תל פארס, חורבת פרג', רוג'ום אל הירי, נחל דליות – שביל הגולן מקטע 8-9

המסלול מתאים לרכב רגיל ברובו. חלקים ממנו עבירים רק לרכב שטח 4*4, בעיקר בימות החורף והבוץ. אפשר לטייל רגלית לכל אורך המסלול.

אתרי עניין לאורך הטיול בשביל הגולן מקטע 8-9

תצפית מתל פארס: חצי ארץ ישראל מול העיניים!

הטיפוס לתל פארס הוא קל בכל רכב, בכביש מפותל. ככל שתעלו במרומי התל יפתח לעיניכם נוף משגע לכל עבר. בראש תל פארס, בגובה 929 מטר מעל פני-הים,  נמצא מוצב צה"לי, אליו לא ניתן להיכנס. אבל תוכלו לעצור בפיתולי הדרך, לרדת מהרכב ולצאת לתצפית מהמיוחדות שבישראל. אם הגעתם בחורף או באביב, כמויות הירוק והפריחה בעיניים יהיו מסנוורים ובלתי נשכחים!

כשתתמקמו בתצפית נוחה, ראשית הביטו אל שכבות קילוחי הבזלת, שבונות את תל פארס. השבכבת נוצרו במהלך אלפי שנים של התפרצויות געשיות של התל. התפרצויות שונות פלטו קילוחי בזלת בצבעים ובהרכב מינרלי שונה, שהגיעו מעומקים שונים בלב כדור הארץ.  השכבות העתיקות נחשפו עם חציבות הכביש והחציבות מהמחצבת הטוף שפעלה כאן בעבר.

מנקודת התצפית על מורדות תל פארס, הביטו לכל עבר בתצפית פנורמית. מזרח תראו את מרחבי סוריה שעל גבול הגולן ומעבר לנהר הרוקאד. מדרום תראו את דרום רמת הגולן, בקע הירמוך, וצפון ממלכת ירדן, והעיר גדרה הקדומה. במבט למערב תראו את שלוחות דרום רמת הגולן המשתפלות לעבר הכינרת. ולא תאמינו, ממרומי תל פארס תוכו לראות את הכינרת המהממת!

עד שלא רואים לא מאמינים. ממרומי תל פארס תוכלו לראות את מרחבי הגליל העליון והר מירון. את הר תבור. את הרי הגלבוע, ורמות הבזלת של הגליל התחתון המזרחי. מחפורות טנקים וטנקים נטושים פזורים בשטח, ומזכירים בכאב רב את מלחמת יום הכיפורים 1973, העקובה מדם, ואת קרבות עמק הבכא -עוז 77, והקרבות הקשים שהתחוללו במלחמה יום הכיפורים בעמק שלמרגלות תל פארס.

תל פארס שולט על צומת רפיד שנמצא בשטחי סוריה. מהצומת נמשכות דרכים אל מרכז הגולן ודרום הגולן. מאזור זה פרצו שיירות טנקים סוריים אל תחום הגולן במלחמת יום הכיפורים, כשהם מגיעים מצפון ומדרום לתל פארס..

את החרמון הסבא, תוכלו לראות במבט לכיוון צפון. גם את תילי צפון רמת הגולן תוכלו לראות בצורה בולטת וברורה. וכמובן תוכלו לנסות לתאם עם מפה, ולנסות לזהות את תילי הגעש הרבים שיופיעו לעיניכם. ביום של ראות טובה תוכלו לספור אפילו את הטורבינות של על רכס בני רסן על גבול סוריה-ישראל.

שמורת ברכת פרג' (פראג')

ברכת פארג' היא שלולית חורף עונתית, שיוצרת ברכה יפה. ברכת פרג' שימשה את תושבי הכפר פרג' העתיק, שכיום הוא החורבה יפה מעבר לכביש. האתר הבא בטיול שלנו.

ברכת שמורת פרג' היא ייחודית. בחורף פורחים בברכת פראג' צמחי מים וצמחי גדות: נורית המים, ורוניקה סורית, וגם צמחים נדירים ובסכנת הכחדה, אנטינורית האיים, קרסולת השלולית, טובענית הקוצים, זנב עכבר פעוט, נורית חיקית, כף צפרדע איזמלית, טובענית קטועה עגולת עלים. בברכת פרג' גדלים גם מינים אופייניים לבתי גידול לחים. לשמורת ברכת פרג' חשיבות מיוחדת כבית גידול לדו-חיים וביניהם חפרית מצויה שהיא מין בסכנת הכחדה בישראל.

