עמונה: ישוב עם סיפור מתוקשר בהרי השומרון

כל מה שרציתם לדעת על איך היה נרא המאחז בעמונה:

כדי להגיע לעמונה עברו דרך הישוב עפרה. כביש מפותל הוביל וטיפס אל הגבעה עליה ישבה עמונה. אחרי כמה פיתולים וכביש צר אך טוב, הכביש הוביל לכיכר שבמרכז עמונה.

בישוב היו: בית כנסת, מקווה, משחקיה, גני ילדים ובתי מגורים. מחלון בית הכנסת אפשר היה לראות ביום יפה את ים המלח.

בחלק הצפוני של הישוב, ממש בכניסה בצל חורשת אורנים, חבוי אתר ארכאולוגי מתחם מהתקופה הביזנטית. ליד המתחם שולחנות פיקניק אחדים. סמוך לאתר העתיק מגדל תצפית יפה. ממנו הייתה תצפית טובה ביום יפה אל ירושלים ומעלה אדומים.

תחזית מזג האוויר לאזור עמונה:

אתר ארכאולוגי, עמונה 18.12.2016 (צילום: ד"ר ענת אביטל)

מידע ותולדות היישוב בעמונה

עמונה היא התיישבות קהילתית בת 41 משפחות ומונה כיום (2017) כ-200 תושבים. היישוב נמצא על שלוחה דרומית לפסגת הר בעל חצור, בגובה של 901 מטר מעל פני הים. עמונה הוקמה על ההר המצוי מזרחית לעפרה וכ-70 מטר מעליה. התושבים עוסקים בחקלאות, חינוך ובמקצועות חופשיים. בעמונה יש דיר כבשים, כרם, מטע גודגדנים, אומנות בברזל, בניה בעץ, חברת הפקה והוצאה לאור. הישובים באזור זה משתייכים למועצה האזורית האזורית מטה בנימין.

מקור השם העברי ברשימת הישובים המוזכרת בספר יהושע י"ח: "כא וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ. כב וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם וּבֵית אֵל. כג וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה וְעָפְרָה. כד וּכְפַר העמני [הָעַמֹּנָה] וְהָעָפְנִי וָגָבַע עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן". שמו הערבי של האתר: ח'ירבת אל מזרע.

תכנון סביבתי בעמונה

תושבי עמונה מאמינים בבנייה אקולוגית ובהתאמת האדם לנוף. לכן היישוב תוכנן שישתלב עם השטח הקיים, תוך שמירה על אופיו המקורי של הנוף.

שירותים ומוסדות ציבור בעמונה

בית כנסת ומקווה, מעון וגן ילדים, משחקייה לילדים וגני שעשועים. שירוים נוספים ניתנים לתושבים דרך היישוב הסמוך עפרה: בתי ספר, מרכז מסחרי, קופת חולים ודואר.

תצפית מעמונה

ממזרח לעמונה אפשר לראות את ים המלח מנצנץ בשמש הבוקר. את ירושלים אפשר לשראות מחלון בית הכנסת וממגדל התצפית שבאתר הארכאולוגי. משם אפשר לראות גם את ההרודיון ועבר הירדן.

הקמת עמונה

ההתיישבות הוקמה בשנת 1995 באזור אתר ארכאולוגי, ח'ירבת אל מזרעה, שהתגלה סמוך לעפרה. האתר שימש מכלי מים שסיפקו מים לעפרה. ראשוני המתיישבים בעמונה היו סטודנטים צעירים מעפרה שעלו לקרקע עם שלושה קראוונים בשנת 1997. ההתיישבות נעשתה בהוראת ראש המועצה האזורית, פנחס ולרשטיין.

ועוד קצת היסטוריה

שנות ה-70: כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20 צה"ל הוציא על הגבעה של עמונה "צו תפיסה" לצרכי התבצרות. כלומר שצה"ל תיכנן את גבעת עמונה כשטחים לשעת חרום.

הדרך המטפסת אל הר עמונה נפרצה על בסיס "צו התפיסה" הצבאי בהוראת פואד בן אליעזר. מיד העלו את מיכלי המים. בהמשך הועלו גם מבנים אל ההר שלושה קרוואנים ושני מכולות. אלוף הפיקוד, עוזי דיין, טען שיש צורך להשאיר את המבנים משום שהנקודה אסטרטגית. הסכים עמו גם איציק מרדכי, שהיה אז שר הביטחון. שאמר לא לפנות את המבנים, אבל לא הוסיף מבנים נוספים.

