כנסיית כורסי ממוקמת סמוך לשפך של נחל סמך אל הכינרת והיא מזוהה עם מקום התרחשותו של 'נס החזירים' המוזכר בברית החדשה (מתי 8, 28-34). הסיור בכורסי כולל ביקור בחצר המנזר, כניסה לחצר הכנסייה ואולם הכנסייה וצפייה בפסיפסיה המרהיבים. ביציאה מן הכנסייה פונים דרומה לעבר ה'ספסל המכושף', וניתן לעלות אל הקפלה שבדרום-מזרח האתר.
חפירות אתר כנסיית כורסי
החפירות במקום החלו בשנת 1970 בעקבות סלילת כביש אל רמת הגולן, ובמשך ארבע עונות חפרו את האתר מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים (כיום 'רשות העתיקות'), החפירות נעשו בהנהלת צפיריס ו'. באתר התגלה מנזר גדול וכנסייה המוקפים חומה ששטחו הכללי כ-17 דונם. הכנסייה הבזיליקאלית מתוארכת למאה שישית (שנת 585/6 לפי הכתובת) והיא מן הגדולות והמפוארות שנתגלו בישראל, שטחה 25 X 45 מ' ( 1.2 דונם).
לכנסייה נרתכס, אולם תפילה, אפסיס וחדרי עזר משני עברי האפסיס. בשתי הסטראות נותרו פסיפסים מרהיבים. הכנסייה מציינת את המקום בו התרחש לפי הברית החדשה נס החזירים, ולפי המסופר כשישוע ירד אל החוף מהסירה, הגיע לקראתו איש שנכנסה בו רוח טומאה. ישוע העביר את הרוחות הרעות ששכנו באיש אל עדר חזירים שרעה בסביבה, ואותם החזירים דהרו אל הכנרת וטבעו בה (מרקוס, 5, 20-1).
המתחם ניזוק, כנראה, בפלישה הפרסית (614 לספירה), הכנסייה שופצה מאוחר יותר, אך ננטשה במאה השמינית ולא שבה למלא את ייעודה.
ה'ספסל הכושף' שבחצר מהווה אתר שמיוחסים לו הענקת כוחות ואנרגיות רוגע ומילוי מישאלות לכל היושב עליו…
פסיפס כנסיית כורסי
נושאי הפסיפסים של שתי הסטראות, סטרה צפונית ודרומית
פסיפס האולם המרכזי נהרס כמעט כולו. למרבה המזל, הפסיפסים של שתי הסטראות נותרו כמעט שלמים. פסיפסי הסטראות מעוטרים ב- 296 מדליונים מעויינים המאכלסים עופות, דגים, סלים, פירות, עלים ופרחים. לדעת צפיריס החפצים והפירות המתוארים היו נפוצים ומצויים, כמו הדגים מהכינרת, ושיטת עיטור בשטיח המחולק לתאים רבועים בהם עיטורי צמחים ובעלי חיים נפוצה מאוד באומנות התקופה.
המוטיבים מהסטרה הצפונית נסקרים ממערב למזרח, עם השוואה למוטיבים דומים מהסטרה הדרומית:
א. עלה גפן מעוצב באמצעות שני גוונים של אבנים אפורות, העורק המרכזי צבוע בכתום, העלה בעל חמש אונות ומתואר באופן מדויק וריאליסטי.
ב. עלה ופרי של תאנה או עלה תאנה ללא פרי. העלה מעוצב באמצעות שני גוונים של אבנים אפורות, העורק המרכזי של העלה צבוע בוורוד בהיר וכהה, העלה בעל חמש אונות ותיאורו ריאליסטי למדי. על העוקץ מעוצבת תאנה מפוספסת בגוונים של כתום ומילוי לבן. פספוס זה מתאר את פסי האורך החרוצים על גוף הפרי במציאות. תאנים מפוספסות מעוצבות פעמים תכופות באומנות התקופה, למשל בפסיפס בית חג הנילוס בציפורי.
ג. שלושה פירות של עוזרר/שיזף נישאים על אשכול קטן של ענפים כתומים היוצאים מנקודה משותפת. הפירות בעלי כתר קטן המאוייר באמצעות שורה קצרה של אבנים, הפירות מתוארים באמצעות קו מתאר ורוד ומילוי בהיר יותר, שני עלים דקים נלווים לענפים בחלקם העליון.