חורבת פרג' -פראג'

בחורבת פארג' תמצאו אתר יהודי עתיק חבוי ליד חורשת אקליפטוסים, כנהוג ברמת הגולן. תגלו אזור ירוק מאוד, ממש על גבול סוריה, מרגש משהו. ועם כל המרחק, קל מאוד להגיע אל החורבה עם רכב פרטי.

החורבה מיוחדת ושמורה, וניתן לבקר בעתיקות המבנים, בזהירות. בחורף ובאביב צמחייה ירוקה ופריחה משתוללת. לא רחוק מחורבת פארג' תמצאו את פריחת אירוס החרמון – איריס הגולן.

תחילת הסיור בחורשת האקליפטוסים. אפשר לבקר מחוץ לחורבות וגם בתוכן. בחזית המבנה הגדול תמצאו גרם מדרגות ארון קודש, בשימוש משני.

בחלקו הפנימי והתחתון של המבנה המרכזי. החלל המרכזי יתגלה לכם כגדול ומעניין במיוחד. החלל גדול ותקרתו קמורה כחצי חבית.

בחדרים סמוכים תקרת האבן מרשימה ועשויה מלוחות וקורות של אבן בזלת מסותת, ותמיכות אדירות של קורות אבן בזלת ניצבות. במרכז אחד החדרים עמודי בזלת עגולים מסותתים, ובחלקם העליון כרית אבן גדולה בסגנון דורי.

על אחת מאבני הבניין נמצא בכניסה גילוף של אצטרובל וקשרי הרקולס יפים, שהשתמרו בצורה יחסית טובה. האבן נמצאת כאן בשימוש משני.

צומת אנדרטת שבטה – צומת פרג'

האנדרטה מנציחה את חללי בית הספר לקצינים של חיל התותחנים סוללת תומת"ים של "שבטה", שנהרגו במלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר 1973, בעת המתקפה הסורית באזור תל פארס. הסוללה ספגה אבדות של 15 הרוגים ו-12 פצועים.

טנקים נטושים לצד שביל הגולן

בצומת אנדרטת שבטה ובמקומות נוספים לאורך שביל ישראל, תמצאו טנקים נטושים, שמוצגים כעדויות דוממות לעבר המלחמה הקשה ביום הכיפורים 1973.

ציר הנפט ושביל הגולן

שביל הגולן חובר עם ציר הנפט במקטע שלנו. ציר הנפט הוא דרך שמלווה את צינור הנפט של חברת טאפליין (Arans Arabian Pipe Line). הדרך הסלולה חוצה את הגולן בקו כמעט ישר, ויש בה קטעים שהם  מאוד משובשים כיום.

קו צינור הנפט מתחיל את דרכו בדהראן בסעודיה, לחוף המפרץ הפרסי. אורכו 1,750 קילומטר, והנחתו החלה בשנת 1947, ובמקור היה הצינור אמור להגיע אל נמל חיפה, אבל בלחץ מדינות ערב הופנה קצה הצינור אל זהראני שבלבנון.

תחילת הזרמת הנפט החלה בשנת 1967. לאחר חבלה בצינור בחודש מאי 1967 בנחל שיאון, זרמו אלפי טונות של נפט באזור נחל שניר, ונפט הגיע דרך הירדן עד לכינרת. ישראל דרשה התקנת אמצעי בטיחות שימנעו נזקים במקרי חבלה נוספים בצינור הנפט. הצינור שימש עד תחילת שנות ה-70'. כיום צנרת ציר קו הנפט משמשת להזרמת מי השקיה לחקלאי הגולן.

מפל לאה

אם תפנו ימינה (צפונה) ותגשו עם ציר הנפט 100 מטר, תגיעו למים של נחל גמלא שחוצים את הציר. במקום חורשת אקליפטוסים קטנה, ומים טובים ונעימים לרחצה. השם מפל לאה הוא עממי וניתן על ידי בנות שירות ומדריכות טיולים בגולן, ולכבוד עבודתן המסורה בהדרכה. גם המידע הרשום כאן בנוגע למפל לאה הוא עממי.

חניון נחמה רוטשטיין: שולחן, נדנדה ומים לשתייה

ככה פתאום, על אם הדרך בשביל הגולן, תמצאו מקום אידאלי ומושלם לפיקניק, קפה על הדרך וארוחת שטח מול הנוף. במקום קסום מול נופי הגולן הדרומי, לצד מוצב סורי נטוש, תמצאו את חניון נחמה רוטשטיין. לא תוכלו לפספס את החניון המקסים הזה. בחניון תמצאו מים לשתייה, שולחן צבוע תכלת אותנטי, ספסל נדנדה ופרגולת צל לטובת המטיילים.

