טיול בנורווגיה: 10 הטרקים והפיורדים היפים, טיפים חובה למטייל הישראלי

 נורווגיה היא ארץ ענקית, והיא רחבה כמעט פי 20 משטחה של ישראל. כדי להכיר את כולה צריך טיול ארוך מאוד ומעמיק – שלא בטוח שזה מה שאתם תוכלו ותרצו לעשות. רוב המטיילים מגיעים לנורווגיה בין שבוע לשבועיים, כך שזה אף פעם לא די זמן לכל נורווגיה

אנחנו טיילנו בקו שבין ברגן לאוסלו ומעט צפונה יותר. ניסינו למצות ב-8 ימים את המקסימום של מסלולי הטיולים, הטרקים וההייקינג הרציניים, עם גיחות אל קרחון תיירותי, קצת מרכזי מבקרים. כמובן שגם הנסיעות תפשו לנו חלק מזמן הטיול, למרות שבחרנו מסלול ממוקד ולא מבוזר.

את נורווגיה אפשר להכיר בנסיעות וכמעט ללא הליכה רגלית, ולהגיע להרבה מקומות ותצפיות נהדרים. אבל אם אתם רוצים לחוש את עצמתו האדירה של חבל העולם הקשוח הזה של נורווגיה – חובה לצאת למסלולים רגליים, להייקנג או טרקים קצרים.

מומלץ מאוד לצאת מהרכב, ולא רק לתצפיות קטנות וסיורי ערים או עיירות ציוריות בנורווגיה. לצעוד, ללכת לחוש ולחוות את מסלע היסוד הקשה, החד, המשונן, הקר, הבראשיתי, שמאום לא קורה לו כבר עשרות אלפי שנים. ורק הקרחונים העמיקו בו חריצים ויצרו בו פיורדים. חובה לצאת אל האגמים, הנחלים, והפיורדים מלאיי המים. לצאת לטבע בטונדרה הצפונית. לחפש קצת איילים ולגעת בקרחונים. חובה להגיע לצפות בפריחת הבר המדהימה של נורווגיה בקיץ הקצר.

נורווגיה היפה נמצאת חזק על לוח טיולי החו"ל של הישראלים, וגם אתם רוצים לחגוג על הטיול המדהים הזה בעולם. אספתי לכם כאן רק חלק ממה שאתם חייבים לעשות לראות בנורווגיה. אתאר כאן את הטיול שלנו משולב בהרבה עצות וטיפים למטייל העצמאי

אנחנו לקחנו טיסה של ארקיע לברגן בהלוך, וחזרנו לארץ דרך אוסלו. התוכנית הייתה טובה מאוד בצורה כזו. כי עשינו מסלול טיול בין שתי הערים, וגם יצאנו לסיור קצר בכל אחת מהערים, ברגן ואוסלו. אם כי לא שיש יותר מדי מה לעשות בשתיהן. שתי הערים, ברגן ואוסלו, לא מרשימות במיוחד. אבל איך אומרים, רק כדי לראות ולהכיר, ולשים עוד סיכה על מפת העולם. עשינו צ'ק.

היום הראשון שלנו בנורווגיה

נחתנו בלילה בברגן Bergen, תפשנו מונית, 150 NOK, ועפנו לישון במלון שהזמנו מראש, הכי קרוב לשדה התעופה.

בבוקר המחרת, לאחר ארוחת בוקר טובה במלון, לקחנו את הרכב השכור מהשדה. קיבלנו מכונית מתוקה, Audi A3, שהתבררה כחסכונית ביותר בדלק. מאוד ידידותית, נעימה ונוחה לנסיעות הארוכות בנורווגיה. ונסענו למרכז הנמל של ברגן. מצאנו חנייה טובה, יקרה במידה סבירה, 18 שח לשעה.

כמובן שרצינו להצטלם ולצלם את הבתים הצבעוניים, המסעדות הציוריות של ברגן. לא נמשכנו במיוחד לשוק הדגים ופרות הים, אבל בלי להציץ רגע פנימה, הרי אי אפשר. ולא שראיתי שם משהו שלא מוצאים בכל ארצות הים התיכון, שצורכות מאכלי ים בצורה סדירה.

