אוגדת הפלדה היא אוגדה 84, הוקמה מכוחות של שתי חטיבות שריון, יחידת צנחנים, חיל הנדסה וחיל חימוש. בראשה פיקד האלוף ישראל טל (טליק). במלחמת ששת הימים, בחודש יוני 1967, לחמה האוגדה כ"אוגדת המאמץ העיקרי" בפיתחת רפיח ולכיוון אל עריש, והגיעה קרוב לתעלת סואץ. האנדרטה מנציחה את 123 חללי האוגדה במלחמת ששת הימים.

מבנה האנדרטה

האנדרטה היא פסל סביבתי מרשים ביותר שהוקם על שטח של 15 דונם.

אנדרטת עוצבת הפלדה  נמצאת על גבעה קטנה, והיא מתנשאת לגובה של 25 מטר.

מגדל האנדרטה בנוי מחמישה חצאי גלילים. אל המגדל מטפסים במדרגות לולייניות. בראש המגדל מרפסת שממנה אפשר לצפות על הסביבה.

סביב למגדל, בשטח, עומדים 400 עמודים מבטון. על כל אחד מהם היו חלקי ברזל שהם חלקי רכב שריון או נשק. כמה מחלקי המתכת נבזזו מן האתר.

בחדר המבוא של מגדל התצפית חדר זיכרון עגול, על  קירותיו לוחות ארד עם שמות החללים וסמלי היחידות.

פסוקים מהתנ"ך שקשורים להשוואת האוגדה לעמוד האש שהוביל את צה"ל במלחמה נרשמו על הקירות: "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן, לנחותם הדרך, ולילה בעמוד אש, להאיר להם – ללכת, יומם ולילה" (שמות י"ג, כ"א); "במקום עמודו של עולם אתה עומד" (שמות רבה ב').

בהתחלה הוקמה האנדרטה בימית בסיני. לאחר שחזירו את חבל ימית, במסגרת הסכם השלום עם מצרים בשנת 1982, האנדרטה נבנתה בצורה כמעט זהה במקומה הנוכחי בפיתחת שלום. לצד השלט חניון גדול, ספסלי ישיבה, עצים וברזי מים.

האנדרטה הוקמה בימית ביוזמת הלוחמים ומשפחות הנופלים על ידי האדריכל ישראל גודוביץ' ונחנכה ביוני 1977. לאחר הסכם השלום עם מצרים הוקמה מחדש בפיתחת שלום, שם נחנכה ביוני 1982.