צומת הרוג'ומים – צומת רועי ארבל ז"ל

צומת הרוגו'מים עטור בכמה ערמות בצורת חרוטים של אבני בזלת. הצומת קרוי על שם רועי ארבל ז"ל, סמ"ר בפלסר 7. הרוג'ומים הוצבו על ידי חבריו לזכרו. באזור נערך מסע חבריו ובני משפחתו מידי שנה באביב. 

בצומת הרוג'ומים תפנו שמאלה-מערבה, אל תוך שטח אש, בואך רוג'ום אל הירי – גלגל רפאים. כיום עובר בשטח שביל הגולן. משני עבריי שביל הגולן שטחיי מרעה פרות. למעבר בשטח אש יש צורך לקבלת אישור, לחצו.

עין אל-חרירי

כעת תיכנסו אל דרך עפר מתוחזקת ברמה בינונית. הדרך טובה ברובה לכל רכב. בימות הגשמים עשויה להיות בוצית מאוד בחלק מהקטעים. כדאי להיזהר שלא לשקוע, גם עם ג'יפים המעבר עלול להיות בעיתי בימי גשמים ובוץ כבד.

כעבור כ-700 מטר מימין לדרך תמצאו עץ תאנה שגדל על פני מעיין קטן, עין אל-חרירי. המים לא נאגמים ליד התאנה, אלא זורמים וחוצים את דרך העפר. בחורף המי המעיין נאגמים לשלולית חורף מדרום לדרך העפר, וסביבה צמחייה עשירה.

עכשיו אתם ככה ✌ קרובים אל רוג'ום אל-הירי -:)

חציית ערוץ נחל דליות

ממש כמעט הגעתם אל מעגלי האבנים הקדומות, ואתם נדרשים לחצות, רגלית בלבד, את תחילתו של נחל דליות, במסיל. המים זורמים כאן כל השנה. ובחורף תעשו כמה תוכניות לפני שאתם חוצים את הנחל. בצידי הפלג אבנים שאנשים יצרו לכם מדרך לנעליים. ועם זאת, המים מעט גבוהים בחורף, ואפשר להיעזר בחברים לחצייה בלי להרטיב את הנעליים. סביב הערוץ ובתוכו צמחיית נחלים וגדות.

רוג'ום אל-הירי – גלגל רפאים

אם לא הגעתם אל רוג'ום אל-הירי, מהי מטרת הטיול???….זהו האתר שאתם חייבים להגיע אליו. אפילו רק בשביל לדעת שהיכרתם את האתר המסתורי ביותר בישראל. אתר פרהיסטורי שרב הניסתר עליו מהגלוי. אתר ארכאולוגי עתיק יומין, בן 6000 שנה או יותר, שאבניו דוממות. בליבו מערה מסתורית ואתר קבורה קדום ומושקע.

מי ניקבר כאן? למה דווקא כאן? למה עבדו כל כך הרבה אנשים בסחיבת אבני בזלת כבדות ויצרו את מעגלי האבנים הללו? מיהם האנשים שהשתמשו באתר ובנו אותו כל כך איתן, שהוא ניכר בשטח עד ימינו?

יש עוד הרבה שאלות שהחוקרים לא יודעים לענות עליהם. אתר גלגל רפאים הוא את פרהיסטורי, ואין לנו מידע כתוב עליו. אין רמזים מוחלטים באתר שיכולים להאיר ולת מידע ודאי על מהות האתר ושימושיו.

אז מה החוקרים כן חושבים על תעלומת גלגל רפאים וסודותיו, מי בנה אותו ולמה הוא שימש

החוקרים מניחים שהאתר הפרהיסטורי היה פולחני. אולי שימש לקביעת עונות השנה, באמצעות קרני השמש החודרות במדויק בפתחים שבין המעגלם הגדולים. שימוש במיקום השמש אולי תרם לעבודות פולחן לקבלת ברכת האלים לפריון ותנובת הקרקע.

אולי במעגלי האבן הענקיים היו מתכנסים התושבים. אולי הם נעו במעגלים הללו בריקוד מסורתי, וביקשו ברכות מהאלים? יש שהציעו שהאתר שימש כמקום לתצפיות אסטרונומיות. אולי שימש לזיהוי מיקום הכוכבים בשמים, וזיהוי עונות השנה, קבוצות הכוכבים וקבוצות המזלות בשמיים?

במרכז האתר נמצא קבר מגליתי שמאוחר באלף שנה להקמת המתחם. לכן, לא ייתכן שיש לו קשר פולחני או סמלי למטרת הקמת מעגלי הרוג'ום המקורי.