מַרְוָה מְשֻׁלֶּשֶׁת Salvia fruticosa
מרווה משולשת היא צמח בתה נפוץ באזורי ההר הים-תיכוניים בישראל
המרווה יוצרת שיחים גדולים, באזורים טבעיים. באביב המרווה פורחת עם פרחים ורודים המושכים דבורים. המרווה ידועה כצמח תה מהמעולים שיש בבר ברצנו. די בכמה עלים (אפשרי עם גבעולים עליונים וגם פרחים) בכוס מים חמים להכנת תה טעים, מרגיע ומטהר.
בטיולים שלי אני מאוד אוהבת להכין תה מרווה עם או בלי סוכר. לפעמים גם כיף לי להוסיף כמה עלי מרווה לקפה שחור בטבע, המרווה מוסיפה ארומה מיוחדת לקפה.
תה המרווה בעל סגולות נגד כאבי בטן וקלקולי קיבה. תה מרווה טוב לניקוי הדם, ריענון, הסרת מיחושים רבים, וחיזוק נגד מחלות חורף. בחורף אני מכינה תה מרווה עם זוטה, וקצת עלי גרניום רייחני, ואיפלו כמה פלחי לימון עם קליפה – ליצירת חליטת בריאות מלאה ויטמין סי וחומרים מטהרים שמחזקים את מערכת החיסון. במיוחד לימי קורונה השתמשנו רבות בתה כזה.
עלי מרווה כתושים או לעוסים טובים למניעת פטריות ואקזמה בכפות הרגליים.
- משפחה: שפתניים Labiatae
- שם אנגלי עממי: three-leafed sage, trilobasage
- צורת חיים: בן שיח רב שנתי
- צבע הפרחים: ורוד-סגול, לילך
- חודשי פריחה: מרץ, אפריל, מאי, יוני
- טיפוס העלים: עלה פשוט גזור פעם אחת
- סידור העלים: עלים נגדיים, שני עים בכל מפרק
- בית גידול: בתה ים תיכונית, גריגה ים תיכונית, שולי חורש ןקרחות מוארות בחורש ים תיכוני
- גדל באזורים גאוגרפיים בישראל: גליל עליון, גליל תחתון, כרמל, שומרון, הרי יהודה, שפלת יהודה
- תפוצה פיטוגאוגרפית: ים תיכונית
- חלקי הצמח האכילים: ניתן להשתמש לחליטות ותיבול בעלים, בגבעולים והפרחים
- מינים נוספים במשפחת השפתניים: מרווה צמירה, מרווה, דגולה, זוטה לבנה, אזוב מצוי, געדה מצויה