שמורת טבע המסרק: טיול מעגלי קצר בחורש מדהים, תצפיות ומורשת קרבות תש"ח
אופי מסלול הטיול:
- אופי הטיול: מעגלי
- משך הטיול: כשעה
- דרגת קושי הטיול: קל
- מתאים לנכים ועגלות תינוק: לא
- 4X4: לא
- צבע סימון שבילים בטיול: שילוט שבילים מקומי
- אורך מסלול הטיול: כ-500 מטר
- קליטה סלולרית: יש
- הטיול מתאים לעונה: כל העונות. בחורף ובאביב פריחה מהממת
- מאפייני מים במסלול: אין
- שירותים: אין
- שולחנות/ספסלים לישיבה: בחניון
- מים לשתייה: אין
- מזנון: אין
- חניון לילה: לא
- עלות כניסה: אין
- שעות כניסה: אין
- טלפון / אימייל: אין
תחזית מזג האוויר לאזור הטיול בשמורת המסרק:
מסלול הטיול, לאן מטיילים ומה עושים בשמורת המסרק:
חניה: השאירו הרכב שרחבת החנייה של שמורת המסרק. כאן תוכלו לעשות פיקניק נחמד מתחת לעצים, על הסלעים או על השולחנות במקום. הרכב יחכה לכם כאן בסיום הטיול המעגלי-טבעתי בשמורת המסרק.
תחילת המסלול: חפשו את שלט הכניסה לשמורה. טפסו עם המדרגות אל תוך החורש. כאן תהיו מוקפים בעצי אלון עתיקים, אלות ארצישראליות ואלות המסטיק. על העצים מטפסים ים תיכוניים.
המסלול המעגלי: שביל השמורה יוביל אתכם סביב לחורשה המקסימה.
תגיעו אל כמה נקודות תצפית טובות.
תצפית ראשונה: ממנה תוכלו להשקיף לכיוון ת]ון-מערב. מכאן תראו את אזור מודיעין וגוש דן.
תמשיכו עוד בתוך החורש הנעים.
תעלות קשר ירדניות: תחצו תעלות קשר חפורות בסלעי הגיר וחוואר מוצא הצבהבה. כאן תמצאו גם עצי קטלב גדולים ויפים.
תצפית ורחבה יפה מעל למוש בית מאיר: זהו החלק המערבי ביותר של המסלול בחורשת המסרק. מכאן נפתח נוף מרהיב לכיוון צפון, מערב ודרום. בימים טובים אפשר לראות מכאן צפונה- עד לחלק הצפוני של גוש דן, הרצליה.
במבט למערב תראו את כל גוש דן, ראשון לציון, בת ים וחולון. בקו הראשון תראו את רמלה ומפעלי המלט נשר.
במבט לכיוון דרום מישור החוף: תראו את אשדוד, אשקלון ואולי גם תצליחו לראות את עזה.
פניה מעגלית בכיוון חזור אל החניון: השביל יוביל אתכם לדרך עפר רחבה. לא, לא יצאתם מהשמורה. זה רק חלק קצר- והנה מיד תחזרו לתוך סבך החורש.
קבר שייח' עג'אמי: בלב חורשת המסרק מצוי קבר שייח' עג'אמי הקדוש למוסלמים. על פי המסורת המוסלית כאן קבור הספר של מוחמד, שייח' עג'אמי.
יש לי השערה, ששמה של החורשה "המסרק" נובעת מהקשר אל הספר של מוחמד. למרות שבעבר סיפרו שאנשי הפלמ"ח ראו מרחוק את עצי החורשה- וסידור הצמרות ממרחק היה נראה כמסרק.
עצי אורן ירושלים ענקיים: סמוך לקבר השייח' קבוצה קטנה של אחרוני עצי האורן הגדולים שגדלו בעבר בשמורה. עצי האורן הגדולים הללו הם אחרוני עצי אורן ירושלים הטבעיים שגדלו בישראל. השמורה עברה שריפה ענקית, שכילתה כמעט את כל עצי האורן הענקיים והזקנים צמחו בה בעבר.
