חלוצה ורחובות בנגב: ערים נבטיות נטושות, על 'דרך הבשמים', בלב המדבר בשומקום בנגב

כשאתם רוצים לטייל בנגב עם רכב חיית שטח 4X4, או אפילו עם ג'יפון עירוני - אני ממליצה לכם לנסוע אל חלוצה ורחובות בנגב. כאן תמצאו נופי מדבר אינסופיים. מדבר אמיתי פרוש לכל עבר, עד לסוף האופק.

פתאום, משומקום, יצוצו לעיניכם ערי רפאים נטושות, עומדות כשריד לעבר מפואר ותוסס: חלוצה ורחובות בנגב על דרך הבשמים הנבטית בנגב

גן לאומי רחובות בנגב, דרומית-מזרחית, אקרופוליס (צילום: ד"ר ענת אביטל)

כנסייה ביזנטית ברחובות בנגב (צילום: ד"ר ענת אביטל)

חלוצה ורחובות בנגב משמרות עבר של עושר ושיגשוג מהתקופה הביזנטית. עיירות ותחנות דרכים על "דרך הבשמים" הידועה. מהעת בה עברו בנגב הישראלי שיירות עמוסות כל טוב: תבלינים, בשמים ואוצרות אקזוטיים מהמזרח הרחוק. השיירות היו בדרכן הארוכה מהמזרח הרחוק, דרך חצי האי ערב, דרך הנגב הישראלי- אל נמל היצוא הגדול: נמל עזה. משם עברו הסחורות על גבי אוניות בים התיכון. האוצרות מהמזרח הרחוק והסחורות הנחשקות שווקו בדרך ימית אל סופו של מסלול "דרך הבשמים", אל עשירי העולם העתיק במצרים ואירופה.

אופי מסלול הטיול:

אופי הטיול: הלוך וחזור
משך הטיול: 4 שעות עם רכב שטח. או יום ארוך ומאומץ מאוד בטיול רגלי (הלוך מכביש 222 אל רחובות בנגב וחזור אל הכביש)
דרגת קושי הטיול: רק למיטיבי לכת בהליכה רגלית. ולא מומלץ
מתאים לנכים ועגלות תינוק: לא
4X4: כן
צבע סימון שבילים בטיול: כחול, ירוק
אורך מסלול הטיול: למעלה מ-12 קילומטר בשטח לכל כיוון (הלוך וחזור), החל מהירידה מכביש 222 ועד גן לאומי רחובות
ציוד לטיול: נעלי הליכה, כובע, הרבה מים
קליטה סלולרית: לרוב אין, חובה להצטייד במכשיר קליטה לווייני
הטיול מתאים לעונה: אביב, חורף, סתיו
מאפייני מים במסלול: אין
שירותים: אין
שולחנות/ספסלים לישיבה: אין
מים לשתייה: אין
מזנון: אין
תחנת דלק קרובה: משאבים, חברת "דלק"
חניון לילה: לא
מחיר כניסה: אין
שעות כניסה: אין
הערות מיוחדות: 1. שטח אש, חובה לתאם כניסה לשטח מראש! 2. לא להיכנס ברכב בודד לשטח, לפחות עם שני רכבים. 3. אם אתם עם ג'יפון אל תנסו אפילו להמשיך בנסיעה אל הדרך המסומנת אדום. הדרך האדומה עוברת בחולות עמוקים מאוד. גם רכבי שטח קשוחים שוקעים וזקוקים לחילוץ. ראו הוזהרתם!

תחזית מזג האוויר לאזור הטיול בחולות חלוצה ושונרה, ורחובות בנגב:

מסלול הטיול, לאן מטיילים ומה עושים בטיול שטח אל חלוצה ורחובות בנגב:

כניסה לשטח: סעו בכביש 222 כ-16.5 קילומטר דרומית-מזרחית לקיבוץ צאלים. או שאם באתם ממשאבי שדה, סעו כ-16.5 קילומטר מצומת משאבים לכיוון צפון-מערב. כאן רדו אל דרך העפר המסומנת בכחול.

