פארק הכט בחיפה: טיילת נהדרת מול חוף מפורץ יפהפה, מתקנים ומדשאות, אתר ארכאולוגי ורצפות פסיפס

פרטי מסלול הטיול בפארק הכט בחיפה:

אופי הטיול: אורכי
משך הטיול: כשעה
דרגת קושי הטיול: קליל
מתאים לנכים ועגלות תינוק: כן
צבע סימון שבילים בטיול: ללא
אורך מסלול הטיול: 1.5 קילומטר
הטיול מתאים לעונה: כל ועונות
מאפייני מים במסלול: נופי ים
שירותים: יש
שולחנות/ספסלים לישיבה: יש
מים לשתייה: יש
מזנון: יש
חניון לילה: לא
עלות כניסה: ללא
שעות כניסה: ללא

תחזית מזג האוויר לאזור הטיול בפארק הכט וטיילת שקמוה:

איך מטיילים ולאן הולכים בפארק הכט וטיילת שקמונה:

חניה בתחילת המסלול: את הרכב תשאירו בחנייה שליד תחנת הדלק "דלק" או תחנת הדלק שער העליה "סונול". משם תצאו רגלית לכיוון הים והמדשאות. צאו מן החניה לכיוון מערב. תגיעו אל המתקנים.

חניון סיום הטיול: את הרכב המאסף תוכלו להשאיר ברחבת החניה שליד המכון לחקר ימים ואגמים.

מתקני משחקים ומדשאות: בין שתי תחנות הדלק, בין המדשאות תמצאו מתקני משחקים נהדרים לילדים, כולל אומגה לילדים. המתקנים פתוחים וחופשיים לקהל.

מזנון ומסעדה: בתחנות הדלק תוכלו למצוא מסעדה ומזון. את מסעדת מקסים תמצאו בתחנת הדלק "דלק", שדרות ההגנה 8, חיפה.

שולחנות אוכל: על המדשאות של פארק הכט תמצאו שולחנות וספספלים וחים לפיקניק וישיבה בטיול. שימו לב: אסור להדליק אש בכל רחבי פארק הכט. אחרי המשחקים והפסקת האוכל לכו לכיוון צפון עם הטיילת של פארק הכט הסלולה והמונגשת. תגלו צמחייה יפה בצידי השביל ולידה שלטים קטנים עם שמות הצמחים. חלקם צמחי בר וחלקם צמחי תרבותי.

נחל העלייה פארק הכט חיפה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

טיילת שקמונה לאורך החוף: בגב תחנת הדלק "סונול", תמצאו ערוץ קטן של נחל עליה. ערוץ הנחל מרוצף יפה בחלוקי נחל. על גדות הערוץ ניטעו עצים יפים. סמוך לערוץ תגלו שביל סלול היוצא ויורד מן הפארק לכיוון מערב, אל הים. כאן תעזבו למעשה את הטיילת של פארק הכט ותעברו לטיילת שקמונה. תעברו במעבר בטון בטוח מתחת למסילת הרכבת. המעבר איננו גבוה דיו למעבר מבוגרים. גובהו כ-1.5 מטר ומבוגרים יצטרכו להתכופף מעט בהליכה במעבר. ביציאה מהמעבר שמתחת למסילת הרכבת תמצאו את עצמכם בטיילת שקמוה שעל חוף הים.

טיילת שקמונה מתחילה מתחילה מגב של תחנת הדלק "דלק" ברחוב הצדף פינת רחוב דוד אלעזר. אורכה כ-1.5 קילומטר, והיא מסתיימת, בצפון, במכון לחקר ימים ואגמים. טיילת שקמונה נמשכת לאורך ובמקביל לים, ובמקביל לטיילת פארק הכט. כך שתוכלו לבחור ללכת בטיילת שקמונה צפונה, ולחזור דרומה בטיילת פארק הכט- ולהיפך.

חוף הים ואזור הסלעים: יצאתם מן המעבר מתחת למסילת הרכב, ומולכם תגלו רחבת דק יפהפהיה ועליה ספספלים טובים לישיבה מול נוף הים והגלים. מולכם משתרע החוף הסלעי של שמורת חוף וים שקמונה. החוף הצר הוא חוף של חלוקי נחל, צדפים ושברי צדפים וקונכיות, וחול גס. החוף הצר מסתיים ברצועה של כ-10 מטר של סלעי חוף המוצפים לסירוגין במי הים והגלים. אזור זה קרוי: אזור הכרית וטבלות הגידוד הימי. בשמורת החוף והים של שקמונה תוכלו למצוא אצות, חבצלות ים, צדפות, קיפודי ים וחלזונות ימיים ובעלי חיים המשקיעים גיר.

