ד"ר ענת אביטל
פרטי מסלול הטיול בגן לאומי הקסטל
| אופי הטיול: | הלוך וחזור, עלייה וירידה חזרה |
| משך הטיול: | כשעתיים וחצי: כולל צפייה בסרטונים ופעילות ODT |
| דרגת קושי הטיול: | בינוני |
| צבע סימון שבילים בטיול: | אין |
| אורך מסלול הטיול: | פחות מחצי ק"מ לכל כיוון |
| ציוד לטיול: | נעלי הליכה, כובע, מים |
| הטיול מתאים לעונה: | כל העונות. השבילים טובלים בפריחה בחורף ובאביב |
| שעות כניסה לטיול בקסטל: | שעון קיץ:בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00. בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00 שעון חורף: בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00. בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00 בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00 הכניסה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות קבוצות: יש להזמין ביקור מראש בטלפון : 02-5955012 או במייל:  [email protected] |
| עלויות כניסה לקסטל: | מבוגר 14 ₪ , ילד 7 ₪ קבוצה (מעל 30 איש) מבוגר 13 ₪, ילד 6 ₪ סטודנט 12 ₪ אזרח ותיק 7 ₪ |
| קישורים חיצוניים: | גן לאומי קסטל באתר רשות הטבע והגנים |
תחזית מזג אוויר לאזור הטיול בקסטל:
מפת ניווט נסיעה לגן לאומי הקסטל:
פרטי הטיול בגן לאומי הקסטל
מהשער הראשי תטפסו מעט ופוניםותפנו לכיוון רחבת ישיבה מסודרת. ברחבה מוקרן סרטון חשוב. הסרטון מהווה הקדמה למהלך אירועי הלוחמה על הקסטל. לאחר סיום הסרטון תעלו עם השביל במעלה הגבעה. במהלך העלייה תפגשו שילוט המספר את קורות הקרבות ואירועי כיבוש הקסטל.
בדרך במעלה גבעת הקסטל תפגשו במקנים לפעילות ODT. הפעילויות מופעלת בעזרת מדריכים מקומיים או מדיריכם שעברו הכשרה באתר.
בחלק העליון של גבעת הקסטל תלכו בתעלות הקשר. תעלות הקשר הללו מאוחרות לקרבות הקסטל. התעלות הותקנו במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. בתוך תעלות הקשר המסודרות צעדו לפי השילוט והחיצים. תגיעו את הבונקר המרכזי בו תמצאו מערכת שאלות טריוויה מעניינות.
תצאו מהתעלות עלו אל הצד המזרחי. כאן תקראו את המצבות המנציחות את שמות הנופלים על כיבוש הקסטל. משם תטפסו במדרגות אל ראש המבנה. המבנה היה בית המוכתר של הכפר הערבי, קסטל.
מראש המבנה תצפית פנורמית מהממת לכל עבר מגובה של 800 מ' מעל פני הים. מראש המבנה רדו אל חלקו הצפוני שלו. כאן תיכנסו אל בור המים המשופץ. בחדר הגדול תמצאו סרט והדגמה מרשימה של מהלך הקרבות. לאחר סיום הסרט, תרדו חזרה אל החניון. רדו בשבילים המורים לכיוון תצפית דרך הנוף והיציאה מן האתר.
מידע כללי לביקור וסיור בגן לאומי קסטל
קרבות הקסטל
קרבות קשים וסיפורי גבורה כרוכים במאבק השליטה שהתקיים במקום. בשנת 1948 הייתה על ראש גבעה זו עמדה ערבית. עמדה זו חלשה על הדרך לירושלים ואיימה לנתק את העיר משאר היישוב בארץ. בחודש מרץ 1948, לאחר ששלוש שיירות שעלו לירושלים הותקפו ונפגעו, התקבלה החלטה לכבוש את הקסטל בכל מחיר. שלוש פעמים עבר הקסטל מיד אל יד.
