כנסיית בית לויה בשפלת יהודה: פסיפס צבעוני גדול, בורות מים, מתקני קולומבריום, גת ונוף קדומים מהמם מכל עבר

חורבת בית לויה משמרת שרידי יישוב יהודי מתקופת הבית השני, ושרידי יישוב נוצרי מהתקופה הביזנטית

באתר חורבת בית לויה שרידי התיישבות אנושית, מתקנים חקלאיים: בית בד, קולומבריה, גת. ומתקני דת: כנסייה ומקוואות טהרה יהודיים

חורבת בית לויה מצויה בלב שטח אש צבאי בשפלת יהודה

יש צורך בתיאום כניסה לשטח אש

מהחורבה נוף משגע לכל עבר, והשטח שסביבה ללא התיישבות מודרנית והוא נהדר לטיולים

פריחה נהדרת מכסה את האתר ואת סביבותיו באביב ובחורף

אופי מסלול הטיול לחורבת בית לויה בשפלת יהודה:

אופי הטיול: אתר נקודתי לשיטוט רגלי, בלב שפלת יהודה
משך הטיול: שעה לביקור באתר
דרגת קושי הטיול: קל
מתאים לנכים ועגלות תינוק: לא
4X4: נסיעה עד לאתר מתאפשרת בדרכי עפר המתאימות גם לרכב רגיל
צבע סימון שבילים בטיול: אדום, דרך הפטרולים (מס' 12130*)
אורך מסלול הטיול:
ציוד לטיול: נעלי הליכה, כובע, מים, בגדים ונעלים לכניסה למים
קליטה סלולרית: יש
הטיול מתאים לעונה: כל העונות
מאפייני מים במסלול: אין
שירותים: אין
שולחנות/ספסלים לישיבה: אין
מים לשתייה: אין
מזנון: אין
חניון לילה: לא
מחיר כניסה: אין
שעות כניסה: אין
הערות מיוחדות: חובה לתאם כניסה לשטח אש
טלפון / אימייל: אין

תחזית מזג האוויר לאזור הטיול בחורבת בית לויה:

מסלול הטיול, לאן מטיילים ומה עושים בחורבת בית לויה:

דרכי גישה: אל חורבת בית לויה מגיעים מ"דרך הפטרולים" המסומנת באדום במפות סימון שבילים. שימו לב! שטח אש, חובה לתאם כניסה יומיים מראש

כניסה לשטח מצפון: אל "דרך הפטרולים" (סימון אדום) מגיעים מכביש 35, כ-6 קילומטר מזרחית לצומת בית גוברין. נוסעים בה כ-7 קילומטר לכיוון דרום.

כניסה לשטח מדרום: דרך הפטרולים מגיעה כביש 358, כחצי קילומטר מזרחית למושב אמציה חוברים אל דרך לא מסומנת. הדרך הלא מסומנת מתחברת אל "דרך הפטרולים", סימון אדום. נוסעים בה כ-3 קילומטר לכיוון צפון.

טיפוס לגבעת חורבות בית לויה: אין סימון בצומת. יש שלט פח גדול.

דרך הגישה המתפצלת מהדרך המסומנת אדום, דרך הפטרולים, במעלה חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

חניה: במעלה הגבעה תמצאו רחבת חנייה גדולה ונוחה.

שיטוט בשטח חורבת בית לויה: ברחבי האתר תמצאו מתקנים תת קרקעיים מרובים. זהירות בירידה אל הבורות והמערות.

זהירות! בשטח מערות רבות שלא מסומנות ולא משולטות- סכנת נפילה לבורות!

בית בד גדול ומפואר: אל בית הבד יורדים במדרגות טובות. שער ברזל פרוץ נמצא בכניסה לבית הבד. בת הבד היה מסוג קורה. הקורות נשענו על הקיר הצפוני. הזיתים המרוסקים נסחטי בתוך עקלם. הקורות נלחצו מטה באמצעות משקלן של אבנים גדולות שנקשרו אל הקורות.

מקווה טהרה יהודי: בכניסה אל בית הבד, מצד שמאל תמצאו בור גדול. אל ה בור יורדים במדרגות רחבות. מבנה החדר מזכיר מקוואות יהודיים מתקופת בית שני. בקיר המקווה פתחים של מערות מילוט מאוחרות מתקופת מרד בר כוכבא.