פארק הכט חיפה, שמורת חוף וים שקמונה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

חילזון שלשולן משולש, פארק הכט חיפה, שמורת חוף וים שקמונה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

צלחית מכחילה, פארק הכט חיפה, שמורת חוף וים שקמונה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

תל שקמונה: טיילת שקמונה שעל החוף מיועדת לריצות ומסלולי אופניים. היא מיועדת גם להולכי רגל והיא נעימה להליכה. הטיילת תוביל אתכם כעבור כ-500 מטר אל תל שקמונה. התל נישא מעט מעל סביבותיו. מסביב לתל תמצאו אזורי חפירות ארכאולגיות. תוכלו לגשת אל אתרי החפירה ולהתרשם מן הממצא שהושאר בשטח לטובת המטיילים . בעיקר שימו לב לרצפות הפסיפס הצבעוניות של כנסיית שקמונה הגדולה.

פסיפסי כנסיית תל שקמונה: כנסיית שקמונה הייתה גדולת מימדים. אפסיס הכנסייה פונה מזרחה והוא מרוץ בפסיפס נהדר. חלק מהאבנים ירוקות וכחולות מדהימות. פסיפס האולם המרכזי נלקח מאתרו. הפסיפס נמצא ונשמר כיום בתצוגה במוזיאון הימי של חיפה. המוזיאון הימי נמצא לא רחוק מכאן, מול מערת אליהו וליד מוזיאון העפלה וחיל הים וליד אנדרטת צוללת דקר.

בשתי הסטאות של הכנסייה נותרו הפסיפסים באתרם. כאן תמצאו דגמים של תשליבים צבעוניים, צורות הנדסיות ופרחים. בסטרה הצפונית נותרה גם כתובת מעניינת הכתובה ביוונית עתיקה. פירוש הכתובת: "המקום הזה הוא של הימים המאושרים (או הטובים)".

מכון לחקר ימים ואגמים לישראל: הטיילת מסתיימת במכון לחקר ימים ואגמים. כאן גם ימתין לכם הרכב המאסף. אם לא השארתם כאן רכב פשוט תצעדו חזרה אל הרכב שלכם שממתין בתחנת הדלק, בסך הכל כ-500 מטר הליכה חזרה. כאן מסתיים הטיול המומלץ ביותר.

אופציה להרחבת הטיול בפארק הכט וטיילת שקמונה למתקדמים:

תוכלו להמשיך רגלית על המדרכה ממערב לכביש הראשי, שדרות ההגנה. תגיעו למעבר עילי להולכי רגל. תחצו לעבר המזרחי של הכביש. מצם תצעדו חזרה על המדרכה כ-500 מטר. תמצאו את עצמכם ממול למכון לחקר ימים ואגמים, מעברו השני של הכביש. כאן תוכלו לבקר במערות קבורה, מדרגות חצובות בסלע. המערות מיוחסות לתקופה הרומית והביזנטית. המדרגות ככל הנראה נחצבו על ידי נזירים שחיו באזור זה. המדרגות דומות מאוד למדרגות שנחצבו על מורדות ההר באזור מערת אליהו הסמוכה לכאן. כאן גם תמצאו פיסול נוף של עוגן כחול וגדול.

איך חוזרים מכאן לרכב? תמשיכו על המדרכה עד למעבר חצייה וחזרו אל הרכב. כאן מסתיים כל הטיול המורחב באזור פארק הכט וטיילת שקמונה.

ממערב למכון בתוך הים תוכלו למצוא ברכה עגולה חצובה בסלעי החוף. סבורים שהברכה שימשה לגידול דגים או לדייג. המכון הוא חברה ממשלתית ועוסק בחקר הים התיכון וחופיו. המכון חוקר אפשרויות לשימור של הים בישראל והחופים וממליץ על שימוש מושכל במשאבי הים וחופיו בישראל.

מסלול אופניים וריצה, תל שקמונה, פארק הכט חיפה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

תל שקמונה, פארק הכט חיפה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

מידע נוסף והרחבה על פארק הכט, טיילת שקמונה ושמורת החוף והים שקמונה:

פארק הכט בחיפה קרוי על שם ד"ר ראובן הכט.

מי היה ד"ר ראובן רודולף הכט? ד"ר הכט נולד בשנת 1909 בבלגיה ונתפטר בשנת 1993 בחיפה. ד"ר הכט היה תעשיין וחתן פרס ישראל לשנת שתמ"ח על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. הדוקטורט שלו עסק במחקר תובלה ושייט על נהר הריין בתחום מדע המדינה. ד"ר הכט השתייך לתנועה רוויזיוניסטית והיה מקורב לזאב ז'בוטינסקי. עסק בהעפלה והגירת יהודי אירופה לישראל. לאחר קום המדינה הוא הקים את ממגורות דגון, ובשנות ה-80 את ממגורות אשדוד, שהן מחסן התבואה הגדול בישראל.