לאחר הסכמי אוסלו הייתה החלה תנופת התיישבות בשטחים B ו- A. אריק שרון נהג להצביע על הגבעות ולעודד התיישבות יהודית. כל זאת מתוך כוונה למנוע מהערבים להגיע אל הגבעות. ולרשטיין, שהיה אז ראש מועצת מטה בנימין שלח צוותים לחפש נקודות שולטות מעל ישובים יהודיים. ומורים לאנשים לעלות לשם כמה שיורת מהר. בתחילה היו אלו רווקים צעירים שהיו עולים ללילה לשמור, וחוזרים בבוקר.

תחילת ההתיישבות בעמונה מתחת מסווה של מחנה חפירה ארכאולוגית: יש הטוענים שתחילת ההתיישבות באתר חלה רק בשנת 1998 ובערמה, במסווה של הקמת מחנה לחפירה ארכאולוגית. את החפירות הארכאולוגיות הקצרות שערכו במקום ריכז שמעון ריקלין. לדבריו נמצאו ממצאים מתקופת בית ראשון, בית שני ומטבעות ונציאניים. באותה העת נסלל כביש גישה לאתר הארכאולגי בעמונה בשנת 1998. לדברי המנהל האישור לחפירה במקום התקבל לאחר הסכמת בעל הקרקע הערבי.

בחודש אפריל 1998, לאחר קבלת אישור לחפירות הארכאולגיות בהר עמונה, פנה ולרשטיין למנהל האזרחי. במכתב למינהל הוא ביקש אישור תכנית להעמדת מבנים יבילים סמוכים לאתר לצורך מחסן ציוד ומגורים לעובדים. לדבריו של ולרשטיין, בתכנית "המקור" ששודרה בערוץ 10 ביום 20 בדצמבר 2016, זו הייתה הדרך להקים התיישבויות בעת ההיא. תחילה מעמידים מבנים, לאחר מכן בונים בית כנסת, מקווה ומביאים מתיישבים. לדבריו כל הגורמים המיישבים היו מעורבים: המינהל האזרחי, שר הביטחון.

כבר בשנת 1998 פקחי המנהל האזרחי דיווחו על הקמת קרוואנים בעמונה על אדמות פרטיות. ובנובמבר 2001 יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, דיווחה על הקמת המבנים ללא אישור ועל קרקע פרטית של תושבי הכפר הערבי סילוואד ממזרח לעפרה. מבנים אלו התגלו כמחוברים למים ולחשמל באותה העת.

כדי לקבל היתר לשימוש בקרקעות הפרטיות מבעלי הקרקעות הערבים, פנו ראשי עמונה והמועצה האזורית מטה בנימין אל מוכתאר סילוואד ובעלי הקרקע הערבים. שיחות ביניהם נסגרו הסכמים כתובים מול מוכתאר הכפר ובעלי הקרקע. תמורת ההסכם לשימוש בקרקע הערבים קיבלו כסף. לטענת ולרשטיין, ההסכם לא נרשם בהעברת קרקעות חוקית, משום שאסור למוסלמים למכור אדמות ליהודים, ומי שמוכר אדמות ליהודים- דינו מוות. משום כך העסקאות לא נסגרו כהעברה פורמלית וחוקית.

עד שנת 2002 החשמל לעמונה סופק דרך הישוב עפרה הסמוך ובאמצעות גנרטורים. משנת 2002 ואילך, עמונה חוברה למערכת החשמל הארצית של חברת חשמל ישירות.

בשנת 2004 מתחילים הליכי תכנון על הקרקע של עמונה. מגדירים שטחים ציבוריים בעמונה ומוזרמים כספים לעמונה להקמת מעון יום. מאוחר יותר נוספו משפחות חדשות לישוב. בשנת 2004 הוקמו תשעה בתי קבע בעמונה. שכונה חדשה של בתי אמנה. בשנת 2005 הוא מנה כ-30 משפחות. בתמיכת משלת ישראל בראשות אריאל שרון, בשנת 2001 החלו להקים מבני קבע ביישוב.

חלק מתושבי עמונה מודים שהם ידעו שהקרקע בבעלות פרטית של ערבים, וחלק אחר של המתיישבים טוענים שלא ידעו על כך דבר.

שלום עכשיו והעתירות נגד הישוב עמונה

דרור אטקס - מרכז את מעקב ההתנחלויות הבלתי חוקיות מ"שלום עכשיו". הוא היה הראשון להגיש את העתירות נגד הישוב עמונה. דרור אטקס טען בתכנית "המקור" של ערוץ 10 מיום 20 בדצמבר 2016, שהוא יזם את העתירה והוא גאה בחלקו במאבק של הערבים. תושבי עמונה מצידם טוענים, שהבעלים החוקיים של הקרקע, הערבים, לא הביעו בקשה לקבלת הקרקע, והסתפקו בכספים שהם קיבלו מהמתיישבים.

דרור אטקס היה הראשון להגיש את העתירה, מטעם "שלום עכשיו", נגד תשעת בתי האמנה שהוקמו בעמונה. ובשנת 2005 המדינה מקבלת שיש להרוס את תשעת מבני הקבע.

