טיול בחורבת מדרס: כך תבלו חצי יום מדהים במרכז עם מערות ופריחת חורף ואביב
מה תראו במסלול בחורבת מדרס: פריחה יפה של כלניות בחורף ובאביב, מחילות מסתור וזחילה, מערת פעמון, מערת קולומבריום, מערת קבורה יהודית יפה ומעניינת ופסיפס מדהים של כנסייה ביזנטית (מכוסה)
ועל הפירמידה כבר שמעתם?
אופי מסלול הטיול בחורבת מדרס
- אופי הטיול: מעגלי
- משך הטיול: בין שעה לשעתיים
- דרגת קושי הטיול: קל עד בינוני-קל
- מתאים לנכים ועגלות תינוק: לא
- 4X4: לא
- צבע סימון שבילים בטיול: שחור
- אורך מסלול הטיול: כל הסיבוב המעגלי כ-1 קילומטר
- ציוד לטיול: נעלי הליכה, כובע, מים, פנס
- קליטה סלולרית: יש ברוב המסלול. אין קליטה בתוך המערות
- הטיול מתאים לעונה: כל העונות, בחורף ובאביב יש פריחה מהממת
- מאפייני מים במסלול: אין
- שירותים: אין
- שולחנות/ספסלים לישיבה: אין
- מים לשתייה: אין
- מזנון: אין
- חניון לילה: לא
- מחיר כניסה: ללא
- שעות כניסה: אין
- הערות מיוחדות: שהירות מבורות בשטח, אסור לרדת מהשביל המסומן
- לחצו כאן לניווט נסיעה עם ווייז אל תחילת המסלול
מפת ניווט נסיעה אל חורבת מדרס
תחזית מזג האוויר לשבוע הקרוב לטיול שלכם בשפלת יהודה
מסלול הטיול, לאן מטיילים ומה עושים בחורבת מדרס שבשמורת טבע חורש עדולם
חניית רכב בתחילת המסלול: לחצו לניווט עם ווייז אל תחילת המסלול
המסלול בחורבת מדרס הוא מעגלי ויארך כשעתיים, אולם תוכלו לקצרו לבקר רק בחלק מהנקודות החשובות:
- מחילת מסתור וזחילה: היא האתגר והכיף הגדול ביותר בטיול לחורבת מדרס
- מערת פעמון וקולומבריום
- מערת קבורה יהודית מתקופת בית שני
- הפירמידה: שהיא מערת אבנים המונחת מעל מערת קבורה ומציינת אותה כמצבה מעל פני השטח.
- חורבות הכנסייה הביזנטית עם הפסיפס של מדרס (מכוסה כיום)
תחילת המסלול הרגלי:
אתרי עניין לאורך הטיול בחורבת מדרס:
מחילות המסתור והזחילה הנודעות של חורבת מדרס "מחילות בר כוכבא"– אל מחילת המסתור נכנסים מפתח אחד ויוצאים אחרי כמה דקות מפתח היציאה. התנועה במערת המסתור מותרת רק בכיוון אחד. שימו לב לשילוט ולסימונים בתוך המערה. המחילה מסודרת היטב לביקורי קהל. קחו פנסים והתחילו לזחול… מחילות המסתור הרבות שהתגלו בשפלת יהודה נחצבו בתקופת בית שני ובתקופת מרד בר כוכבא. מחילות אלו שימשו כמחילות מסתור לתושבי הישוב מפני אויבים.
השביל מטפס במעלה הגבעה. אחרי כרבע שעה תגיעו אל הפירמידה הנודעת, שהיא מצבה המציינת מערת קבורה שמתחתיה.
המשיכו עם הסימון הכחול והשביל יתעקל ימינה במורד הגבעה.
תגיעו למערת קבורה יהודית. בכניסה למערה תגלו אבן גולל עגולה וגדולה. היכנסו למערה ותוכלו לזחול ממנה החוצה מהצד השני.