טיפסתי קומה אחת מעל לשוק הדגים, אל מרכז המידע לתיירים של ברגן, והבנתי ששם לא נקבל ייעוץ למסלולי טיולים וטרקים, כי הם היו מאוד עסוקים במכירת קרוזים, שייט ואטרקציות למאות תיירים שעמדו בתור ארוך-ארוך…

מיהרנו לקנות סים בחנות נוחות של 7eleven. קנינו שני sim של 3GB, במחיר 149 קרונות לכל סים, שהן 58 שח ל-sim. הכרטיסים הספיקו לנו לשבוע שלם של שימוש חופשי, לניווט, ואצאפ, פייסבוק. כאשר הקפדנו להשתמש בוויפיי בכל מלון שהגענו אליו.

יצאנו לסיור רגלי קצר נוסף בברגן, אל ביתן המוזיקה, שמציג סידורי גינון וקומפוזיציה של עיצוב פרחים מהממים במיוחד. היצצנו אל אגם ברגן והמזרקה. צילמנו כמה שחפים חצופים, ועפנו די מהר מברגן.

מברגן נסענו למעלה משעתיים עד לאודה Odda. הנסיעה הפתיעה אותנו. גילינו כבישים נהדרים. מלאן מנהרות עם קליטה סלולרית, ורדיו עם מוזיקה נהדרת, ויניל נורווגיה. שהסתבר שהערוץ זמין לאורך כל הדרכים והמינהרות בכל נורווגיה (כמעט). בדרך חצינו מלאן גשרים, חצינו פיורד במעבורת מהירה ומדהימה (עוד כסף, כמובן), מפלי מים מכל עבר, נחלים, הרים, מים, מים, מים. והרבה הרים ירוקים ומדהימים.

באודה Odda לנו במלון טוב וחמוד במיוחד Trolltunga Hotel, ונהננו ממנו מכל רגע של ציוריות, אווירת מטיילים צעירים והרפתקנות שממאת את האוויר. לא אכלנו אצלם ארוחת ערב, כי המחירים היו מזעזעים  ושערוריתיים לכל אוזן ישראלית. הכנו את עצמנו מראש שלא לצרוך מזון מוכן בנורווגיה, ולא חשנו אכזבה. אפילו די שמחנו על ההזדמנות ללכת לישון על בטן ריקה, ולהיות למחרת בבוקר קלות בחצי קילוגרם….סופסוף מחכה לנו יום של טיפוס הרים רציני ביותר למחרת בטרולטונגה. אמרנו, ולא ממש ידענו עד כמה צדקנו.

היום השני שלנו בנורווגיה

יצאנו לטרק במסלול הטיול הכי מפורסם בנורווגיה, הטרולטונגה Trolltunga. הטרק מתחיל אחרי העיירה טיסדל Tyssedal. 

חניה בטרולטונגה: אנחנו מאוד רצינו לחנות בחניון P3 הטוב יותר, שנמצא בחלק העליון של הכביש הפרטי. אבל כשנכנסנו לאתר ההזמנות, ערב לפני הטיול, בחודש אוגוסט בנורווגיה, למה ציפינו?! חניון P3 כבר היה תפוש כולו, כי בסך הכל יכולות לחנות בו עד 30 מכוניות ביום. וכל הקודם זוכה, ואנחנו לא הקדמנו ולא זכינו. ולכן חנינו בחניון תחתון P2.

שימו לב! לגבי מחירי החנייה וסידורי החנייה בטרולטונגה. כמו כמעט כל דבר בנורווגיה….עולה כסף… והרבה עבור ישראלים מצויים. מחיר החנייה בחניון העליון P3 הוא 600 NOK לכל יום חנייה. מחיר חנייה בחניון התחתון P2, הוא 500 NOK. אבל אם תרצו לקחת שאטל מהחניון התחתון P2, עד לחניון העליון, תשלמו עוד 130 NOK לאדם לנסיעה.

הסעות ושאטלים בטרולטונגה בנורווגיה: הנסיעה בשאטל מחניון P2 לחניון העליון P3, אורכת כרבע שעה, וחוסכת עליה בגובה של 400 מטר. לעומתה, טיפוס רגלי בין החניון התחתון לעליון כרוך בהליכה מאומצת של 4 קילומטר, לטעמי, מיותרת לחלוטין. על כביש מתפתל ומשעמם, ואורכת לא פחות משעה פלוס, של עלייה רגלית לבעלי הכושר הטוב. ולא, אין כניסה לחניון העליון, דרך הכביש הפרטי המפותל, למעט למי שהזמין חנייה מראש דרך האתר. השאטלים מתחילים לעבוד בשעה 06:00 בבוקר. מקום בשאטל יובטח לכם רק בהזמנה מראש באתר האינטרנט.