פינוי 2006

בתחילת שנת 2006 נערך פינוי כפוי ובכוח רב של תשעת מבני קבע בעמונה. באירוע טרגי זה המשטרה פעלה באלימות נגד המתיישבים והמפגינים שהתבצרו בבתים ועל הגגות. פרשים של המשטרה הסתערו על המתיישבים והמגוננים עם אלות. בפינוי אלים זה נפצעו מתנגדי הפינוי והאירוע נחקק בתודעה הישראלית כטאומתי. לאחר הפינוי הכפוי והאלים, המדינה הרסה את בתי הקבע והתושבים חזרו להתגורר בקרוואנים.

מחלוקת שגררה את המחאה בשנת 2016

לאחר הפינוי בשנת 2006, דרור אטקיס ואנשי "שלום עכשיו" מחפשים את הבעלים החוקיים של שאר הקרקעות במרכז עמונה. הבעלים מאותרים וביחד איתם מוגשת עתירה נוספת לבג"ץ בשנת 2008. אחת העותרות הערביות היא מרים חמאד. אנשי "יש דין" מחליפים את "שלום עכשיו" והם פועלים מול התקשורת להוכיח לעולם שמאחורי תביעת האדמות נמצאים אנשים. כעת הבעייה התרכזה בשתי חלקות בתוך היישוב. על חלקות אלו נבנו מוסדות לימוד ובתים. בחלקות אלו יש גם ליהודים וגם לערבים זכויות.

בחלקה אחת מחזיקים התושבים היהודים בשני שלישים מהשטח, והערבים מחזיקים רק בשלישי ממנה. בחלקה השנייה היודים מחזיקים ב90% ממנה והערבים מחזיקים רק ב-10%. מכיוון שהשטחים לא חולקו בשטח בפועל, הרי שהשותפים חולקים את כל השטח במשותף. אנשי עמונה הציעו לפרק את השותפות עם הערבים, ולתת לערבים את חלקם בשטח.

במערכה המשפטית האחרונה, 18.12.16, ולאחר מחאה עממית רחבה הממשלה קיבלה החלטה שלא לפנות את התושבים בכפייה. תושבי עמונה החליטו בהצבעה של 45 לעומת 25 מתנגדים לקבל את הצעת הממשלה: המתווה כולל בנייה של 24 מבנים על חלקה סמוכה. ועוד חלקה תוכשר למגורי תושבי עמונה. במקביל בג"ץ ידחה ב-30 יום את הפינוי משטחי המחלוקת.

פינוי סופי של עמונה ב1-2 בפברואר 2017

לפי החלטת בג"ץ, פונתה עמונה באמצעות כוחות משטרה בתחילת פברואר 2017. התושבים התפנו ללא התנגדות אבל בצער גדול ובאופן פסיבי. סיום הפינוי בבית הכנסת לווה בהתבצרות של נוער שאיננו מתושבי עמונה. הנוער, כמאה בחורים בגילאי העשרה המאוחרים, התבצרו בבית הכנסת. קשרו עצמם בשלשלאות, התיזו חומר נגד בערה, הטילו כסאות על השוטרים שהגיעו לפנותם. הנערים חסמו את בית הכנסת והשוטרים נאלצו להשתמש במסורי ברזל ואומים לפריצה פנימה. כ-60 שוטרים נפצעו וכמה נערים אף הם נפצעו. על קירות בית הכנסת התגלו כתובות נאצה נגד משטרת ישראל וצלבי קרס.

תושבי עמונה המפונים התקבלו למגורי עראי בישוב עופרה, באולפנא. בעתיד הם יקבלו קרווילות בעפרה. תם סיפורה של עמונה שעל הגבעה מעל עפרה שבצפון השומרון, בהרי בית אל.

זולה באתר ארכאולוגי, עמונה 18.12.2016 (צילום: ד"ר ענת אביטל)

מסלולי טיולים מומלצים באזור עמונה, דרום השומרון והבקעה, וצפון ירושלים:

צריכים עזרה בתכנון הטיול? לחצו ובקשו עזרה ותמיכה מהקהילה>>

מחפשים מדריך טיולים? היכנסו וקישור ובחרו לכם מדריך או מורה דרך

את/ה מדריך טיולים / מורה דרך? יש לך תואר שני או שליש בתחום רלוונטי לטיולי (גיאוגרפיה, לימודי ארץ ישראל, ארכאולוגיה, מדעי החיים)? את/ה מעוניין לעבוד איתנו ולהיות חלק מההצלחה? רוצה להוסיף תוכן לאתר בתשלום? דבר איתנו כבר כעת וצרף קורות חיים וניסיון כתיבה לחץ ליצירת קשר