טיול בצפון אל הוונוס ומוזיאון התרבות הירמוכית בשער הגולן |מטיילים עם ענת

אתם מחפשים אתר מעניין בצפון הארץ, לאן כדאי לטייל בצפון בשבת עם הילדים?

קבלו רעיון: טיול וביקור מלכותי אצל ה"ונוס משער הגולן" במוזיאון התרבות הירמוכית בשער הגולן

הטיול בצפון לשער הגולן מומלץ בכל ימות השנה למעט הימים החמים של הקיץ. אז שורר חום כבד בחלקת הארץ הזו. אדמתה של בקעת כינרות היא אדמת ביצה שחורה. ובקיץ חם מאוד.

אזור עמק הירדן כולו נמוך כ-200 מ' מתחת לפני הים בלב בקע השבר הסורי-אפריקאי. החום, מיעוט המשקעים היחסי והאקלים היובשני, הסמי-מדברי המביא עמו 400-350 מ"מ גשם בשנה בלבד. תנאי האקלים יוצרים תנאים ייחודיים לצמחייה חובבת חום המשתייכת לצומח סודני. למשל- השיזף המצוי, שיזף השיח ועשבוני נמוך נילווה אליהם.

איך הכל התחיל?

לאחר העלייה לקרקע חלוצי הקיבוץ החלו לעבד את האדמותיהם ולבנות את בתיהם. מן האדמה החרושה ומן והחפירות של בריכות הדגים עלו וצצו ממצאים אכיאולוגיים ומעניינים מאוד. תגליות מעניינות עלו בשנת 1941 על ידי יהודה רות שהיה הטרקטוריסט של הקיבוץ. על שמו נקרא המוזיאון, והוא היה ממקימי 'מכון אבשלום'. יהודה גילה שברים של כלי חרס, כלי צור, עצמות בעלי חיים, חלוקי נחל עם חריטות מיוחדות וצלמיות. כך החל מפעל חייו הארוך של יהודה רות ביחד עם ידידו לתחביב מוטיק גולני. הם החלו באיסוף, תיעוד ומיון שקדני של הממצא במקלט בקיבוץ ששימש לטובת העניין.

בשנת 1943 הגיעה לשער הגולן משלחת ארכיאולוגית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המשלחת הייתה בראשות פרופ' משה שטקליס. המשלחת קבעה כי באדמות שער הגולן טמונה ראשיתה של תגלית גדולה. כך, תגלית זו העמידה את ארץ ישראל בשורה ראשונה בתגליות ארכאולגיות בעולם. בשורה ראשונה עם ארצות המהוות מרכזים החשובים של מחקר התקופה הנאוליתית. תקופה חשובה בה האנושות החלה לעבור להתיישבות קבע וחקלאות.

המשלחות הארכיאולוגיות של האוניברסיטה העברית בראשות פרופ' שטקליס חזרה לחפור אחרי מלחמת השחרור. חפירות נוספות נערכו בסוף שנות ה-80, שנות ה-90 ועד 2004 בראשות פרופ' יוסף גרפינקל. ממצאי החפירות משער הגולן, הנחשבים מהחשובים בעולם בייחודם האכיאולוגי מוצגים כיום במוזיאון בשער הגולן. חלק מן הממצאים מוגים גם במוזיאון הבריטי, במוזיאון הלובר, בMAT- בניו-יורק, במוזיאון ישראל ובמוזיאון ארצות המקרא בירושלים.

תעלומת ה"ונוס מתקופת האבן"

אחד מן הממצאים המעניינים והמרתקים ביותר המשולבים בסיפור ושיר, הוא פסלון אבן גיר קטן. זוהי צלמית אשה בעלת חזה גדול, שנקראה בחיבה ה"ונוס משער הגולן". הצלמית כונתה כך ע"י שטקליס, מתוך השוואה לוונוס פרה-היסטוריות מתרבויות אחרות. (המתארת אשה הרה או שמנה, מתוך כוונה לתאר פוריות ובריאות פיזית). סיפורה של הוונוס לא נגמר עם גילוייה. במלחמת השחרור תושבי קיבוץ שער הגולן אולצו לעזוב את הקיבוץ מפני הצבא הסורי והעיקארי שגלשו ממורדות הגולן הדרומי לעבר הקיבוץ. כשצבאות הסורים הגיעו לקבוץ הם הציתו את הקיבוץ. הסורים שרפו הבתים והרכוש ובינהם נשרפו גם חלק מן הממצאים הארכאולוגיים מן החפירות שהוחזקו בקיבוץ. כשחברי קיבוץ שער הגולן חזרו לשקם את ההריסות נמצאה צלמית ה"ונוס" מושחרת מן השריפה. אנשי המוזיאון של שער הגולן בחרו להותיר הצלמית מושחרת ומפוייחת לזכרון עד היום. וכך היא מוצגת מושחרת במוזיאון.