בקיצור, תזמינו חנייה ושאטלים דרך האתר של טורלטונגה לפחות יומיים מראש, אחרת לא יהיה לכם שאטל בשעה שהמבוקשת ולא מקומות חנייה טובים. וכל זה נכון בין החודשים יוני לאוגוסט. בתחילת ספטמבר- לא בטוח שכל העסק בכלל ימשיך לעבוד, תלוי במצב השלגים בכל שנה ושנה.

שאטל אחרון יורד כל יום מההר, מחניון P3 אל חניון P2, בשעה 18:45. אם פיספסתם אותו, תאלצו לרדת רגלית את הכביש הפרטי (4 קילומטר בירידה תלולה), או להזמין מונית פרטית. בשלב זה של היום, אתם תמצאו את עצמכם עייפים מאוד, קר לכם, אתם די מורעבים, הרגליים עייפות, וכל איבר בגוף זועק ארוחת ערב, מקלחת חמה ומיטה ולישון.

שימו לב! אסור לטייל בנורווגיה במסלולי הטרקים וההייקינג בהרים ללא מדריכים מקומיים מקצועיים בחודשי החורף. החורף בנורווגיה מוגדר בין החודשים ספטמבר ועד למאי בכל שנה. החודשים היחידים המותרים בנורבגיה לטיולים פרטיים ועצמאיים בהרים, הם יוני-יולי-אוגוסט. לפעמים אפילו לתוך ה-15 בחודש ספטמבר, תלוי במצב השלגים.

אורך המסלול אל הטרולטונגה: תכינו את עצמכם! אורכו של המסלול 20 קילומטר לפחות. 10 קילומטר רגלי הלוך, ו-10 קילומטר רגלי חזור. כל זה מהחניון העליון ובחזרה אליו. אם תצאו מהחניון התחתון, ותחזרו אליו, תצברו 28 קילומטר רגליים ביום. שזה המון לבני אדם רגילים.

איך אפשר לקצר את הגישה הרגלית אל הטרולטונגה? זהו, שלא ניתן לקצר. אין דרכים לרכב, אין פרדות, אין חמורים ובוודאי שלא גמלים בנורווגיה. שום ג'יפ של חאפרים לא יחכה לכם בשום פיסגה. ואף אחד לא מתנדב, גם לא תמורת מאות שקלים, לחסוך מכם את הירידה הרגלית בחזור. כאן זה לא גאורגיה, לא אתיופיה ולא הפירינאים הספרדיים. אין מי שיעזור לכם. הכל נעשה רגלי!

למי מתאים מסלול הטרק בטרולטונגה בנורווגיה? ממרום ניסיוני במשך כמעט 30 שנה בהדרכת טיולים, אני יכולה להמליץ על קבוצות גיל 18-50 שנים. בוודאי שאין זה טיול משפחות, לא טיול גימלאים. ובתוך קבוצות הגיל המומלצות, הטיול בטרוטונגה מתאים רק למי שיש לו כושר גופני טוב, או אפילו טוב מאוד.

מה משך הטיול בטרולטונגה: את הטיול הלוך וחזור ניתן להספיק ביום אחר מאומץ ואתגרי במיוחד. ומרבית המטילים יוצאים וחוזרים באותו היום. משך הטיול נע בין 8-12 שעות, הלוך וחזור באותו היום. תלוי בקצב שלכם, ביכולת שלכם, וכמה אתם תרוצו או שתעצרו ותצטלמו בכל נקודת יופי במסלול. החשיכה יורדת מאוחר בנורווגיה בקיץ, השקיעה בסביבות השעה 21:30. וגם אז לא נעשה חושך מוחלט, וכולם די אדישים לרדת הערב. שזה קונספט טיולים אחר לחלוטין ממה שאנו מורגלים בו בכל אזורי העולם שאינם כל כך צפוניים. ובאמת שאפשר להיות רגועים בנוגע לאורך שעות האור. רק שתתחילו את הטיול מוקדם, ב-7-8 בבוקר לכל המאוחר.

לינת שטח בטרולטונגה: אחדים מהמטיילים לנים בשטח, ומותר ללון כמעט בכל מקום במסלול אל הטרולטונגה. ולכן יש מטיילים, לא רבים במיוחד, שישנים בשטח. מטיילים אלו הלנים בשטח מגיעים מצויידים כראוי עם מזרנים, אוהלים איכותיים, מזון וכד'. על מנת ללון בשטח בהרי נורווגיה הציוד שלכם חייב להיות הכי מקצועי שיש. שימו לב! ממש קר בלילה. הטמפרטורה בהרים בנורווגיה בקיץ, יכולה לצנוח אל קירבת אפס מעלות בלילה!