תחנת דרכים חלוצה: מיד משמאל לכניסה לשטח, תראו שרידי מבנה של תחנת דרכים עותמאנית, חלוצה.

כניסה לשטח מכביש 222 אל דרך בסימון כחול, סמוך לחלוצה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

נחל הבשור, גן לאומי חלוצה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

חורבות חלוצה: בהמשך הדרך משמאל על הגבעה תמצאו את חורבות העיר הנבטית חלוצה. על חורבות חלוצה הנבטית הוקם כפר ערבי בתקופה העות'מאנית, חאלסה. אם תטפסו על התל, תמצאו הרבה שרידי מבנים. ביניהם שרידי תיאטרון ביזנטי וכנסייה ביזנטית.

חוצים את הערוץ הרחב של נחל הבשור: הדרך חוצה את נחל הבשור. ממערב לנחל הבשור על הגבעה, מספ חורבות ששוה לעלות ולבקר בהן. כאן תמצאו חורבות מבנה עות'מאני, באר מים עמוקה. ליש הבאר ברכת מים בדופנת בבטון. לידה שרידי מערכת שאיבה מתקופת המנדט הבריטי. הבריטים תמכו בבדואים בנגב ודאגו להם למבנים, מים ודרכי תחבורה.

ברכת מים צמודה לבאר, בשימוש גם בתקופת המנדט הבריטי, גן לאומי חלוצה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

גן לאומי חלוצה, מבנה מהעת החדשה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

באר ליד ברכת אגירה מבוטנת, בשימוש גם בתקופת המנדט הבריטי, גן לאומי חלוצה (צילום: ד"ר ענת אביטל)

דרך עפר וחולות ארוכה עד לגן לאומי רחובות בנגב: אחרי הביקור בחלוצה המשיכו למעלה מ-8 קילומטר עם הדרך המסומנת בכחול לכיוון דרום-מערב.

מסעף דרכים כחול-ירוק: במסעף הדרכים פנו לכיוון דרום-מערב עם הסימון הירוק.

עץ שיטה גדול ובודד: סמוך למסעף הדרכים כחול-ירוק- תמצאו מקום מצויין לעצירה לפיקניק וקפה. מנוחה בצל העץ הענק. על צמרתו של עץ השיטה הענק קינים ישנים וגדולים של עופות גדולים.

עץ שיטה בודד על מסעף הדרכים כחול-ירוק, מקום נהדר לפיקניק וקפה בצל נהדר (צילום: ד"ר ענת אביטל)

נסיעה בדרך המסומנת בירוק: מהמסעף סעו עוד 2 קילומטר לכיוון צפון-מערב עם הדרך המסומנת בירוק. על הגבע מולכם כבר תראו את חורבות רחובות בנגב.

באר מים רבועה וחוליית בור רבועה: לפני שתטפסו אל הכנסייה שמימין לדרך- פנו שמאלה, וסעו כ-200 מטר לדרך לא מסומנת. מול שטחי חקלאות קדומה וגדרות אבן תמצאו באר רבועה. בנויה היטב מאבני גזית מגיר. הבאר עמוקה. זהירות! באזור הבאר מצויות נמלות אש עוקצניות במיוחד. ראו הוזהרתם, לא מומלץ לשבת על הקרקע במקום.

באר מים רבועה, מזרחית לעיר רחובות בנגב (צילום: ד"ר ענת אביטל)

חוליית באר מים רבועה, מזרחית לעיר רחובות בנגב (צילום: ד"ר ענת אביטל)

ביקור בכנסיית רחובות בנגב: זהו שיאו של הטיול. טפסו אל התל, לא תוכלו לפספס את הכנסייה מימין לדרך. כאן תמצאו כנסייה גדולה ורחבת ידיים. הכנסייה, כרגיל, פונה עם האפסיס שלה לכיוון מזרח. הכנסייה בנויה כבזיליקה. לכנסייה אולם מרכזי רחב וארוך. משני צידי האולם שתי סיטראות צרות יותר. הכניסה הראשית לכנסייה, ממערב, דרך נרתקס. לכנסייה היו שלושה פתחים, המרכזי גדול, ושניים נוספים צרים יותר מהצדדים.