ד. שני פירות של לופה מעוצבים זה ליד זה. הפרי חתוך בראשו ונראים בו גרעיניו, המעוצבים באמצעות תשבץ של אבנים לבנות וורודות. מסגרת הפרי מסומנת באמצעות אבנים בצבע חרדל, דבר המרמז על הפיכת הלופה לחומה בעת הבשלתה בעונת החורף. בחורף קולפים את הלופה, מוציאים את הזרעים ומכשירים הפרי לשימוש כספוג לרחצה.
ה. אשכול הנושא ענבים מעוגלים המעוצבים באמצעות קו חיצוני של אבנים בצבע חרדל, תוך הענב מגוון בוורוד ובלבן, האשכול נישא על שני עוקצים וקנוקנת בצדו. אשכולות ענבים נוספים מעוטרים בפסיפס זה, חלקם מסוגננים יותר ומשולבים עם עלה ברקע האשכול והם מתוארים במגוון שילובים של צבעים: מסגרת בחרדל ואדום עם תוך ורוד ולבן. מסגרת באפור ותוך באפור בהיר ולבן. מסגרת בכתום ותוך בוורוד ולבן.
ו. אתרוג גדול מחולק לשני גוונים, חציו אפור וחציו כתום. משחק זה של אור וצל מעניק לפרי עומק ונפח, כשחלקו הפנימי מעוצב באבנים בהירות ומדגיש את בוהק הפרי, על העוקץ שני עלים.
ז. קרא (דלעת הבקבוק) מעוצבת באמצעות מסגרת של אבנים שחורות-אפורות. תוך הפרי מגוון בצבעים בהירים יותר של אפור ולבן היוצרים נפח לפרי ומדמים את צורתו המעוגלת. חלקו השמאלי של הפרי מואר ומדגיש את כיוון האור המקרין. בחלקו התחתון של הפרי שלוש אבנים משולשות קטנות המתארות את שאריות הפריחה של הדלעת. פירות קרא שצורתן זהה למראה הדלעות מן הפסיפס משווקות אף היום ברשתות השיווק הגדולות לצורכי מאכל בחודשים אוגוסט-ספטמבר, ואף שאריות הפרח המיובש עדיין מחוברות אל בסיס הפרי. פירות קרא בוגרים שתוכנן רוקן, שימשו בעבר לקיבול ונשיאה של מים ונוזלים שונים. הקירבה אל הכינרת יכולה לרמז על שימוש בקרא הבוגרת לנשיאת מים מן הים אל האתר.
ח. זוגות ושלשות של מלוני עג'ור מעוצבים באמצעות מסגרת של אבנים שחורות-אפורות, תוכם של הפירות מגוון בכמה צבעים אפורים בהירים ובז', ליצירת עומק וצלליות, בחלקו התחתון של כל פרי אבנים משולשות המדמות את שאריות הפריחה.
ט. מלון עגול ומפוספס המעוטר בקו המתאר באבנים שחורות, חלקו הפנימי של המלון מפוספס לאורכו בחילופי אבנים שחורות, אפורות ולבנות, בחלקו התחתון של הפרי עיגול המדמה את שארית הפריחה והצלקת.
י. תפוח שחצי ממסגרתו מעוצבת באמצעות אבנים אפורות והחצי השני באבנים בצבע חרדל, תוך הפרי מעוצב באמצעות משחק של אבנים בהירות יותר היוצרות תחושת נפחיות ובוהק. בחלקו התחתון של הפרי כעין טבור המדמה את שאריות הפריחה, עלה תמים ורחב, ריאליסטי, נישא על עוקץ הפרי.
יא. רימון גדול בעל כתר ברור מעוצב באמצעות מסגרת אבנים כתומות וורודות, חלקו הפנימי באמצעות אבנים בהירות יותר ומרכזו לבן להדגשת בוהק הפרי. הרימון נישא על ענף קצר אליו מחובר עלה תמים ומוארך מעט.
יב. פרחי לוטוס גדולים. פרח הלוטוס ניצב על גבעול ולו שני עלם. גביע הפרח גדול וחלקו הפנימי מעוטר באבנים כתומות.
בעלי חיים בפסיפס כורסי
א. זוג דגים שלא ניתן לזהות מינם. מדגמי הדגים נותרו רק הקצוות, מעט מחלקו הקדמי של הראש. חלקו האחורי של הזנב וסנפירי השת.