מסלול הטיול בטרולטונגה Trolltunga

חנינו בחניון P2, וכאמור, לקחנו שאטל, שהזמנו מראש לשעה 08:30. עלינו למעלה עד לחניון P3 עם הוואן, והיה כיף ונהדר.

המסלול אל הטרולטונגה מתחיל בעצמה של יופי נהדר הוד. לידכם נחל תלול מסלול שוצף ורוגש. מפלים זורמים מים אדירים. הכל ירוק ונוצץ מהגשם הקייצי האחרון שירד בלילה. העמק מתחתינו, בו השארנו את הרכב, מכוסה ערפילים כבדים. הפסגות שמכל עבר מכוסות שלגים וקרחוני עד. להתעלף מהיופי. וזוהי רק ההתחלה!

המסלול יתחיל בעלייה מתונה באזור טונדרת אחו ביצות, אחו נמוך, סלעים מכוסי חזזיות צבעוניות. החזזיות זורחות באור ירוק-צהוב מסנוור. כאן תחצו כמה נחלים קטנים מעל גשרי עץ חדישים ויפים.

המשך המסלול עובר אל טיפוס לא קל. על רכס גבוה. הטיפוס נעשה על גבי מדרגות ענק שטרולים קדומים הכינו עבורכם. בכל עת שתטפסו ותחשבו שהגעתם לסוף הרכס…. תגלו שתמיד אפשר לטפס עוד קצת…

המסלול מגיע לגובה כמעט מקסימלי, ומשם כבר תוכלו לצפות ממרומי הרכס לכל עבר. אל עבר קרחוני שמורת פלוגפונה Folgefonna nasjonalpark

למרגלותיכם, 700 מטר מתחת לצוקי הענק שאתם פוסעים עליהם, תראו את המים התכולים של אגם רינגדאלס Ringedalsvatnet (אגם הטבעת). האגם המדהים ביופיו, שילווה אתכם לכל אורך המסלול ממערב לכם, ימינכם. 

המסלול ימשיך בכיוון מזרח. עליות ומורדות. מדי פעם פריחת קיץ אלפינית משגעת. צמחיית טונדרה צפונית. סלעי יסוד שטוחים וענקיים. גרניט, גנייס, ציפחה. תחצו פלגים קטנים וגדולים. מדי פעם עוד גשר קטן, או הליכה על סלעים בנחל קטן.

מים לשתייה במסלולי נורווגיה: כאן מגיעה הבשורה הטובה בכל הטרקים וההיקינג בנורווגיה: לא צריך לקחת הרבה מים! מספיק שתישאו עמכם בקבוק מים אחד של ליטר וחצי. אותו תוכלו למלא בכל המסלולים ממי הפשרות השלגים שנוטפים בכל מקום. כמובן תשתדלו למלא מים במקומות בהם לא דרכו אנשים, כדי שהמים שתיקחו יהיו זכים ככל הניתן ולא מזוהמים.

אני ממליצה על צינור שלוקר חדש שמצאתי בחנויות המטיילים בישראל. צינור שמתברג לבקבוקים, ולא צריך למלא את השקיות המעיקות של השלוקרים המובנים בתיקים. הכי נוח, והכי קל.

ואיפה הסלע האגדי הזה, הטרולטונגה המפורסם, לשון הטרול הידועה? לשון הטרול מצויה אחרי 10 קילומטר הליכה, לא פחות מ-4 שעות הליכה מאומצת מחניון עליון P3. אבל היא תגיע. לקראת הקילומטר האחרון, כבר יגיע שילוט יותר צפוף, ותהיו בטוחים שאתם בדרך הנכונה. כמה גשרונים, עוד טיפוס, עוד סלעים לעבור. ותגיעו!

אתר סלע הטרולטונגה, הצגה הכי טובה בעיר: לא תוכלו להתבלבל. כל החבר'ה כאן. יושבים ונחים. אוכלים ושותים, מכינים קפה ותה. כולם מצטלמים, מרימים רחפנים (שאסורים בתכלית). ובעיקר, מחכים בשקט ובנחת לתורם לעלות אל הסלע, ולהשיג את תמונת החיים – גם אני הייתי כאן בטרולטונגה בנורווגיה!

