מערת המכפלה: קברי האבות בעיר הקודש חברון

מערת המכפלה מצויה בלב חברון, עיר האבות היהודית הקדומה. בכל הדורות לא נעזבה חברון אפילו לרגע מיהודיה. יהודים נאחזו בעיר בעור שינייהם. חיו על קדושתה הנצחית וגם נרצחו על הישיבה בה

מערת המכפלה המקודשת ממשיכה למשוך אליה מתפללים מכל רחבי העולם, וללא הפסקה. המבנה מרשים חיצונית וגם פנימית. האדריכלות ההורדוסית ממשיכה להפליא את החוקרים והמהנדסים בני ימינו. העיטורים וצבעי האבנים הפנימיות מרגשים כל עין

אופי מסלול הטיול:

אופי הטיול: אתר נקודתי
משך הטיול: כשעה
דרגת קושי הטיול: קליל
מתאים לנכים ועגלות תינוק: כן
קליטה סלולרית: יש
הטיול מתאים לעונה: כל העונות
שירותים: יש
שולחנות/ספסלים לישיבה: יש
מים לשתייה: יש
מזנון: יש באזור
חניון לילה: לא
עלות כניסה: ללא
ימים ושעות כניסה למערת המכפלה :בשעון קיץ – משעה 4.00 עד 22.00, בשעון חורף – 4.00 עד 21.00. הימים שמערת המכפלה פתוחה כולה (כולל אולם יצחק): חוה"מ פסח. ערב ר"ח אלול: יום אחד. ראש השנה: א'-ב' תשרי יומיים. עשרת ימי תשובה: יום אחד. יום כיפור: י' תשרי יום אחד. חוה"מ סוכות: יומיים. שבת חיי שרה: בחשוון יום אחד. לגבי התאריכים המדוייקים בכל שנה ושנה יש להתעדכן מראש בטלפון 050-6477776‏
ימים שמערת המכפלה סגורה: אסראא' ומעראג': יום אחד. שישי הראשון של הרמדאן: יום אחד. שישי השני של הרמדאן: יום אחד. שישי השלישי של הרמדאן: יום אחד. שישי הרביעי של הרמדאן ואלג'ומעה אליתימי: יום אחד. לילת אלקדר: יום אחד. חג אלפטר: יום אחד. חג הקורבן: יום אחד. ר' השנה ההג'רית: יום אחד. יום הולדת לנביא מוחמד: יום אחד. תאריכים סופיים לימי החגים המוסלמיים נקבעים לפי מולד הירח בכל חודש, ויש להתעדכן מראש בטלפון 050-6477776‏
הכניסה לגן המערה ולמדרגה השביעית פתוחים 24 שעות ביממה
טלפון: 02-9965333 אימייל: [email protected]
קישורים חיצוניים: מנהלת מערת המכפלה

תחזית מזג האוויר לאזור חברון

פרטי מסלול הטיול ולאן מטיילים?

חניה: בחזית מערת המכפלה חניון גדול. השאירו הרכב שם. צאו רגלית אל מערת המכפלה. המבנה הגדול והמרשים בולט וניכר לעין.

סביבות המתחם: תצעדו על המדרכה הרחבה וטפסו במדרגות הרחבות. שמירת חיילי צה"ל בחברון ובמתחם מערת המכפלה היא מאוד הדוקה. מראה החיילים מעניק תחושת בטחון טובה מאוד למטיילים הישראלים. תתקרבו אל המבנה ותתרשמו מצורתו החיצונית.

הקירות החיצוניים מתחם מערת המכפלה: המתחם הענק הוקם על ידי הורדוס המלך היהודי במאה הראשונה לפני הספירה. אדריכלות המתחם דומה מאוד לאדריכלות של הר הבית שבנה הורדוס. אבני הגזית הענקיות מסותתות היטב. לאבנים סיתות שלויים מוקפד. ומרכז האבן מוחלק ושוטח יפה. אבני הגזית יושבות על מסד סלעי הגיר, סלע האם. בין אבני הגזית אין חומר מילוט. האבנים מותאמות זו לזו בצורה מאוד מדוייקת. ומשקלן הרב מייצב אותן כבר למעלה מ-2000 שנה בכל תנאי, כולל רעידות אדמה חזקות.

חלקם העליון של קירות מתחם מערת המכפלה: קירות המתחם מתחלים לשלושה סגנונות. החצי התחתון חלק. החצי העליון עשוי פסים בולטים ופסים שקועים, "קדמות ונסוגות". מעל לפסי האורך מעקה מתקופות מאוחרות לימיו של הורדוס. גם קירותיו של הר הבית, והכותל המערבי היו בנויים באותו האופן: חלק תחתון חלק וחלק עליון עם פסי אורך שקועים ובולטים.

שבע המדרגות של מערת המכפלה: מימין למתחם, מדרום, תוכלו להבחין במדרגות אבן צמודות אל הצד החצוני של הקירות. אלו המדרגות הנודעות. בתקופה הממלוכית נאסרה על היהודים הכניסה למערת המכפלה. באותה העת הותר להיודים לעלות ולהתקרב למערת המכפלה רק מבחוץ, עד למדרגה השביעית.

