיבור הם מרתקים.

ואיזה מקום יותר מתאים יותר להיזכר בסיפורי שמשון ודלילה מתל צרעה וקבר שמשון ומנוח? ולהיזכר בפסוקים אלמותיים כמו: "מעז יצא מתוק", "לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי", "פלישתים עליך שמשון", "תמות נפשי עם פלישתים". כך שישבנו לנו במרומי תל צרעה, ותצפתנו לעבר הרי ירושלים, נחל שורק ונחל כסלון, וסרקנו את מרחבי העיר הגדלה בית שמש.

ירדנו מתל צרעה התלול בזהירות נדרשת. ונסענו לביקור במכלול אתרי העיר העתיקה והחשובה- אמאוס-ניקופוליס. רובנו עוברים ביעף במחלף לטרון, נוסעים דרומה, צפונה, מזרחה או מערבה- ולא כולם יודעים כמה האתר חשוב מאז ימי קדם, ועד ימינו אנו.

העיר העתיקה אמאוס ישבה על אם הדרך ממישור החוף אל העיר ירושלים. אמאוס יושבת למרגלות מעלה בית חורון, שהיה דרך חשובה בעת העתיקה אל ירושלים. גם כיום ציר 443, משחזר את העלייה במעלה בית חורון.

גם כביש מספר 1 עולה לירושלים דרך אמאוס. העיר אמאוס הרומית ישבה על מקורות מים ומעיינות, חלקם מעיינות חמים, שכיום אינם פעילים. אבל כולם מכירים את פארק איילון – פארק קנדה, נחל המעיינות. האזור הזה היה חלק בלתי נפרד ממכלול אתרי עיר הפוליס הרומית- אמאוס- ניקופוליס: עיר הניצחון הרומית.

מהווילה החשובה של אמאוס, שרד חלק מפסיפס מרשים. הפסיפס מוצג במוזיאון החדש של קהילת אמאוס.

בתקופה הביזנטית העיר ניקופוליס הפכה למרכז נוצרי ומקום מושבו של הבישוף, וכאן, באמאוס- ניקופוליס, נבנתה בזיליקה אדירה ששרידיה מרשימים עד היום.

בטיול שלנו עם אוניברסיטת תל אביב, נכנסו אל המוזיאון וקיבלנו גם שיחה מרתקת, בעברית, מהנזירה הצרפתייה, אגנס. אגנס סיפרה לנו את הסיפור המרתק של קהילת "בני האושר" במתגוררת באמאוס. אנשי הקהילה רואים עצמם סוג של יהודים-נוצרים, אוהבי ישראל, מקבלים את השבת בברכה, ומקיימים מעט מנהגים יהודיים. לשיטתם אין לקיים מסיון נוצרי, והם דוגלים בשלום, שקט, שלווה ואחווה.

נסענו לביקור מרשים בבית הכנסת ההולנדי המשוחזר במבוא חורון. את פנינו קיבל פסח פופ, מקים בית הכנסת. גר צדק, יהודי מצד אביו, שחלומו היה להחזיר לבית הכנסת העתיק מטרבורג מהולנד, על גבול גרמניה- את תפארתו. הוא מצא שרטוטים ותוכנית של בית הכנסת המקורי – ושיחזר אותו במבוא חורון. האתר מומלץ לכולם. תרומה תתקבל תמיד בברכה במקום.

את ארוחת הצהרים הטעימה אכלנו במבוא חורון, אצל מלאכי שביל ישראל, הקייטרינג של שושנה ויגאל גרנביץ. ישבנו מתחת לעצי אלון התבור בפארק, וקיבלנו שיחה משושנה, שסיפרה שהם ממקימי הישוב מבוא חורון.

לסיום היום ביקרנו בבית הכנסת העתיק אום אל עומדאן במודיעין. מכיוון שהיום היה חם במיוחד, ואנשים היו כבר עייפים מיום עמוס חידושים ואתרים לא מוכרים, ביקרנו באום אל עומדאן בקצרה, וירדנו אל המקווה לצפות בשרך הנדיר בישראל, גפית קונט.