ההמתנה בתור להצטלם בטרולטונגה: בזמן שתמתינו לתורכם לעלות ולהביא תמונות הבייתה, עכשיו מיידי לעלות לפייסבוק – כי יש קליטה, לא תוכלו שלא ליהנות מכל רגע. כאן תוכלו ליהנות ממגוון רחב של הצגות והופעות שהכינו לכם התיירים שיעלו לפניכם על לשון הטרול. קפיצות, פוזות, עמידות נינג'ה בקצה הצוק, ישיבה אמיצה ומטורפת לגמרי בקצהו. שכיבה על קצה הצוק. בקיצור: ההצגה הכי טובה בעיר. לא משעמם וממש כייפי להיות עם תיירים מכל העולם בריגוש אמיתי של הגעה למקום הנכון. של מאמץ ואתגר פיזי לא קל.

הדרך חזור מהטרולטונגה אל הרכב:  את הדרך חזור כבר עשינו הרבה יותר מהר, כי רובה במגמת ירידה. כבר היכרנו הכל, ולא נעצרנו לכל כך הרבה צילומים. הנוף היה מדהים בכל רגע. וההתרגשות לא פסקה לרגע קטן אפילו.

אחרי 10 שעות של טיול, 20 קילומטר שהלכנו הלוך ושוב, ולמעלה מ- 43,000 צעדים שהאפליקציה ספרה לנו, הגענו אל חניון P3.  הרגליים מפורקות, הברכיים שלנו צורחות הצילו, מהמאמץ בירידות במדרגות הענקיות של הטרולים.

כך, ציפינו למצוא שאטל שיורד. וכמעט שפספסנו את הסבב האחרון. אני התחננתי לרחמים, emergency case. קצת הגזמתי כן, בשביל הדרמה, אבל הסדרנית הנורווגית המתוקה, הכניסה אותי, לפנים משורת הדין אל השאטל האחרון לאותו היום. האמת שזו הייתה ממש הצלה, והיה לי מיותר לחלוטין לרדת עוד 4 קילומטר רגליים על כביש. ובתי האמיצה חני, ירדה את כל הכביש המפותל, עוד 4 קילומטר הליכה, עד לחניון P2, שם חיכה לנו הרכב.

לאחר המסלול נסענו עוד כשעתיים צפונה, והלכנו לישון במלון מדהים Brakanes Hotel בעיירה אולוויק Ulvik, לגדות פיורד מהמם, תחילתו של פיורד הרדניגר Hardangerfjorden

היום השלישי שלנו בנורווגיה

אחרי לינת לילה מפנקת במיוחד במלון הנהדר, אכלנו ארוחת בוקר נהדרת, ארזנו לאנץ' בוקס, והמשכנו צפונה. בדרך עברנו באזור ווס Voss. הצטלמנו במפלי ווס הידועים. ערכנו קניות של מזכרות בחנות תיירים מצויינת למרגלות המפלים. היצצנו אל אתר האומגות ופארק החבלים בווס.

הגענו לפלום Flåm. כמה הרבה שמדברים על פלום, לא התרגשנו במיוחד, ולא מצאנו עניין מיוחד להישאר באזור. טיפסנו מעט עם הרכב לצפות על הפיורד, אבל אחרי מראות ממרומי הטרולטונגה של יום האתמול, הכל כבר נעשה פחות מרגש.

שוטטנו מעט במרכז הקניות לתיירים, הרוב היה יקר מדי. צפינו באלפי התיירים הסינים והרוסים שנשפכו מאוניות הקרוז המפוארות. נכנסנו אל מרכז המידע, וקיבלנו טיפ מעניין, להיכנס אל הכפר הוויקינגי. זו הייתה המלצה נהדרת לסיום היום.

הכפר הוויקינגי The Viking Experience ליד פלום Flåm: הכפר הציורי הוא מרכז מבקרים מדהים. שוכן לחופי פיורד נריי המהמם Nærøyfjorden. מחיר הכניסה סביר, 100 NOK לאדם. מקבלים סיור מודרך ממדריכים שחקנים בתלבושות ויקינגיות. מבקרים בביתני תעשייה קדומה, צמר, תכשיטים, כדרות, כלי מלחמה, בר משקאות, חץ וקשת ועוד. השתתפנו בסדנת כדרות, יצרנו קעריות קטנות מעוטרות לקחת הבייתה. היה כיף ומעניין מאוד.

אכלנו ארוחת ערב לא מומלצת ולא מעניינת. יקרה להחריד. מסעדה של אוכל תעשייתי המוני ולא טעים. המסעדה מיועדת להמוני התיירים שזורמים מהקרוזים אל ראש הפיורד היפה, לפעילויות, אטרקציות וצילומים.