כניסה ובידוק בטחוני: בכנסיה למערת המכפלה תעברו בידוק בטחוני קפדני. כאן תיכנסו למרחב הפנימי של חלל מתחם מערת המכפלה. תוכו של המתחם עשוי חללים נפרדים ואולמות תפילה גדולים.

פנים מתחם מערת המכפלה: בתוך המבנה תגלו בנייה ממלוכית מפוארת. הקירות עשויים אבני גיר. העיצוב הוא ממלוכי טיפוסי, פסי אבן גיר לבנה לסירגין עם פסי אבן גיר אדמדמה (מיזי אח'מאר). התקרה עשוייה קשתות מחודדות. הקשתות ניצבות על גבי עמודים מסיביים מאוד מעוטרים בפסי אבן הגיר הצבעונית.

אולמות בתוך מתחם מערת המכפלה

במערת המכפלה שלושה אולמות עקריים: אולם אברהם, אולם יצחק ואולם יעקב. אולם יצחק הוא הגדול ביותר והוא פתוח רק למוסלמים. אולם יעקב פתוח רק עבור יהודים. עם זאת, עשרה ימים בשנה מערת המכפלה פתוחה כולה ליהודים ( בהתאמה מערת המכפלה פתוחה בעשרה ימים אחרים רק למוסלמים).

אולם אברהם: האולם גדול ורחב ידיים. קירותיו צבועים בירוק, צבע האיסלם. תקרתו הקמורה מעוטרת בציורי תקרה צבעוניים. הקשתות שיוצרות את התקרה המקומרת ניצבות על אומנות עמודים מסוגננים. בראש עמודים כותרות יפות. נברשות גדולות מרשימות משתלשלות מהתקרה. חלונות עגולים מעשה תחרה מכניסים אור בחלקו הגבוה של האולם. שם בגובה נימצא גם מסדרון הליכה צר המקיף את האולם, כנהוג בבנייה מימי הביניים.

במרכז הקיר הדרומי מיח'ראב הפונה דרומה, למכה. לידו מדרגות העולות אל המינראב, מקום הדרשן. שתי מצבות גדולות ניצבות באולם, זו מול זו. ציון המצבה האחד של אברהם אבינו. ממולו ניצב ציון המצבה של שרה אמנו. על פי המסורת הציונים נקבעו מעל הקברים עתיקים שמצויים במערות קבורה בחללים שמתחת למתחם. אגדות רבות שזורות סביב מערות הקבורה המסתוריות. לא רבים זכו להיכנס אליהן ולפקוד אותן מבפנים. באולם תמצאו עיגולי נחושת מנוקבים. מתחתיהם פתוחים נמצאות מערות הקבואה העתיקות והמקודשות.

אולם יעקב: מיועד לתפילת יהודים באופן שגרתי. באולם יעקב ארון קודש יפה מעץ. בחזיתו פיתוחים נאים. הקירות צבועים בירוק. התקרה מקומרת ומקושטת. באולם מצבות ליעקב אבינו ולאה אמנו.

אולם יצחק: זהו האולם שמיועד לתפילות של מוסלמים בלבד שאופן שגרתי. האולם גדול ומרופד בשטיחים צבעוניים. האולם משמש כמסגד. כאן נערך הטבח של 29 מוסלמים על ידי ד"ר ברוך גולדשטיין בפברואר 1994. בעקבות הטבח נאסרה כניסת יהודים אל האולם, למעט עשרה ימים בשנה בהם נאסרת כניסת מוסלמים.

תולדות מערת המכפלה

מערת המכפלה היא אתר מקודש מאוד ליהדות. ובעקבות היהדות המערה מקודשת גם לאיסלם. במערה קבורים שלושת האבות ונשותיהם: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. עלפ פי המוסרת קבורים בה גם אדם וחווה.

על פי המקרא אברהם אבינו קנה את חלקת הקבר בכסף מלא. אברהם אבינו שילם 400 מאות שקל כסף במזומן, לעפרון החיתי (למרות שעפרון לא רצה לקבל כסף, אברהם אבינו התעקש ושילם כסף מלא עבור החלקה):

"וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר. וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר... לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ... וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ. וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם-אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי שָׁמָּה. וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ. אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא וְאֶת-מֵתְךָ קְבֹר. וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל-עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר. וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב. לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ. וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (בראשית, פרק כ"ג, פסוקים ח'-י"ט).

המערה נקנתה בכסף מלא ולפיכך אמרו רבותינו: "זהו אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל ולומר עליהם: 'גזולים הם בידיכם' " (בראשית רבה ע"ט, י"ט).

מקור שמה של מערת המכפלה: יש האומרים שהיו שני בתים בנויים זה על גב זה. אבל נראה שיותר נכון לומר שבמערה קבורים זוגות של אבות האומה היודית. וזה מקור השם. זו הסיבה שחברון קוריה עיר האבות, על שם ארבעת הזוגות: אדם וחוו,האברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה.