מערות קולומבריה: כמה מערות קולומבריה גדולות חצובות בסלעי הקירטון. רדו אליהן בזהירות. בקירות המערות חצובים כוכים קטניםץ הכוכים הקטנים שימשו לגידול יונים, בניית קן והטלת ביצים. היונים שימשו בעת העתיקה למאכל, ביצים למאכל, ההיונים שימשו כקורבנות בתרבות ההלניסטית, הרומית והיהודית. לשלשת העופות שימשה לזיבול השדות.

מקווה טהרה יהודי מתקופת בית שני, חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

מערות וכוכים בחורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

ראש חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

בית בד, חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

כוך קולומבריום, חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

הכנסייה, הגת ובורות המים: בחלק המערבי של האתר, מול הנוף המשגע תמצאו את הרחבה הגדולה של פסיפס כנסיית בית לויה. סמוך לכנסייה חדרים ומבנים סמוכים.

סביב לכנסייה מתקנים חקלאיים חשובים: גת מרוצפת פסיפס, בית בד מסוג בתולות בית הבד, בורות מים.

אולם מרכזי, פסיפס חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

פסיפס חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

אוניה בסטרה צפונית, פסיפס חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

כתובת ברכה בכניסה לאולם, פסיפס חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

איקונולקלאזם, פסיפס חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

מידע ותיאור פסיפס כנסיית בית לויה

תיארוך: סמוך לשנת 500

מיקום האתר: ח'ירבת בית לאי (Lehi) בערבית, ממוקמת בדרום שפלת יהודה, בגובה 400 מ' מעל פני הים, כ-5.5 ק"מ מדרום לבית גוברין, כ- 8 ק"מ מזרחית לתל לכיש, נ.צ. 14333.1080

אזור: שפלת יהודה

מיקום נוכחי של הפסיפס: באתרו

תולדות המחקר: חפירה של פטריך י' וצפריר י' בשנים 1983, 1986

גודל המבנה: 20.4 X 13.9 מ', שהכיל אולם מרכזי וסיטראות, נרתקס וחדרים סמוכים אליו, קפלה, בפטיסטריום. מידות פנימיות- 18.6X 12.1 מ' (225 מ"ר). רוחב האולם המרכזי- 5.7 מ', רוחב הסיטראות- 2.5 מ' כל אחת

צבעי הפסיפס: לבן, אפור, שחור, אדום, ארגמן, אוכרה, חרדל, צהוב-בז', ורדרד, ירוק, כחול, כתום

צפיפות אבני הפסיפס: 90-130 אבנים בדצמ"ר, ויותר

נושאי הפסיפס של כנסיית בית לויה:

אולם מרכזי

מסגרת השטיח המרכזי

השטיח המרכזי מוקף במסגרת של מדליונים של עלי קוציץ המאכלסים עופות ויונקים שעברו איקונוקלזם. בזוויות שבין המדליונים מעוצבים פירות קטנים מכמה מינים: פירות קטנים שלא ניתן להגדירם בוודאות, אולי פירות עוזרר, המעוצבים באמצעות מסגרת אבנים כחולות, תוך הפרי לבן, משולש המדמה את הכתר הקטן מעוצב באמצעות אבנים אדומות ולבנות (או בשילוב צבעים שונה) . רימונים מעוצבים באמצעות אבנים אדמדמות, וורודות וצהבהבות. קבוצות של שלושה דובדבנים מעוגלים מעוצבים באמצעות אבנים צהבהבות, כתומות ולבנות. קבוצות דומות של דובדבנים נראות בפסיפסים מארץ ישראל בזוויות שבין מדליוני הקוציץ, למשל בווילה משכם, והם העתק של דובדבנים הנראים באומנות חוץ, למשל דובדבנים המעוצבים בזוויות שבין מדליוני קוציץ במסגרת שטיח הציידים מ"הווילה של הבַּזְיָר" (Villa of the Falconer), ארגוס, יוון, מהמחצית ראשונה של המאה השישית.

מרכז האולם

בכניסה לאולם בטור המדליונים המרכזי מעוצבת אמפורה גדולה אשר ממנה בוקעים שריגי גפן היוצרים מדליונים (12X5), המאכלסים יונקים ועופות. השריגים נושאים עלים, קנוקנות ואשכולות ענבים מעוגלים. אשכולות הענבים נישאים על שניים או שלושה עוקצים. הענבים מגוונים בכמה ווריאציות בצבעים שונים: מסגרת ארגמנית ותוך מגוון בכחול, אפור ולבן. מסגרת כחולה ותוך מגוון בכתום ולבן. מסגרת כחולה ותוך מגוון באדום, כתום ולבן. מסגרת כתומה ותוך מגוון בצהוב ולבן. שילובים אלו של מגוון הצבעים מלמדים על חשיפתו של יוצר הפסיפס לזני ענבים השונים, השחורים, האדומים, הצהבהבים-בהירים, והיכרותו עם שלבי ההבשלה השונים של הענבים.