ד"ר הכט ותחביב הארכאולוגיה: הכט החל לאסוף פריטים ארכאולוגיים ישראליים כבר בהיותו צעיר. ברבות הימים האוסף גדל והוא ואשתו, תרמו את האוסף להקמת מוזיאון הכט של אוניברסיטת חיפה. ד"ר הכט שימש בתפקידים ציבוריים רבים ונוספים, ייסד, היה חבר, קיבל פרסים, תמך והשתתף ב: הוצאה לאור שקמונה, הקמת אוניברסיטת חיפה, ועדות ממשלתיות, שתדלנות והסברה בעולם ועוד פעולות רבות אחרות.

מסעדת מקסים בחיפה והפיגוע: מסעדת מקסים מנוהלת על ידי יהודים וערבים-נוצרים מחיפה. פיגוע התאבדות נוראי התרחש במסעדת מקסים בשבת 4 באוקטובר 2003. את הפיגוע ביצעה מחבלת מתאבדת שהשתייכה לתנועת הג'יהאד האיסלמי. בפיגוע נהרגו 21 יהודים וערבים. המסעדה שמשמת את שחקני קבוצת הכדורגל של מכבי חיפה, ובפיגוע נפגעו קל גם שלושה שחקני מכבי חיפה. סמוך לכביש הגישה למסעדת מקסים הוצבה אנדרטה לזכר הנרצחים בפיגוע.

נחל עליה: נחל עליה יורד על מורדתיו המערביים של הכרמל. נחל עלייה מתחיל ברמת שאול ומסתיים בים התיכון. אורכו של הנחל כ-2 קילומטר. מצפונו זורם החל שקמונה, ומדרומו עובר נחל לוטם.

תל שקמונה

תל שקמונה (תל א-סמק) נמצא על שפת הים למרגלות הכרמל. שטחו למעלה מ-8 דונם. בתקופה הביזנטית שטח העיר שקמונה היה כ-220 דונם.בית הקברות של אתר שקמונה השתרע על מורדות הכרמל ולמרגלותיו ממזרח לעיר, מאזור מערת אליהו בצפון ועד לדרומה של העיר שקמונה.

מקור השם העברי, כנראה, על שם פירות עצי הקמה. שמו הערבי תל א-סמק (סמך)- ץל הדגים, כנראה גם משמר את השם העברי.

את המנזר הביזנטי חפר משה דותן בשנת 1951, האתר נקרא "שער העלייה". חפירות מקיפות יותר נערכו החל משנת 1963 עד 1979 בראשות יוסף אלגביש.

מערת אליהו נבדקה בשנת 1966 על ידי אשר עובדיה. במסגרת "סקר ישראל", ואז נוקו ונבדקו הכתובות החורטות על קירות המערה.

תולדות תל שקמונה: האתר יושב מהתקופה הכנענית המאוחרת ברציפות עד לסופה. האתר היה מיושב גם בתקופה הישראלית I, II. בתקופה הפרסית שכנה כאן עיר פיניקית. בתקופה הפרסית, ההלניסטית והרומית התקיימה כאן מצודה.

מהתקופה הביזנטית התגלו שתי שכבות של בתי מגורים וכנסיות עשירות עם רצפות פסיפס מרשימות. מדרום לתל שקמונה התגלה רובע מגורים מפואר. חלק מחדרי המגורים היו מעוטרים ברצפות פסיפס שהשתמרו היטב. בחפירות התגלו גם חפצים וכלים שונים: כלי חרס, ברונזה ושנהב. גם כלי נשק התגלו בחפירות. קירות הבתים היו מטוייחים וצבועים.

בתי מלאכה ומחסנים: ממזרח לתל שקמונה התגלו בתי מלאכה ומחסנים. גם בורות ומרתפים רבים חפורים בסלע ומתקנים שונים נמצאו בחפירות שקמונה. הקומות העליונות שמעל בתי המלאכה והמחסנים שימשו למגורים.

מנזר שער העלייה: התגלה על שפת הים, מדרום לחלק הצפוף של העיר.

בית הקברות שעל מדרון הכרמל: בשטח בית הקברות התגלו 21 מערכות קבורה. 19 מערכות מצויות בתחומי שטח "גן ההיסתדרות". המערות חפורות בסלעי הגיר. מרבית המערות מתוארכות למאות השלישת והרביעית לספירה. חלק מהמערכות המשיכו לשמש עד למאה השביעית. מערכות הקבורה שימשו הן יהודים והן נוצרים, והן סמוכות אלו לאלו.