המשיכו עם השביל ותחברו אל השביל הירוק.
השביל הירוק יוביל אתכם למערת פעמון שהגג שלה התמוטט. בתוך המערה תמצאו כוכי קולומבריה, אשר שימשו לגידול יונים.
צאו מן המערה והמשיכו עם השביל הירוק.
הכנסייה הביזנטית של חורבת מדרס
מצפון לשביל הירוק בשטח עם עשבי בר וכמה עצים בודדים, תוכלו לראות שרידים של כרכובים ועמודים גדולים מהכנסייה הביזנטית של חורבת מדרס.
הכנסייה הגדולה והיפה של חורבת מדרס נחפרה ותועדה כמה פעמים. החפירה האחרונה נערכה בשנים 2010-2011 על ידי גנור א', קליין א', אבנר ר' וזיסו ב'.
לאחר החפירה פסיפס הכנסייה של מדרס שנותר חשוף בשטח הושחת ונבזז. מיד לאחר מכן הוחלט לכסות את הממצאים שנותרו בשטח, כך שנכון לימינו, 2022, פסיפס הכנסייה של חורבת מדרס מכוסה, וניתן לראות את ראשי שרידי הקירות, והעמודים המפוזרים בשטח.
על חלק מאלמנטים תוכלו למצוא חריתות של צלבים.
על פסיפסי הכנסייה קראו למטה בהמשך הדף↡↡↡
מפת סימון שבילים למסלול הליכה בשטח בחורבת מדרס
מידע כללי לטיול בחורבת מדרס
שטחה של חורבת מדרס 120 דונם.
חורבת מדרס משמרת כנראה שם עברי קדום, אולי על שמו של התנא רבי דרוסאי. השם הערבי היה ח'ירבת דרוסיה. האתר היה מיושב בידי יהודים מתקופת הבית השני עד מרד בר־כוכבא.
ברחבי האתר התגלו מבנים, מערות, מקוואות טהרה, מערכות מסתור מסועפות, מתקני קולומבריה ומתקנים חקלאיים. בשולי האתר התגלו מערכות קבורה.
בערוץ הנחל שלמרגלות התל נמצאו בארות מים שמפלסן מגיע למי התהום.
חורבת מדרס היא אתר טיולים מהמבוקשים והמטוילים ביותר בשפלת יהודה.
שפלת יהודה
שפלת יהודה היא אזור גאוגרפי המצוי בין מישור החוף במערב לבין הרי יהודה במזרח. האזור מכונה על שם שבט יהודה אשר שלט באזור זה שהיה חלק מנחלתו. גבעות יהודה הן גבעות הבנויות מסלעי קירטון לבן ורך מתקופת האיאוקן.
הגבעות עגלגלות ואינן גבוהות מאוד, האזור הגבוה של שפלת מגיע לרום של כ-450 מ' מעל פני הים, הגבעות הנמוכות מגיעות לרום של כ-250 מ' מעל פני הים. שפלת גבעות יהודה נחלקת לשני אזורים עקריים: השפלה הנמוכה והיא מערבית יותר, בה גבעות עד כ-300 מ' מעל פני הים. השפלה הגבוהה, המזרחית יותר, ובה גבעות שגובהן מגיע לרום של כ- 450 מ' מעל פני הים.
מכוסות צומח ים תיכוני חובב חום, חורש של חבורת אלת המסטיק וחרוב מצוי, וביניהם צומח עשבוני.
מי תהום אגורים באקוויפר מתחת לגבעות השפלה, מתחת לשכבות הקירטון, בעומק של כ-70 מ' מתחת לפני השטח. האדם ניצל עובדה זו בהעבר וכרה בארות עמוקות להשגת מי שתייה מן האקוויפר. ריכוז גדול של בארות מים מצוי באזור תל עזקה.
