יש לי הכבוד לקשר כאן את האתר הפרטי של פרופ' זוהר עמר: 

קדמוניות הטבע והריאליה בישראל, באתר תמצאו את חידושיו ומחקריו של פרופ' עמר

את פרופ' זהר עמר פגשתי כשלמדתי לתואר שני באוניברסיטת בר אילן.

כבר אז, בשנת 2000, זהר היה דוקטור פורץ דרך במחקריו בנושאי טבע, אמנות ומקורות קדומים. את הדוקטורט שלו הוא כתב בנושאי הצומח בחקלאות בתקופה האיסלמית הקדומה. והבנתי שהוא החוקר המתאים לי להתייעץ עמו. חוקר שמצוי על מסלול אינטרדיסציפלינרי מסובך ומורכב, על הצומת שבין: חקלאות וכלכלה, בוטניקה, זואולוגיה, כתובים קדומים, מקורות יהודיים נוצריים, רומיים והלניסטיים ואיסלמיים- בשילוב עם ראייה ביקורתית וחדשה, בעין המחקר בשילוב עם ניסיונות בשטח.

באותה העת, נתתי לזהר עמר לבדוק ולעבור, בצורה וולונטרית על עבודת התזה שלי. עבודת התזה שלי עוסקת בעיטור צמחי באמנות היהודית של תקופת הבית השני.

זהר העריך את המחקר שלי, העיר את הערותיו הבונות.

זכיתי ללמוד באוניברסיטת בר אילן, גם בתקופה בה פרופ' עמר היה ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה.

מאוחר יותר, בשנת 2012 לערך, התייעצתי עם פרופ' עמר גם בכתיבת עבודת הדוקטור שלי: הגידולים והכלים החקלאיים בפסיפסים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית מארץ ישראל,  2014. לקחתי את כל הערותיו, בפרט בתחום ענף הגפן בשתי ידיים, והחכמתי מאוד.

זכיתי לכבוד להרצות בשיעור מול הסטודנטים של זהר בסמנריון. ולשמחתי זכיתי ממנו להערכה. כי מי יכול להעריך נכונה מחקר בוטני-אמנותי, אם לא איש מחקר טבע ובוטנאי כמו פרופ' עמר? 

עמר חקר צומח ובעלי חיים במקורות הקדומים ובאמנות. מחקריו מחוללים מהפכה אמיתית בהבנת נופה החקלאי והכלכלי של ארץ ישראל בתקופות הקדומות. עמר מנצל ידע בוטני וזואולוגי עשיר, עם הבנה בכתובים קדומים בשפות רבות, פיענוח ריאליסטי של תיאורים מהאמנות הקדומה יחד עם עבודות מעבדה וניסיונות פיתוח חקלאיים.