כנסיית שקמונה, חיפה (צילום ד"ר ענת אביטל)

פסיפס כנסיית שקמונה, חיפה (צילום ד"ר ענת אביטל)

מערות קבורה חצובות בסלע, תל שקמונה שממזרח לכביש 2 (צילום :ד"ר ענת אביטל)

פסיפסי מנזר תל שקמונה (שער העלייה)

חדר דרומי במנזר: גודל הפסיפס: 5 X 8 מ' (40 מ"ר). צבעים: לבן, שחור, אפור, תכלת, אדום, חום, כתום, צהוב. צפיפות אבני הפסיפס: 100 אבנים בדצמ"ר.

במרכז השטיח מעוצבים מעגלים המאכלסים תיאורים של פרחים ופירות, החוקרים זיהו- רימונים, אתרוגים, תפוחים, אשכולות ענבים, בפינות המסגרת נראית פלמטה ושני רימונים. מהתמונות שבידי ניתן לזהות רימונים מעוצבים באמצעות אבנים אדמדמות-חומות. אשכול של ענבים הנישא על שני עוקצים. הענבים מעוגלים ומעוצבים באמצעות מסגרת אבנים שחורות ותוך מגוון באבנים אפורות ולבנות.

חדר צפוני במנזר: גודל הפסיפס: 5 X 8 מ' (40 מ"ר). צבעים: לבן, שחור, אפור, תכלת, אדום, חום, כתום, צהוב. צפיפות אבני הפסיפס: 100 אבנים בדצמ"ר.

נושאי הפסיפס של המנזר: במרכז השטיח מדליונים גיאומטריים המאכלסים עופות. במסגרת השטיח מדליונים מעלי קוציץ המאכלסים פירות שונים שלא זוהו על ידי החוקרים. מהאיור והתמונות שבידיי ניתן לזהות רק אשכולות ענבים מעוגלים.

גידולים חקלאיים בפסיפס: גפן ורימון

כנסיית תלשקמונה (שער העליה)

תיארוך הפסיפסים: תקופה ביזנטית עד לאמצע המאה הרביעית. גודל הפסיפס: חדר 2, אמצעי, 3.15 X 6.75 מ' (21 מ"ר). צבעים: לבן, שחור, אפור, תכלת, אדום, חום, כתום, צהוב.

חדר מספר 2: החדר מעוטר בשטיח שמסגרת מלבנית, ובה מעוטרים ריבועים משולבים עם מעוינים, המאכלסים מוטיבים גיאומטריים. בפינות הנוצרות בין הריבועים מאוכלסים פירות:

ארבעה אשכולות ענבים מעוגלים הנישאים על ארבעה עוקצים. הענבים מעוצבים באמצעות מסגרת אבנים שחורות ותוך מגוון בשני אופנים, אפור-לבן, אדום-כתום-לבן. אשכולות אלו דומים מאוד לאשכולות מאזור נוסף מרצפת הכנסייה.
בחלל המרכזי שנוצר בין אשכולות הענבים מעוצב אבטיח מפוספס. הפיספוס על גבי גוף הפרי נוצר באמצעות אבנים שהוצבו באלכסון וכך נוצרו קווים בזיגזג.
ארבעה רימונים סכמתיים נישאים על עוקץ עם שני עלים נגדיים מוארכים.
ארבעה אתרוגים מעוצבים באמצעות מסגרת אבנים שחורות חלקם הפנימי מגוון, חציים באבנים אפורות וחציים השני באבנים כתומות-צהבהבות. לאתרוגים מותניים צרות והם נישאים על עוקץ עם עלים נגדיים מוארכים.
בחללים שבין המסגרת החיצונית לריבועים מעוצבים עצי תמר בתיאור סכמתי וסימטרי.

חדר מספר 3: בחדר זה מעוצבים רימונים המונחים בתוך קליקיס. התיאור הסכמתי כולל רימון אחד גדול שמסגרתו מעוצבת באבנים כתומות והכתרים הנלווים אליו באבנים אדומות.

גידולים חקלאיים שמעוטרים בפסיפסים: גפן, אבטיח, רימון, אתרוג, תמר

מקורות

אביטל ע', 2004, הגידולים והכלים החקלאיים בפסיפסים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית מארץ ישראל' נספח הקורפוס, חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.
אלגביש י', 1992, 'שקמונה', בתוך: האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, כרך 4, עמ' 1559-1553.