מסלע שפלת יהודה
מכיון שסלע הקירטון הוא רך באופן יחסי, האדם השתמש במיסלע הקירטוני למגוון שימושים:
- כריית לבנים לבנייה
- כריית מערות קבורה
- מערות לאחסון ומחסנים
- בורות מים
- מערות אשר שימשו כבתי מלאכה ויוצר כגון בתי בד
- מערות לגידול יונים הקרויות קולומבריה (או בלשון יחיד- קולומבריום)
מרד בר כוכבא
בתקופת מרד בר כוכבא נודעו מחילות המסתור. מחילות המסתור נחפרו כשימוש משני, בתוך מערות שונות של שימושי אדם קודמים, שהוזכרו כאן. לוחמי בר כוכבא ומשפחות יהודיות נהגו להסתתר בתוך המבוכים התת קרקעיים, מפאת האוייב הרומי, בתקופתו של הדריאנוס.
כיום משמשות מחילות אלו- לזחילה ואתגר לטיולי ילדים ותלמידים ומשפחות מטיילות בשפלת יהודה.
מסלולי טיולים מומלצים עבורך באזור חורבת מדרס, עמק האלה והשפלה
- טיול לחורבת עתרי: מחילת מסתור, תצפית, מקוואות, גת
- טיול לתל שוכה, גבעת התורמוסים בצומת האלה
- חורבת בית לויה: פסיפס כנסייה ביזנטית, בורות מים, מתקני קולומבריה, גת , בתי בד ומקוואות טהרה יהודיים
- טיול לחורבת בורגין: מחילות זחילה ומסתור, מערות קבורה רומיות, מערת קבורה יהודית, פסיפסים צבעונייים, גת ובורות
- טיול לתל עזקה בעמק האלה: תצפית מהממת וסיפורי דוד וגוליית
- טיול לגן לאומי בית גוברין-תל מרשה: מחילת זחילה, מערות קולומבריום, מערכות מגורים תת קרקעיות, אמפיתיאטרון רומי, מערות פעמון, מערות קבורה מצויירות ועוד…
- תל בית שמש– פריחת כלניות אדומות בחורף
- נחל המערה ומערת התאומים: מסלול מעט אתגרי ומדהים
- מנזר דיר ראפאת: מנזר שקט וכנסייה מיוחדת מעומק השפלה
- מנזרי בית ג'ימל: מנזר גברים ונשים ויופי של נוף ושלווה
- מוזיאון פסיפס לוד
- העיר רמלה ואתריה: המגדל הלבן, בריכת הקשתות, בית כנסת קראי, כנסייה ומסגד
- חורבת קיאפה ליד בית שמש
- יער צרעה – יער הנשיא – קבר שימשון ומנוח אביו
- יער המגינים– יער גזר נחשון
- תל גזר המקראי
- יער חרובית: מסלולי הליכה, מסלולים מונגשים, רכיבת אופניים או נסיעה בשטח ביער חרובית
הכנסייה הביזנטית של חורבת מדרס
תיארוך: שלב 4א' בו הונחה הרצפה הצבעונית באולם התווך ובסטראות מתוארך למאה השישית
מיקום האתר: דרומית למושב צפרירים, כ-800 מ' מזרחית לכביש 38, נ.צ. 111400.11830 (רי"ח 19400.61830)
אזור: שפלת יהודה
מיקום נוכחי של הפסיפס: מכוסה באתרו
תולדות המחקר: חפירה של קונדר ק' וקיצ'נר ה' סקרו את האתר בשנת 1883. רחמני ל"י סקר את האתר בשנת 1958. קלונר ע' חפר באתר בשנת 1976. בשנים 2011-2010 חפרו את הכנסייה גנור א', קליין א', אבנר ר' וזיסו ב'
תפקיד המבנה: כנסייה
גודל הפסיפס: אולם התווך- 10.6X 5.3 מ' (56.18 מ"ר), סיטרה דרומית- 14X 2.7 מ' (37.8 מ"רX 2), סה"כ 132 מ"ר