מהמזח של הפיורד הסמוך, יוצאות סירות שונות. ספארי פיורד לשייט טורנדו מהיר, שייט קיאקים, סירות רגילות, וגם עוגנות כאן אוניות קרוז בינוניות. ותמצאו כאן מלון קטן, חד קומתי בקונספט ויקינגי מהמם, Gudvangen Fjordtell Hotel, לחוויה זוגית אותנטית מהממת במיוחד.

המשכנו עוד צפונה ולקחנו מלון מצויין Best Western Laegreid Hotel בסוגנדאל Sogndal, מעל לנופי המים של פיורד סוגנה Sognefjorden

היום הרביעי שלנו בנורווגיה

התעוררנו מלאות מרץ וסקרנות ורצון עז להגיע בהקדם אל המסלול והטיפוס על קרחון ניגארדס Nigardsbreen, שאליו יוצאים לטיולים ממרכז המבקרים ברהיים Breheimsenteret.

התחלנו בטיפוס עם הרכב בכבישים צרים ומדהימים, חצינו מעל נחלים ומפלים. נסענו ליד יערות מחטניים אדירים. כל הדרך בטיפוס עם המכונית המתוקה ששכרנו בחכמה. בדרך אל הרי שמורת הפארק הלאומי הנורווגי,  קרחון יוסטדל Jostedalsbreen National Park.

במרכז המבקרים סיירנו בתצוגה שבקומה התחתונה. קיבלנו הרבה מידע על קרחונים וגאומורפולוגיה בנורווגיה. מידע על אייל הצפון, אייל המוס, התיישבות קדומה ותולדות האדם, החי והצומח בנורווגיה.

מכיוון שכבר החכמנו, והבנו את כללי המשחק בתיירות בחודש אוגוסט בנורווגיה – זכור זכרנו היטב להזמין מראש טיול מאורגן לטיפוס אל הקרחון, והיה זה מעשה חכם, כי חיכו לנו בדיוק בזמן לצאת לסיור החווייתי על הקרחון.

מחיר הסיור על הקרחון: נע בין 300-700 NOK לאדם. תלוי באורכו של הסיור. הזמנות מראש לסיורים על הקרחון – באתר האינטרנט של מרכז המבקרים ברהיים Breheimsenteret לחצו כאן.

בסיור קיבלנו סנדלי מסמרים מברזל להיאחז בקרח. גרזן סמלי על כל מקרה שנצטרך לפסל מדרגה בקרח. קיבלנו רתמות למותניים. נקשרנו כולנו בחבל ארוך. והוליך אותנו מדריך טיפוס הרים מקצועי, שהגיע לנורווגיה במיוחד – היישר מהרי ההימליה בנפאל.

תחילת הדרך נעשה על סלעים. ואחרי כשעה הגענו אל מרגלות הקרחון. נעלנו את סנדלי המסמרים מעל לנעליים. נקשרנו היטב. ויצאנו למסע של כשעתיים במעלות הקרחון הכחול. החוויה הייתה טובה. מיוחדת, לא קלה בכלל. אתגרית ומאמצת. וכל זאת למרות שהאתר תיירותי להחריד.

לאחר הטיול בקרחון הכחול נסענו 3 שעות דרך מרחבי שמורת יוטנהיים Jotunheimen National Park המפתיעה ביופייה. הלכנו לישון בבקתת הרים מעץ, בעיירה המרכזית לום Lom.

היום החמישי שלנו בנורווגיה

כרגיל, קמנו מלאות צפייה ליום גדוש פעילויות ונופי פלא בנורווגיה. בבוקר סיירנו מעט בעיירה לום Lom. 

הצטלמנו על הגשר מעל לנהר בוור Bøver, שמקורו בפיורד בוורדאלן Bøverdalen, ושניזון מהפשרת שלגים וקרחון בוור Bøverbrean, שמצוי כ- 50 קילומטר דרומית-מערבית לום. נהר בוור הוא יובל של הנהר הענק אוטה otta. נהר אוטה עצמו, מנקז את השוליים הצפוניים של שמורת יוטנהיים Jotunheimen National Park, ומוליך מים רבים לכיוון מזרח, וחובר אל נהרות ענק שמסיימים דרכם בפיורד מפרץ אוסלו.

סיירנו מסביב לכנסיית לוחות העץ היפה והעתיקה של לום Lomskyrkja. נחשבת לכנסייה הגדולה והיפה ביותר בנורווגיה מבין כנסיות העץ. בנייתה מיוחסת לשנים 1158-1159, לפי בדיקות דנדוכרונולוגיות (בדיקות גיל העצה). החלק העתיק ביותר נבנה בסגנון רומנסקי. חלקים עתיקים ושרופים מהכנסייה מוצגים במוזיאון קטן שנמצא צמוד לכנסייה.