ב. עורב גדול ניצב במרכז המעוין. לעורב שתי אצבעות קדמיות ודורבן באחורי הרגל. הזנב מפוצל לשניים. המקור מעונקל מעט מטה.
ג. יונה מעוצבת במרכז מעויין. אצבעות רגליה בסידור זהה לסידורם אצל העורב, דהיינו, שתי אצבעות קדמיות ודורבן באחורי הרגל. המקור כתום ומעובה ומעונקל מעט כלפי מעלה.
עלים דמויי לב כמצע הגשה לפירות
שורה של עלים דמויי לב שעליהם מונחים פירות שונים מעוטרת בכל אחת מהסטרות, העלה דמוי הלב מעוצב באמצעות אבנים שחורות ועליו מונחים הפירות. העלה הרחב דמוי הלב יכול להיות מזוהה עם עלה של לוף ארצישראלי, Arum palaestinum, צמח ממשפחת הלופיים (Areceaea), הגדל בר בארץ ישראל באזורים הים תיכוניים. בעבר גידלו את הלוף לשימוש בעלים למאכל, לאחר בישול ממושך וגם לייצור של תרופות והוא מוזכר בדברי חז"ל: "הלוף שהעלה תמרות בשביעית" (תוספתא שביעית, פרק ב', ב') ופליקס זיהה אותו בוודאות עם הלוף הארצישראלי. אולי עלים אלו מייצגים את עלי קולקס הקדמונים, Colocasia antiquorum, אף הוא ממשפחת הלופיים. הקולקס הוא צמח ממוצא טרופי, בעל פקעת אגירה, המשמש לאכילה, הוא נזכר במשנה במונח 'קרקס' "שום בעל בכי, ובצל של רכפה, והגריסין הקילקין, ועדשים המצרייות רבי מאיר אומר אף הקרקס, רבי יוסי אומר אף הקוטנין פטורין מן המעשרות, ונלקחין מכל אדם בשביעית (מעשרות ה', ז').
בתלמוד הירושלמי בשם 'קולקס' "במיני אפומלייא כגון נבעה ומסרולה ופלולייה וקלוקסי'. רבי יצחק בר חקילא רבי יהושע בן לוי תריהון אמרין קולקס כירק למעשרות ולשביעי' ולפיאה ולכלאים ולנדרים צריכה" (ירו', נדרים, פ"ז, ה"א, כ"ד, ע"ב). רבי חזקיה די סילוה, בן המאה ה-17, כתב בספרו 'חדושי מים חיים' ש"קולקס בלשון ישמעאל וגדל ממנו הרבה במצרים" (הלכות מתנות עניים פרק ב').
העלים שימשו גם כמצע להגשת פירות כפי שמוצג בפסיפסים מהתקופה. למשל, תאנים ולימונים מוגשים על גבי מגש עלה נראים בפסיפס Palazzo Sora, רומא. בפסיפס האנשת גאיה (GE) מאנטיוכיה, המתוארך למאה החמישית, ניתן לזהות את הפירות הבאים המוצגים על עלים דמויי לב: אשכול ענבים, דובדבנים, שזיפים, תאנים, אפרסקים, משמשים, רימון, מלון עגול, ומלון עגול ומפוספס שצורתו מוארכת מעט. בפסיפס מקפלת הקבורה מאל חמאם בבית שאן נראה עלה דמוי לב בידיו של דמות חודש יולי ועליו מונחים פירות. בפסיפס כנסיית השליחים ממידבא המתוארכת לשנת 578, מעוצבים עלים דמויי לב בתוך מסגרות גיאומטריות המאכלסות גם פירות, פרחים ועופות.
פירות המוצגים על העלים בפסיפס כורסי:
א. פירות מעוגלים צבועים בגוונים ורודים ולבנבנים, כנראה שהיה בכוונת האומן לתאר דובדבנים, בדומה לתיאור מפסיפס גאיה מאנטיוכיה. ניתן לשער שתיאור זה הוא דגם מועתק, משום שדובדבנים לא גדלו בארץ ישראל באותה העת.
ב. פירות מעוגלים קטנים של שיזף, כנראה, מעוצבים שלוש פעמים על גבי עלים בפסיפס זה. הפירות מגוונים באמצעות אבנים בצבעים כתום-חרדלי ובוורוד, פירות וורודים לגמרי או חרדליים לגמרי. גודלם הקטן של הפירות, והצבעים של האבנים מרמזים על היותם פירות השיזף השכיח מאוד בסביבות הכינרת. פירות השיזף ירוקים בצעירותם, הופכים לצהובים, כתומים ולבסוף אדמדמים וחומים בשיא הבשלתם.
