אדמונית החורש: פרח ורוד-ארגמן אביבי |מטיילים עם ענת

שתפו לחברים שלכם:

אַדְמוֹנִית הַחֹרֶשׁ Paeonia mascula

אדמונית החורש היא צמח נדיר מאוד בישראל. היא גדלה בישראל רק על מורדות הרי מירון. באגן הניקוז העליון של נחל כזיב. בחורש ים תיכוני דליל. כאן הוא גבול תפוצתה הדרומי היותר של האדמונית. האדמונית נפוצה בעולם בדרום האזור האירו-סיבירי. בתחום הים תיכוני ממרוקו ועד איראן. האדמונית מצויה גם באנגליה.

הפריחה בישראל דלילה. רק 5 אחוז מכלל הצמחים עלה פרחים מדי שנה. ובכל צמח פורחים רק 2-1 פרחים בלבד. אחרי חורף גשום תיתכן פריחה עמתית יותר.

מקור השם העברי: שמה אדמונית מעיד על צבעם של הפרחים. אדום-ייני עמוק ועז.

מקור השם המדעי: נגזר משמו של האל פאון. פאון היה רופא האלים. בזמן מלחמת טרויה, פאון ריפא בעזרת צמח האדמונית את האל פלוטו ואלים נוספים. היוונים החשיבו את האדמונית לצמח המרפא הראשון שהתגלה לאדם.

מהזרעים הגדולים הכחולים-שחורים עושים מחרוזות יפות. לפי האמונה עממית, בכוחן של המחרוזות לגרש שדים ורוחות.

משפחה: אדמוניתיים Paeoniaceae
צורת חיים: עשבוני רב-שנתי. מסועף. לאדמונית פקעות קנה-שורש ושורשים מעובים
צבע הפרחים: אדום-סגול ייני-ארגמני. במרכז הפרח זירי אבקנים סגולים-ארגמניים ומאבקים צהובים
מבנה הפרחים: חמשת עלי הגביע רעופים. הפרח מרשים וגדול, 10 סנטימטר בקוטר. לפרח 8-5 עלי כותרת ויותר.
חודשי פריחה: אפריל עד תחילת מאי. לרוב הפריחה חלה בחג הפסח. הפריחה עלולה להסתיים בפתאומיות לאחר שרב כבד.
האבקה: על ידי דבןרים גדולות, בומבוס ודבורת העץ, וחיפושיות
מבנה הפירות והזרעים: לפרי 3-5 מפוחיות שעירות ולבנות מבחוץ., אדומות מבפנים. הזרעים גדולים, שחורים ומבריקים
טיפוס העלים: גדולים, גזורים, מחולקים לאונות
סידור העלים: מסורגים
חבלי צמיחה: ים תיכוני
בית גידול: בשולי צל חורש דליל בעצים בגוש הר מירון