צבעים: לבן, שחור, אפור, חום, אדמדם, כתום, צהוב, ירקרק
צפיפות אבני הפסיפס: 156 אבנים בדצמ"ר ויותר
נושאי הפסיפס:
בחלקו המערבי של שטיח האולם שרדו מדליונים של שריגי גפן הנושאים עלים, קנוקנות ואשכולות ענבים, האשכולות נישאים על שניים או שלושה עוקצים (איור 355). שני זני ענבים מעוצבים: האחד (האשכול מימין) של ענבים מוארכים המעוצבים באמצעות מסגרת אבנים אפורות ותוך מגוון. נראה שבכוונת האומן היה לתאר ענבים ירוקים בתהליך הבשלתם במגוון צבעים. ענבים מגוונים נוספים מתוארים בפסיפסים מהסביבה הקרובה, למשל בכנסיית חורבת חנות ובכנסיית חורבת בית לויה. זן השני של ענבים מעוגלים, המעוצבים באמצעות מסגרת אבנים חומות ותוך לבן. נראה שהיתה כוונה לתיאור של ענבים אדומים מעוגלים. המדליונים מאוכלסים בעופות, ביונקים ובסלים המכילים פירות ופרחים.
קלתוס עם ידית המכיל פירות
במדליון ששרד מצד דרום מעוצב קלתוס עם ידית, שולי הסל מופשלים לצדדים והוא מכיל פירות (איור 356, איור 357):
- בצד ימין מעוצב אשכול ענבים מעוגלים ואדומים, הענבים מעוצבים באמצעות מסגרת אבנים בצבע חום-כתום ותוך לבן.
- תאנה מתוארת בחלק העליון השמאלי בצבעים סגול וארגמן, ומימין למטה מעוצבת תאנה נוספת בגוונים של כתום ואדום.
- משמאל מעוצבת, כנראה, פגת השקמה כפרי קטן בצורת טיפה בגווני כתום וצהוב-חרדל.[1]
קלתוס המכיל פירות ופרחים
במדליון ששרד מצד צפון מעוצב קלתוס המקושט במצע עלים משוננים המעוטרים בהיקף בסרט בדגם של קשתות, חלק מאבני הסרט לא שרד ונותרה רק תבנית מקומם, על העלים נחים פרחים ופירות (איור 358):
- שלושה אפרסקים שצורתם מזכירה טיפה, חצי הפרי מעוצב באמצעות אבנים בצבע כתום בהיר וחציו האחר באבנים בצבע כתום כהה. גודלו של הפרי וצבעיו יכולים לרמז על כוונת היוצר לתאר אפרסק המאדים בהדרגה לקראת שיא הבשלתו.
- אבטיח (מלון עגול?) מעוצב באמצעות אבנים צהובות, חלקו המרכזי מפוספס באבנים לבנות. גודל הפרי, הפספוס שעל פניו וצבעיו מעידים על כוונת האומן לעצב אבטיח (פריס 2012).
- פרי מוארך מונח במאוזן בתחתית הסל, הפרי מעוצב באמצעות אבנים ירקרקות, חלקו העליון של הפרי והעוקץ לא שרדו. מבנה הפרי והיחס בין אורכו לרוחבו (לערך 25 אבנים באורך: 5 אבנים ברוחב) עונים על תנאי הזיהוי עם פקוס (פריס 2012).
- פרי בצבע חום-כתום, שצורתו כטיפה מוארכת ומעוותת, העוקץ מתואר בחלקו התחתון, שאריות הפריחה בקצהו השני, קשה לדעת לאיזה פרי התכוון האומן, אולי תאנה.
- פרי אדום ועגלגל מונח במרכז הסל, רובו מעוצב באמצעות אבנים כתומות-אדמדמות ופס בצורת ר' באבנים ארגמניות, צבעיו של הפרי ויחסי הגודל שלו מתאימים לזיהוי עם שזיף אדום ובשל.