ג. תאנים דמויות טיפה מעוצבות באמצעות מסגרת של אבנים צהובות, תוך הפרי באבנים לבנות, ובחלק התחתון של כל תאנה אבן אדמדמה המדמה את פתח האוסטיאול. גם בתיאורי התאנים מפסיפס גאיה מאנטיוכיה האוסטיאול מודגש באמצעות אבנים הכהות מן הפרי עצמו.
ד. 10 עצמים קטנים מעוצבים באמצעות שורה קצרה של אבנים אדמדמות ליד שורה של אבנים כתומות-חרדליות, בקצה משובצות אבנים מסותתות לכדי משולשים קטנים, היוצרים לעצמים צורה אובלית. מוצע כאן לזהותם עם גרעינים לאכילה. גודלם הקטן של העצמים וצורתם יכולים לרמז על היותם גרעינים המוגשים לאכילה על העלה, ייתכן ואלו גרעינים של פירות ממשפחת הדלועיים כמו המלון העגול או האבטיח.
ה. אפרסקים בצורת לב מעוטרים רק בסטרה הדרומית, חציים הימני של הפירות מעוצב באמצעות אבנים ורודות, החצי השמאלי באבנים בצבע כתום בהיר, מרכז הפירות מנוקד באבנים אפורות. גם בפסיפס גאיה מאנטיוכיה האפרסקים מחולקים לשני גוונים. בפסיפסים של בית הכנסת ובית חג הנילוס מציפורי האפרסקים מנוקדים באופן דומה לאפרסקים מהפסיפס הנוכחי. דבר זה יכול ללמד על מציאותן של כנימות מגן, הפוצעות את הפרי, ומקום הפצע ממנו הכנימה יונקת את מוהל התאים, הופך אדום וכהה. ייתכן והיוצר של פסיפס כורסי העתיק את רעיון הניקוד של הפירות מהפסיפס של ציפורי, אך לא הבין את מטרתו, ולכן ניקד באבנים אפורות ולא אדומות. גם בפסיפס כנסיית המולד מבית לחם האפרסק מעוטר עם נקודות על פניו.
הסטרה הדרומית ממערב למזרח:
בפסיפס זה מעוטרים שלושה סוגים של סלי נצרים קלועים, שחלקם ללא תכולה וחלקם מכילים פירות:
א. קלתוס (קלת) המעוטר בעיצוב גיאומטרי משובץ ופשוט. הסל מכיל המכיל תאנים המעוצבות בצורת טיפה הפוכה. מסגרת הפירות מאבנים בצבע חרדל, ופנים הפירות מגוון באמצעות אבנים ורודות ולבנות.
ב. קלתוס עם ידית המעוטר בעיצוב גיאומטרי משובץ ופשוט וקלתוס נוסף ללא ידית מכילים פירות אדמדמים מעוגלים שאינם ניתנים לזיהוי מוחלט, כנראה תפוחים.
ג. סל כדורי עם ידית ללא תכולה מעוטר במגוון בצבעים אדומים וכתומים, ובמשחק אבנים היוצרים אור וצל ומקנים נפח ועומק.
ביבליוגרפיה
- אביטל ע', 2014, "הצומח והכלים החקלאיים בפסיפסים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית מארץ ישראל", עבודת דוקטור, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
- צפיריס ו', 1992, כורסי, האנציקלופדיה החדשה חפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, עמ' 782-780.
מזג האוויר באזור גן לאומי כורסי
מסלולי טיולים מומלצים באזור כורסי:
- גן לאומי מג'רסה: מסלול המים האולטימטיבי לקיץ, שאין כמעט שני לו
- טיול מים בזאכי: מסלול מים בבקעת הבטיחה, ללא תשלום
- פארק הירדן: חניון ענק, מדשאות, מתקני שעשועים, חניון לילה, צל ומסלולי מים
- טיול בנחל יהודיה: טיול המים היפה והאתגרי בגולן
- טיול בנחל זוויתן: טיול למייטיבי לכת
- עיינות עדן – עיינות סלוקייה: אתר תמנוחה ושיכשוך במים
- טיול לפריחת אירוס החרמון בצומת המפלים: עלייה לרגל באביב
- מצפור בית ציידה: אחת התצפיות היפות והמומלצות בטיול מעל לכינרת