קנינו כמה מאפים טעימים ומופלאים בקונדיטוריה המפורסמת של לום. קנינו גם הרבה שוקולדים נורווגיים מעולים בסופר המקומי, להביא הבייתה לחבר'ה. ויצאנו לחיפוש של בגדים ומעילים מקצועיים לטרקים, סקי והייקינג. מצאנו חנות טובה עם מחירים סבירים, ממש מול הקונדיטוריה.

אחרי שעשינו כמה פעילויות תיירותיות ארציות רגילות, יצאנו אל שמורת יוטנהיים, לרכיבת אופנים הרים.

שכרנו אופני הרים חדישים ומצויינים באתר הקמפינג רנדסוורק Randsverk AS. במחיר 120 NOK לאדם, חופשי כמה שנרצה, עד השעה 21:00. קיבלנו מפת חינם והסברים נהדרים מהבעלים במקום. יצאנו לרכיבה ביערות ובאחו של שמורת יוטנהיים המדהימה. עד לאגם קטן Grjothovdtjørni. בדרך מצאנו גללים של אייל הצפון, וזה היה ההכי קרוב שהגענו לאייל הצפון בטבע בנורווגיה.

נסענו לישון בבקתות הרים מדהימות, מלון Hindsæter Hotel, עם אוכל אורגני, וצלחות עשויות מסלע מקומי. מכל חלון נופי טונדרה צפונית. על אדני החלונות משקפות לצפייה באיילים. לא שראינו אפילו אייל אחד, למרבה האכזבה שלנו. אבל קרני אייל הצפון ואייל המוס עומדות למכירה, וקנינו, ברור קנינו למזכרת. תלויות עכשיו בסלון.

היום השישי שלנו בנורווגיה

היום המרגש והחשוב והקשה ביותר עמד לפנינו: מסלול הבסגן הנודע Bessegn. קנינו מראש באתר האינטרנט כרטיסים לשייט בספינת המעבורת שתיקח אותנו בבוקר מינדשיים Gjendesheim אל תחילת המסלול בממרובו Memurubu. את הרכב השארנו בחניון. עברנו בשאטלים אל המזח. עלינו אל המעבורת, ועפנו בטיסת מעבורת מהירה, אל הצד המערבי של תחילת המסלולל, בממרובו.

התחלנו את המסלול אל הבסגן בשעה 10:00, כשבחוץ שוררות 5 מעלות, ומעט גשום ומאוד מעונן. גשם יותר רציני היה צפוי לרדת אחר הצהרים. מניסיוננו בנורווגיה, כבר הבנו שגשם במסלולי נורווגיה אפילו בטרקים בהרים, הוא קצר, חולף, ולא מזיק למטיילים המצויידים היטב.

עטינו כובעי צמר, צעיפים, כפפות, מעילי גשם, כיסוי גשם לתרמיל והתחלנו לטפס אל הבסגן.

אחרי כארבע שעות הליכה עצרנו לכמה דקות, בפינה נסתרת מהרוח. חני הכינה לנו קפה ותה, עם כמה חטיפים, פרות יבשים ושוקולד, הכל נעשה מושלם.

מכאן התחילה עליה אל הרכס הידוע והקשה ביותר בכל המסלול של הבסגן רידג' Ridge. מתחילים לטפס על סלעי הגרניט הקשים גם בעזרת הידיים. צריכים לטפס על ממדרגות סלע ענקיות. והציר בו ניתן לטפס נעשה צר, תלול וחד.

אבל עשיתי דרכי במהירות האפשרית, אולי אספיק לתפוש את המעבורת האחרונה שחוזרת אל חניון המוצא המזרחי.

לנתי את הלילה בממרובו, ובבוקר למחרת, אחרי ארוחת הבוקר לקחתי מעבורת חזרה מזרחה. ונפגשתי עם חני במלון שהיא ישנה בו.

פרטים חשובים ולמטיילים בבסגן Bessegen

אורך מסלול הבסגן: אורך המסלול כ-14 קילומטר.

לינה במסלול הבסגן: מותר לישון לאורך המסלול. אבל קחו בחשבון שחובה להצטייד בציוד סופר מקצועי. קר מאוד בלילה, פני הaטח חשופים לחלוטין, הרבה רוח וגשם צפויים כמעט כל לילה בקיץ בנורווגיה.

