לוף ארץ ישראלי: צמח רעיל עם תפרחת לשון ארגמנית ובליבה חנית |מטיילים עם ענת

שתפו לחברים שלכם:

לוּף אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי Arum palaestinum

הלוף הארץ ישראלי בולט בנוף באביב עם תפרחת גדולה דמויית כד. לתפרחת עלה גדול כמו לשון ענקית כהה וקטיפתית מבפנים, גלול החוצה, ובמרכז הכד עולה מוט שחור גבוה

עלי הלוף הארץ ישראלי דומים לחיצים גדולים והם נמצאים בבסיס הצמח ויוצרים שושנת עלים סביב לגבעול התפרחות. העלים הירוקים של הלוף עולים מן האדמה לאחר הגשמים. העלים בוקעים וגלילים ובהמשך הם נפרשים, צורתם כמו חץ גדול. העלים בוקעים מתוך פקעת חד-שנתית. ליד הפקעת החדשה אפשר למצוא את הפקעות המצומקות מהשנים הקודמות.

התפרחת הגדולה היא בעצם מלכודת מתוחכמת למשיכת חרקים מאביקים, והיא קרויה: אשבול (Spadix). העלה החיצוני שיוצר את מעטפת הכד, נקרא: מִתְחָל. חלקו התחתון של המיתחל סגור כמו צינור ויוצר כד. והחלק העליון הפרוס וגלול החוצה כלשון מכוסה קטיפה כהה, קרוי: מפרש. ממרכז הכד עולה ציר התפרחת שנראית כמו מוט כהה או אלה, והוא נקרא: שיזרה.

איך פועלת מלכודת החרקים של צמחי הלוף?

השיזרה (האלה הניצבת כמו מוט) בעלת טמפרטורה גבוהה מעט מהסביבה, ומפרישה ריח חזק של פירות תוססים. הריח מושך זבובי תסיסה, דרוזופילה, ממינים רבים. הזבובים נוחתים על המתחל, העלה הפרוש והכהה. על החלק הכהה הקטיפתי מופרשות טיפות שמן זעירות, שמפריעות לרגלי החרקים לעמוד ביציבות באמצעות כריות ההצמדה שלהם על העלה.

החרקים מחליקים אל תוך הכד. הזבובונים מתכסים באבקה זכרית, ומסוגלים לצאת מהמלכודת כעבור זמן מה. הם יוצאים ועוברים אל המלכודת הבאה בצמח לוף אחר, ומאביקים את הפרחים הנקביים שבתוך הכד.

פרות הלוף הם ענבות עסיסיות שיושבות בצפיפות על השיזרה.

לוף ארץ ישראלי Arum palaestinum (צילום: ד"ר ענת אביטל)

משפחה: לופיים Araceae
שם אנגלי עממי: Palestine Arum
צורת חיים: גיאופיט
צבע הפרחים: עלה ירוק שחלקו הפנימי בצבע חום-ארגמן קטיפתי
חודשי פריחה: מרץ, אפריל
מבנה הפרות והזרעים: ענבות עסיסיות
טיפוס העלים: עלים גדולים דמויי חץ
סידור העלים: שושנת עלים
בית גידול: בתה, שולי חורש ים תיכוני
גדל באזורים גאוגרפיים בישראל: גולן, גליל עליון, גליל תחתון, גלבוע, כרמל, שומרון, הרי יהודה, שפלת יהודה
תפוצה פיטוגאוגרפית: ים תיכונית
חלקי הצמח האכילים: כל חלקי הצמח רעילים. ערבים ודרוזים תושבי הצפון מלקטים את עלי הצמח והם נאכלים לאחר קלייה או הרתחה (אין בכתוב כאן המלצה לצריכה למאכל, ההיפך הוא הנכון).
מינים נוספים במשפחת הלופיים: לופית מצויה
קולקס הקדמונים– שימושים בעת העתיקה ואיורים בפסיפסים ביזנטיים.