ממערב לנרתקס תמצאו את חצר הכנסייה. בכל שטח הכנסייה זרוקים שרידי עמודים, בסיסים וחוליות של עמודי הכנסייה. חלק מלוחות הריצוף מצויים עדיין באתרם. אולם ניכר שחלקי הכנסייה ניבזזו ונהרסו על ידי האדם בתקופות קדומות.

בחלקה המזרחי של הכנסייה במה מוגבהת. ממזרח לה אפסיס מרכזי גדול. משני צידיו שני אפסיסים קטנים יותר. סמוך לאפסיס הצפוני תוכלו למצוא ירידה במדרגות קדומות אל קריפטה מתחת לבמה. לקריפטה פתח כניסה מקומר. זהירות, סכנת התמוטטות.

סביב הכנסייה חדרים גדולים. חדרי שירות וחדרי מגורים.

הקירות החיצוניים של כנסיית רחובות בנגב מצופים בחיזוק של קיר אבנים בנוי באלכסון. האבנים מסותתות בגסות וביניהן משולבות אבני שדה קטנות יותר. האבנים מחוזקות בחומר מליטה. האבנים העליונות ביותר בקיר התמך האלכסוני החיצוני מסותתות כמשולש. בצורה שנועדה להחליק את אלכסון הקיר והחיבור שלהן ליצירה נאה ומושלמת. סביר להניח שהחיזוק החיצוני נועד לתמוך בקירות הכנסייה שלא יפתחו החוצה. כמו כן אפשר להניח שהציפוי הנוסף באבנים נועד ליצירת חומה עבה לשמירה מפני פולשים.

קיר צפוני, כנסייה ביזנטית ברחובות בנגב (צילום: ד"ר ענת אביטל)

'קריאטידה' על חוליית עמוד, כנסיית רחובות בנגב (צילום בומי אהרון)

מפת סימון שבילים למסלול נסיעה בשטח מכביש 222 אל גן לאומי חלוצה ורחובות בנגב:

מידע נוסף

חלוצה

מפת דרך הבשמים והערים הנבטיות המרכזיות בנגב (מתוך ויקיפדיה)

חלוצה, או בשמה אלוסה ביוונית עתיקה Eλούσα היא עיר נבטית קדומה, על דרך הבשמים. חלוצה נוסדה המאה השלישית לפני הספירה, בתקופה ההלניסטית. חלוצה נחשבת לאחת הערים הראשונות שייסדו הנבטים.

חלוצה הגיעה לשיא פריחתה במאה הנבטית המאוחרת, במאות השנייה- והשלישית לספירה. חלוצה הפכה לעיר מרכזית ועיר בירה פרובינציאלית בראשית התקופה הביזנטית. בשנת 358 לספירה חלוצה הייתה לבירת הפרובינקיה פלשתינה סלוטאריס (Palaestina Salutaris). מאוחר יותר, משנת 409 לספירה שינתה הפרובינקיה את שמה, וחלוצה הייתה לבירת פלשתינה טרטיה (השלישית, Palaestina Tertia).

חלוצה החלה להתנצר במאה החמישית לספירה.

בחפירות חלוצה הנבטית התגלו: 2 כנסיות ביזנטיות- מערבית עם קיר תמך כנגד שטפונות חורף בנחל הבשור. כנסייה ומזרחית (בזיליקה גדולה), תיאטרון, בארות מים, בתי קברות, בתי יוצר, מגדל שהיה חלק מביצור העיר, חומות העיר.

השטח העירוני שבין נחל הבשור לנחל אטדים השתרע על פני כ-1000 דונם! השטח הגדול לא היה מיושב בעת ובעונה אחת.האתר מהתקופה ההלניסטית התרכז בחלק הצפוני-מערבי של האתר, סמוך לנחל אטדים.