מערת המכפלה הייתה ידועה בכל הדורות

בתקופת המקרא: מסופר על כלב בן יפונה שהגיע עם המרגלים לתור את הארץ הוא הגיע אל חברון להשתטח על קברי האבות. על פי המסורת מספור שירמיהו הלך למערת המכפלה להתפלל אל האבות לאחר חורבן הבית.

בתקופה הביזנטית: רבי בנאה זכה להיכנס אל המערה ומדד אותה (בבלי בבא בתרא, נח א). גם במקורות הנוצריים מהתקופה הביזנטית המערה והאבות הקבורים בה מוזכרים.

בימי הביניים: מערת המכפלה מוזכרת במכתבים של יהודים מהמאה ה-11 לספירה. באותה תקופה חיו יהודים בחברון. הם ראו עצמם שומרי המערה ומשרתיהם של האבות הקדושים הקבורים בה.

בתקופה הצלבנית: הצלבנים כבשו את חברון בשנת 1100 לספירה. הם קראו לעיר סנט אברהם ד'חברון או קסטלום סנט אברהם. הצלבנים הפכו את המסגד המוסלמי לכנסייה על שם אברהם או המערה הקדושה.

בשנת 1173 לספירה בנימין מטודלה עבר בחברון. הוא תיאר את ששת הקברים שעשו הגויים לאבות האומה. הוא תיאר את מערות הקבורה התת קרקעיות והמצבות שם. הוא תיאר את צבר העצמות שנהגו יהודים לאורך הדורות לקבור שם את מתיהם. יהודים נהגו לטלטל הנה את עצמות יקיריהם למנוחה אחרונה סמוך לאבות הקדושים.

בתקופה הממלוכית: בראשית ימי השלטון הממלוכי עבר בחברון רוכן-א-דין בייברס בשנת 1266. הוא הוציא פקודה שאסרה על כניסת יהודים ונוצרים אל מערת המכפלה ואל המסגד הבנוי עליה.

בשנת 1488 תיאר רבי עובדי המברטנורא את המערה: הוא כתב שיש על המערה בניין גדול שבנו הישמעלים. והם נותנים כבוד גדול ויראה למקום. אין כניסה ליהודים ולנוצרים.

במהלך הדורות לא הותרו יהודים ונוצרים להיכנס אל המערה. ורק יהודים בודדים הצליחו להיכנס אל המערה מדי פעם, לאחר תשלומים ותחנונים.

בעת החדשה: מאמצע המאה ה-19 ואילך נפתחה מערת המכפלה אט אט למבקרים לא מוסלמים. חוקרים הצליחו להיכנס למערת המכפלה, וגם מלכים ושליטים זרים. חלקם הותירו אחריהם שרטוטים של המערה ותיאורים מדוייקים שלה. גם משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית זכו להיכנס למערה. אולם הם נכנסו תחת איומים וגידופים קולניים של מוסלמים.

בתקופת המנדט הבריטי: שלטון המנדט הבריטי עודד את המוסלמים להכניס גם לא מוסלמים אל מתחם מערת המכפלה. לזמן קצר, תאוות הבצע הכריעה והמוסלמים. והם התירו כניסה תמורת תשלום של שלושה שילינג לביקור.

עד לאותה העת יהודים היו פוקדים את מערת המכפלה מבחוץ. סובבים אותה ועולים רק עד למדרגה השביעית שבדרום הקיר החיצוני. היהודים היו טוחבים (ועד ימינו) פתקאות בחריצים בקיר החיצוני. ממש כמו בכותל המערבי.

אחרי מלחמת ששת הימים ושחרור יהודה ושומרון: ב-10 באוקטובר בשנת 1968, מדינת ישראל הפקיעה את החזקה של הקאדי מחברון על מערת המכפלה. מאז סידורי הכניסה מערה מנוהלים על ידי מנהלת מערת המכפלה. כל ימות השנה (למעט 10 ימים) מותרת כניסת יהודים למערה. במקביל מותרת כניסת מוסלמים למערה באולם נפרד (למעט 10 ימים אחרים).

האבן ההורדוסית מוצבת על סלע האם. מערת המכפלה בחברון עיר האבות

קדמות ונסוגות במבנה הורדוס, מערת המכפלה בחברון עיר האבות

תפילות והנחת פתקים בקירות החיצוניים של מערת המכפלה

הארכיטקטורה של מערת המכפלה

המבנה החיצוני הגדול המצוי כיום מעל מערת המכפלה הוא מעשה ידיו של הורודוס, המלך היהודי. הורדוס הקים את המבנה המפואר מעל לחלקת הקבר בחברון, כנראה, במקביל לבניית מתחם הר הבית בירושלים. הבנייה דומה מאוד, סיתות האבנים, פסי האורך לאורך הקירות הגבוהים.
בחלקו הפנימי של מתחם מערת המכפלה תוכלו לראות שיפוץ ממלוכי מאוחר. הבנייה הממלוכית מתאפיינת בפסים של אבן גיר אדומה (מיזי אח'מר) ואבן לבנה לסירוגין. בתקופה הממלוכית החלו לאסור על יהודים להיכנס למערת המכפלה. באותה העת הותר ליהודים לעלות עד למדרגה השביעית בלבד.