מי שתייה במסלול הבסגן: כרגיל, די לקת בקבוק של ליטר וחצי. ולמלא מים במהלך המסלול מהפלגים הטהורים שתחצו במסלול.

כמה זמן אורך הטיול בבסגן: מסלול הבסגן אורך לפחות 6 שעות למי שבכושר שיא ולא עוצר לרגע. אבל מרבית המטיילים מסיימם אותו בלא פחות מ-8 שעות.

חניה, שאטל ומעבורת: החנייה עולה כ-150 NOK ליום, והתשלום כולל את דמי השאטל אל המזרח. המעבורת עולה עוד כסף, וחובה לקנות כרטיסים באתר האינטרנט, לפחות יומיים מראש. המעבורת פעילה עבור מטיילים, כרגיל, רק בחודשים יוני-יולי-אוגוסט, ואולי גם בתחילת ספטמבר, תלוי בשלגים.

גם כאן, מותר לטייל עצמאים וללא מדריך רק בעונת הקיץ. ואחרי תחילת השלגים בחודש ספטמבר, חובה לטייל רק עם מדריך מקומי מוסמך.

למי מתאים הטיול בבסגן בנורווגיה Bessegen? הטיול בבסגן מתאים למטיילים בטווח גילאים 18-50. ורק למי שמצוי בכושר מעולה. המסלול לא קל בכלל, ודורש גם כושר פיזי וגם תעצומות נפש והתגברות על גבהים, שביל צר וצלול מאוד, מכשולים, קור עצמתי, גשם ורוח מזדמנים.

הטיול בעת גשם בבסגן: המסלול אפשרי בעת הגשם, משום שסלעי היסוד אינם חלקלקים, ואינם דומים למסלע הגירני החלקלק בישראל. הם נותרים משוננים ומחזיקי טוב יחסית את הנעלים. עם זאת הגשם מאט מאוד את ההליכה ומקשה עליה, ומצריך תשומת לב יתרה מפני החלקה.

יש לכם פחד גבהים? אז הבסגן ממש לא בשבילכם. אלא אם כן תלכו אותו הלוך וחזור, מממורובו וחזרה לממורובו. סך הכל לא פחות מ-16 קילומטר קשים. אבל שווים כל רגע. תאמינו לי.

היום השביעי שלנו בנורווגיה

היום האחרון שלנו בנורווגיה, היה טיול באיזי, בדרכנו דרומה, אל הטיסה שתצא בערב מאוסלו. מכיוון שהחלטנו לראות גם את אוסלו, וגם לעבור באופלנד Opplabd, נסענו בכבישים פנימיים ולא בכבישים הראשיים.

לא התרשמנו במיוחד מאזור האופלנד, שהוא מזכיר אזורי יערות מחטניים ועיירות באירופה הקלסית. יש בו יותר חקלאות, ונהרות ענק רחבים ורגועים יחסית והרבה אדמות סחף. נופים שרחוקים מאוד מעצמת התמונות שנצרבו בעינינו בשמורות הטבע בהן טיילנו במרכז נורווגיה. נעלמו לנו הנופים האדירים של הרי הגרניט המרשימים, ונעלמו הטונדרות הצפוניות.

גם אוסלו Oslo לא נתנה פוש חזק ליום האחרון. חנינו סמוך לבית האופרה. שילמנו הון על חנייה ל-3 שעות, כמעט 150 שח! יצאנו לסיור בבית האופרה מבחוץ ומבפנים. צילמנו את דגם הזכוכית של הקרחון שבלב המפרץ הקטן (- floating glass iceberg sculpture –hun ligger – She Lies)

סיירנו באזור המיחזור והברים Salt של אוסלו. עברנו ליד אוניות הקרוז הענקיות והמעבורות המטורפות שעושות דרכן בין נמלי אירופה כולה. עברנו סמוך בניין המרכז לפרס נובל לשלום של אוסלו, ואיך אפשר כישראלי לא לדעת היכן הוא נמצא.

סיימנו בארוחת ערב יקרה עד בהלה בטיילת ההומה של אוסלו. חיכינו מלאן זמן לאוכל, לא היה ממש טעים והחווייה לא הוכתרה כמוצלחת.

נסענו בכביש הכי מהיר שמצאנו בנורווגיה עד כה, בו מותרת מהירות של 110 קמ"ש (לא תאמינו!). ומשם חזרנו בלילה מאוחר בטיסת ארקיע שהתאחרה כמה פעמים (איך לא… בגלל עיכובים אופייניים לנתב"ג ביולי-אוגוסט). נחתתנו בבוקר בישראל לחיים טובים ולשלום.