לכבוד גילויה של צלמית ה"ונוס" כתב יוסף נצר, חבר שער הגולן, שיר עבורה: "אני הוונוס"
ביצוע השיר על ידי וותיקות בנות שער הגולן:
https://youtu.be/5IphpYSpbqY

אני עומדת בארון

ומביטה סביבי

וכל פרופסור כל אדון

בא רק לראות אותי

חמשת אליפ שנה

הייתי גלמודה

עד שבא יהודה רות

בחר בי ככלה

פזמון:

אני הוונוס – מימי האבן

ומקומי בארון זכוכית

אך אם חשבת

לבי לב אבן

הן לב כל גבר – יופיי ירעיד

פעם אמר יהודה רות:

יש לי ישבן יפה

אז אמר מר שטקליס,

כי זהו החזה

חזה – ישבן – מה זה חשוב

אם זהו הפרופיל

העיקר תמיד נשאר

והוא: הסקס-אפיל

פזמון: אני הוונוס....

אם ישנה כאן בחורה

שהיא יורת יפה

אדרבא נראה אותה

בעוד מאה שנה

אך בינינו כל עניין

היופי הוא רק שטוח

פה בשער הגולן

העיקר – הפוריות...

פזמון: אני הוונוס....

למה שווה לבקר במוזיאון?

מוזיאון התרבות הירמוכית בשער הגולן מכיל מוצממצאים גים יקרי ערך ומעניינים ביותר מן התרבות הירמוכית. שם התרבות מוסב על שם נהר הירמוך הזורם סמוך מאוד לאתר החפירות. תרבות זו הייתה חלוצה לעשות שימוש בכלי חרס בתקופות בפרה-היסטוריות של ארץ ישראל. הארכיאולוגים סבורים שהאתר בשער הגולן היה מרכזה של התרבות באזור, משום שהכפר הירמוכי בשער הגולן הוא הגדול, הנחרב בשטחו והעשיר מכולם.

התרבות הירמוכית- למה הכוונה?

התרבות הירמוכּית מתוארכת לתקופה הניאולותית הקרמית, כלומר זו תקופת האבן החדשה והיא מאופיינ בתחילת השימוש בכלים מחומר, ומתוארכת לשנים 6400 - 5800 לפנה"ס. הכלים המעוטרים והמגוונים המוצגים במוזיאון שער הגולן מייצגים את התרבות החומרית המתקדמת של האוכלוסיה. בין הכלים המוצגים, ממצא כלי חרס מחורצים ומעוטרים בדגמים גאומטריים שונים, כדגם אידרת הדג. במוזיאון נמצאים גם מגלים ראשונים בעלי להבי צור מחודדים היטב ומשוננים, חפצי אמנות מיוחדים וביניהם מגוון גדול של פסלונים, 300 צלמיות דמויות אדם וחלוקי נחל ועליהם חריטות סמליות מרובות.

מה קורה כיום בשטח החפירות?

שטח החפירות הארכאולוגיות באזור בריכות הדגים של הקיבוץ, הסמוך לירמוך מכוסה כיום והוא מצוי בתחום שטחי השדות של הקיבוץ. בעת החפירות התגלו בשטח בתי חצר גדולים ומערכת של רחובות המעידים על תכנון ישובי מתקדם ובניה מונומנטאלית שאין דומה לה במקום אחר מאותו פרק זמן. באתר החפירות של שער הגולן נמצאו עדויות לכלכלה חקלאית הנסמכת על גידול צמחי תרבות וחיות משק, צאן, בקר וחזירים.