- בחלק העליון המרכזי של הסל מעוצב אתרוג במאונך כשעוקצו כלפי מטה, קו המתאר של הפרי מעוצב באמצעות אבנים כתומות-חומות וחלקו הפנימי בצבע צהוב-חרדל כהה, לפרי מותניים צרות, כפי שנהוג לתארו באומנות התקופה, המודגשות באמצעות האבנים החומות-כתומות.
- משמאל לאתרוג תלויים שני פירות של לופה (פריס 2012), הפרי הימני מעוצב באבנים בצבע צהוב-חרדל, ומייצג פרי בשל. הפרי השמאלי נמצא מעל הימני ומעוצב באמצעות אבנים חומות-כתומות, ומייצג פרי מיובש המוכן להפקת ספוג רחצה. במרכז החלק התחתון של כל פרי אבן לבנה, המציינת כפי הנראה את שאריות הפריחה, כפי שמקובל בתיאורים נוספים של דלועיים בפסיפסי התקופה. שתי שורות של שלוש אבנים לבנות בחלק התחתון בין שני הפירות, יכולות לרמז על בקיעת הפרי בשיא הבשלתו, והצגת הגרעינים יכולה לרמז על הפקת זרעים לייצור דורות המשך מפירות מובחרים, בדומה להצגת הגרעינים של האתרוג בכנסיית בית לויה וגרעיני הפקוס בכנסיית קריות הסמוכות.
- בחלק השמאלי והתחתון של הסל מעוצב רימון גדול באמצעות אבנים בגוונים שונים של אדום וורוד, חלקו הימני בהיר ובחלקו השמאלי כהה, כתר ברור בראש הפרי עוזר בזיהוי.
- שני פרחי שושן לבנים מעטרים את הסל בשני צדדי, ונדמה שתפקידם לעטר את המנחה שבסל.
גידולים חקלאיים:
- גפן, ענבים מעוגלים אדומים, ענבים מוארכים ירוקים ומגוונים, יצירת מדליונים, בהקשר עיטורי
- גפן, ענבים מעוגלים אדומים, מונחים בקלתוס, בהקשר עיטורי
- תאנה, מונחת בקלתוס, בהקשר ראווה
- שקמה, מונחת בקלתוס, בהקשר ראווה
- אפרסק, מונח בקלתוס, בהקשר ראווה
- אבטיח (מלון עגול?), מונח בקלתוס, בהקשר ראווה
- פקוס, מונח בקלתוס, בהקשר ראווה
- שזיף, מונח בקלתוס, בהקשר ראווה
- אתרוג, מונח בקלתוס, בהקשר ראווה
- לופה, צעירה למאכל, בשלה לרחצה, מונחות בקלתוס, בהקשר ראווה
- רימון, מונח בקלתוס, בהקשר ראווה
- שושן, מונח בקלתוס, בהקשר עיטורי
כלים:
- קלתוס עם ידית, המכיל: ענבים מעוגלים אדומים, תאנה, שקמה, בהקשר ראווה
- קלתוס המכיל: אפרסק, מלון עגול, פקוס, שזיף, אתרוג, לופה ורימון, בהקשר ראווה
(גנור ועמיתיו 2011, 214-200).
[1] ייתכן ודווקא התאנה היא היחידה המתוארת למעלה בגוונים סגולים, ושתי הפגות המתוארות בגוונים צהבהבים וכתומים הן פגות השקמה.
יונקים שעוטרו בפסיפס חורבת מדרס
יעל נובי, נמר, כבש, בקר הבית, דוב סורי ויחמור.
עופות שעוטרו בפסיפס חורבת מדרס
חוגלת סלעים, טווס הודי, יאורית מצרית, תרנגול הבית, צולל חלודי