הטור המרכזי באולם

שורת המדליונים המרכזית מאכלסת כלים המכילים פירות ונוזלים:

חלקו הימני של המדליון שרד ובו מעוצב קיליקס המכיל פירות גדולים ומעוגלים שמסגרתם מעוצבת באמצעות אבנים ארגמניות, תוך הפרי מגוון באבנים הנעשות בהירות בהדרגה: כתום, צהוב ומרכז לבן. מתוך השוואה לתיאורים דומים של פירות גדולים ומעוגלים הסדורים בפירמידה בקיליקס, מפסיפסי דרום הארץ, כנראה שבכוונת האומן היה לתאר תפוחים, למשל מבית כנסת מעון-נירים וכנסיית שלאל.
סל קורביס כדורי המכיל, כנראה, פגות שקמה. הסל מעוגל ולו רגל ייחודית בצורת חצוצרה, ומונחים בו פירות קטנים ומעוגלים המעוצבים בגוונים: ירוק-בז', צהוב, לבן, ארגמן ואדום. הנקודה המעוצבת בארגמן ובאדום כפי הנראה מדמה את מקום האוסטיאול. ניתן לשער שמדובר על פגות שקמה בשל צבעם, גודלם הקטן של הפירות, צורתם נעגלגלה ותיאור האוסטיאול בראש כל פרי.
פגות שקמה, פסיפס חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)
קיליקס עם שתי ידיות המכיל פירות שונים, מימין לשמאל: שבע תאנים מגוונות בכתום, אדום ולבן. במרכז מלון עגול המעוצב בגוונים לבן, צהוב וירוק-בז', המשווים לפרי גוון כללי צהוב-ירקרק, שרידי צלקת מעוצבת באמצעות מסגרת מאבנים לבנות ומרכזו בצבע ארגמן. משמאל מעוטר אשכול ענבים מעוגלים המגוונים בשלושה צבעים, לבן, ורוד בהיר וצהוב עם רקע בצבע ארגמן המשווה לפירות גוון כללי של ענבים אדומים בתהליך הבשלה.
מלון עגול, תאנים וענבים, פסיפס חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)
סל נצרים כפול המיועד להולכה על גב בהמה מכיל אשכולות ענבים משלושה גוונים: אדומים, צהבהבים וירוקים. הענבים האדומים מעוצבים עם מסגרת בצבע ארגמן ופנים כתום ולבן, הענבים הירוקים מעוצבים עם מסגרת כחולה ופנים לבן וירוק-בז', הענבים הצהבהבים בעלי מסגרת בכתום כהה ותוך כתום בהיר ולבן. אשכולות הענבים מונחים על מצע עלים כחולים מעוצבים עם שני גוונים כחול.
ענבים צבעוניים בסל כפול, פסיפס חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)
סל קלתוס המכיל, כנראה, תפוחים בהירים, הפירות מעוגלים, חסרי ייחוד ומעוצבים בגוונים של כתום וצהוב וחלקם העליון לבן להדגשת בוהק הפרי. הפירות מונחים על ריפוד עלים מאבנים כחולות משני גוונים.[1] סלים או קערות המכילים תפוחים אדמדמים המרופדים בעלווה מעוטרים בפסיפסי הדרום, למשל בבית כנסת מעון-נירים ובכנסיית שלאל.
אתרוג חצוי לאורכו שממדיו גדולים מאוד, מאכלס את כל מרכז המדליון.[2] מסגרת האתרוג מעוצבת באמצעות אבנים בגוונים של ירוק כהה בחוץ המתחלפים בהדרגה לירוק בהיר יותר בפנים, החלק הפנימי של האתרוג מעוצב עם רקע של אבנים כחולות ומשובצים בו תיאורי הגרעינים המוטים בכיוונים שונים, וזהו המצג טבעי שלהם בתוך הפרי, הגרעינים צבועים בגוונים של אדום וכתום עם נקודה לבנה בראשם בקצה הכד. חציית פירות הפקוס והאבטיח לשם הצגת הזרעים לראווה נראות, כנראה, בכנסיות קריות וממשית, וייתכן שזהו תיאור שתפקידו לרמז על גידול זן מקומי איכותי אשר ממנו ניתן היה להרבות גידולי המשך משובחים באמצעות זרעים, או שימוש בפלחים לשימור והחמצה. מכל מקום, זהו תיאור יחידאי ומעניין במיוחד של האתרוג, שבכוחו לשפוך אור על מקרים אחרים בהם התלבטו החוקרים אם צורת הפרי הנוכחית (המותניים הצרות, צורת ה'גרטל') מייצגת את האתרוג.
אתרוג חצוי וגרעינים, פסיפס חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)
סטרה צפונית
במרכז הססטרה הצפונית אוניה. לאוניה מפרש רחב. עומדים בה דייגים. אחד מהדייגים תפש דג גדול בחכה. לתד האוניה משוטים. הספינה שטה בים גלי, והתמונה מדברת בעד עצמה: אנשי הישוב בית לויה נהגו לרדת אל הים התיכון, לדוג ולצוד שלל ימי. השלל הימי הזין את תושבי המקום ואף תמך בהעשרתם מאוד.
אוניה בסטרה צפונית, פסיפס חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)
סטרה דרומית