הפעולה הראשונה לכיבוש הקסטל נערכה בשילוב כוחות חי"ש ויחידת הפלמ"ח. לוחמי החי"ש נבחרו לחיפוי ולוחמי הפלמ"ח נבחרו לכיבוש הגבעה. הלוחמים טיפסו אל הגבעה. מהר התברר להפתעת הלוחמים שהערבים נטשו את הגבעה. גבעת הקסטל נתפשה ללא קרב. לאחר התמקמות הכוחות בגבעת הקסטל, הפלמ"ח עזב. נותרו בקסטל רק כ-70 לוחמי חי"ש. בין הלוחמים שנותרו היו טירונים ועולים חדשים חסרי ניסיון. חלקם אף לא ידעו לדבר עברית וחלקם היו אנונימיים.
ב-3 באפריל 1948 החלה מתקפת נגד של הערבים לכיבוש חוזר של הקסטל. הערבים הגיחו משני כיוונים. הקרבות היו עזים ומרים. לוחמי החי"ש ספגו אבדות רבות ובקושי החזיקו מעמד. במהלך הקרבות אמנם הגיעה מעט תגבורת מירושלים. אבל הלוחמים בקסטל המשיכו ליפול ולהיפגע. במקביל לקרבות המרים על הקסטל, שיירה אחת הצליחה לעבור בכביש והגיעה לירושלים. זו הייתה נקודת אור ואושר עבור הלוחמים העייפים.
הלילה שלאחר הקרב המתיש מאוד. הלילה היה גשום וקר, הלוחמים היו עייפים מפאת חוסר שינה. מזונם היה דל ומועט והתחמושת הייתה מועטת. פצועים ונפגעים רבים שכבו בחוסר אונים. המפנה המכריע בכיבוש הקסטל חל ב-8 באפריל 1948. בשעות של לפנות בוקר. פסקו ההפגזות ונעשה שקט. ואז, עם עלות השחר עלו שלוש דמויות אל הגבעה. בתחילה הלוחמים חשבו שהם אנשי תגבורת ישראלים. אולם מהר מאוד התברר שהם דוברי ערבית. ומיידית הם נורו בידי מאיר קרמיול ונהרגו במקום. רק מאוחר יותר התברר שאחד ההרוגים היה מנהיג הכוחות הערבים באזור ירושלים במלחמת העצמאות. היה זה צורר יהודים ידוע. אוייב מר ליהודים, עבד אל-קאדר אל חוסייני!
לאחר שהתפרסמה עובדת מותו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני הוכרזה 'פזעה' בכל אזור ירושלים והשפלה. כעבור שעות אחדות התקבצו עשרות אלפי ערבים מכל האזור. הגיעו ערבים גם מרמאללה ואפילו מחברון ורמלה. הערבים הסתערו בחמת זעם. בקריאות, צעקות, עם כל כלי משחית שהיה לאל ידם להשיג, סכין, גרזן או רובה. הם עלו והתקיפו את מגיני הקסטל.
הלוחמים שנותרו על הגבעה נלחמו ביאוש ובכוחות אחרונים, אחרי חמישה ימי קרבות רצופים קודמים ועם מיעוט תחמושת. עם החרפת הקרבות מול ההמון הערבי הזועם, ועם כ-30 לוחמים שנותרו בחיים, התקבלה פקודה לסגת מהקסטל. באותה העת שמעון אלפסי, מ"מ פלוגה א' מגדוד 3 של הפלמ"ח הכריז את ההכרזה האלמותית שנחרתה: "הטוראים יסוגו והמפקדים ייחפו מאחור". פקודה זו הפכה לסמל צה"לי לדורותיו. לאחר נסיגת הכוחות, הערבים נטשו את הקסטל ויצאו להלווייתו של מפקדם, אל-חוסייני. והקסטל שוב ניטש מערבים.
בעקבות זאת יצאה פקודה צה"לית חדשה: "יש לכבוש מחדש את הקסטל. כל הארץ מאזינה ומקווה". כוח מיומן יצא לכבוש את הגבעה בקרב קצר. ומאז נותר הקסטל בידינו.