הסטרה הדרומית מעוטרת במדליונים גיאומטריים רבועים או מעוגלים המאוכלסים בעופות, יונקים, פרחים ורימונים. הרימונים סכמתיים, גוף הפרי מעוצב באמצעות אבנים אדמדמות ולראשו כתר אופייני, העוקץ והעלים באבנים אפורות, העלים תמימים ומוארכים.

במרכז הסיטרה הדרומית שני דיגיים שחזרו עם שלל הצייד הימי. במדליונים סמוכים דגים וחסילונים, המלמדים על השלל הימי שהובא אל הכנסייה ויושבי האתר למאכל. ועלה סחר הענף ועושרם של יושבי אתר בית לויה בתקופה הביזנטית.

דייגים עם של הצייד הימי, פסיפס חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

דג וחסילון, פסיפס חורבת בית לויה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

גידולים חקלאיים בפסיפס חורבת בית לויה:

- - עוזרר (?), בזוויות בין מדליוני הקוציץ, בהקשר עיטורי
  - רימון, בזוויות בין מדליוני הקוציץ, בהקשר עיטורי
  - רימון, במדליון גיאומטרי, בהקשר עיטורי
  - דובדבן, בזוויות בין מדליוני הקוציץ, בהקשר עיטורי
  - גפן, ענבים מעוגלים אדומים, שחורים וירוקים, בהקשר עיטורי וראווה
  - שקמה (?), בתוך סל קורביס כדורי, בהקשר ראווה
  - תאנה, בתוך קיליקס, בהקשר ראווה
  - מלון עגול, בתוך קיליקס, בהקשר ראווה
  - גפן, ענבים מעוגלים, אדומים, ירוקים וצהובים, בתוך סל כפול, בהקשר ראווה
  - תפוח, בתוך קלתוס, בהקשר ראווה
  - אתרוג, חצוי, בהקשר ראווה

כלים:

- - קורביס כדורי עם בסיס חצוצרה, מכיל שקמים (?), בהקשר ראווה
  - סל כפול המיועד לנשיאה על גב בהמה, מכיל ענבים משלושה גוונים, בהקשר ראווה
  - קלתוס, מכיל תפוחים, בהקשר ראווה

[1] האבנים הכחולות מכוסות בפטינה ולכלוך שדבק בהן ברבות השנים, ולכן הן נראות בגוון אפרפר.

[2] פטריך וצפריר סברו שזהו עלה רחב ועליו ערוכים שקדים ותמרים (ח"א 1987, צ': 50).

מפת סימון שבילים מס' 9, למסלול נסיעה והגישה אל חורבת בית לויה:

מפת סימון שבילים, דרך הפטרולים, חורבת בית לויה (מתוך: עמוד ענן)

יש לכם שאלות? רוצים להעיר ולהגיב? צריכים עזרה בתכנון הטיול? ⇐ לחצו וקבלו תמיכה מיידית מהקהילה בפייסבוק >>

מסלולי טיולים מומלצים נוספים באזור שפלת יהודה:

חורבת בורגין: מחילות זחילה ומסתור, מערות קבורה רומיות, מערת קבורה יהודית, פסיפסים צבעונייים, גת ובורות
חורבת עתרי: מחילת מסתור, תצפית, מקוואות, גת
תל שוכה, גבעת התורמוסים בצומת האלה
תל עזקה בעמק האלה: תצפית מהממת וסיפורי דוד וגוליית
גן לאומי בית גוברין-תל מרשה: מחילת זחילה, מערות קולומבריום, מערכות מגורים תת קרקעיות, אמפיתיאטרון רומי, מערות פעמון, מערות קבורה מצויירות ועוד...