כידוע, סביב קברי שייח' ומקומות קדוים למוסלמים ולדרוזים, השתמרו עצי חורש ארץ ישראלי גדולים. האמונה המוסלמית גוסת שאסור לגעת בחי ובצומח באתרים הקדושים. האמונה גם מזהירה את מי שיזיק לחי או לצומח במקום קדוש, שמא יפגע בו השטן על חילול הקודש.
זו הסיבה שבאתרים מקודשים נותרו חורשות מפוארות של עצים זקנים וגדולים. להבדיל מאתרים לא מקודשים, בהם נכרתו העצים בתקופות שונות. העצים נכרתו לצורכי בנייה, הבערת אש, אדנים לרכבת העותמאנית והכנת פחמים.
סיום המסלול ובונקר משלט 17: המסלול מסתיים ביציאה ממרכז השמורה בשביל ומדרגות. כאן תעבר על ידי תעלות קשר ובונקר משלט 17 ממלחמת השיחרור.
מפת ניווט ונסיעה אל שמורת המסרק
בין ירושלים ועמק אילון: האגדה על אימאם עלי וצלחת השמנת - "קבר הצדיק"
בארץ ישראל ישנם מספר מקומות הנמצאים באזורים שונים הנקראים על שם הקדוש האיסלמי – אימאם עלי:
- בכפר אזור, ליד תל אביב-יפו, נמצא בניין עם מספר כיפות אחדות
- בצד הכביש מספר 1 העולה לירושלים, קצת אחרי חאן שער-הגיא, נמצא מקום הנמצא בצל עצים עתיקי-ימים. פעם היה שם שלט "קבר הצדיק". בין שני הנתיבים של כביש 1. כיום הזיזו את הקבר לצידי הכביש, ולא ניתן לראות אותו בנסיעה מהירה.
- בערבות יריחו
מדוע שלושת מקומות אלו נקראו על שם הקדוש אימאם עלי?
כך מספרת האגדה הערבית:
אימאם עלי היה דמות של קדוש מוסלמי. תושבי הארץ העריצו וכיבדו אותו מאוד. יום אחד, כשהיה בדרכים, נתקל בילדה קטנה שעמדה ובכתה בכי מר.
הקדוש אימאם עלי שאל אותה, למה את בוכה, ילדה?
הילדה הקטנה ענתה לו: אמא שלי חולה מאוד. ורק שמנת מחלב עיזים יכולה לרפא אותה.
שלחה אותי לקנות שמנת מחלב עיזים בצלחת, אבל בדרך חזרה בייתה, השמנת נשפכה על האדמה. עכשיו לא אוכל לחזור לבית, כי אמא לא תוכל להבריא ואני חוששת ועצובה מאוד. הרי שאנו עניים ואין לנו פרוטה אחת בבית! ולא נוכל לקנות שוב שמנת יקרה כזאת. ואימא לא תוכל להבריא!
הקדוש אימאם עלי ריחם על הילדה הקטנה. לקח את האדמה הספוגה בשמנת, סחט אותה חזק חזק. פתאום, יצאה שמנת בין אצבעותיו, נקייה ולבנה כשלג וטפטפה על הצלחת.
הילדה שמחה עד מאוד. לקחה את השמנת ורצה הבייתה לרפא את אמה.
הקדוש אימאם עלי עשה מעצה טוב והציל את אמה של הילדה. אבל הוא גם סחט בעוצמה רבה את האדמה והשמנת, דבר שגרם לכאב רב לאדמה.
פתחה האדמה את פיה ואמרה:
אימאם עלי! אימאם עלי! תזכור, יום יבוא ואנקום בך. אני אסחט את הגוף היפה שלך ולא תוכל למצוא מנוחה לעצמך!
יום אחד, כשאימאם עלי מת לקחו אותו על דבשת הגמל והובילו אותו לקבורה. אבל כשבאו לקבור אותו ולטמון את גופתו בקבר, האדמה התכווצה, סחטה את גופו – והוציאה אותו החוצה.
אז לקחו את גופתו, וקברו אותו במקום אחר.
אבל שוב קרה אותו דבר! האדמה התכווצה, סחטה את גופו – והוציאה אותו החוצה.
האדמה לא רצתה שהוא יקבר בתוכה.
כך יצא שהובילו את הגמל המותש בכל רחבי הארץ על מנת למצוא קבר לאימאם עלי – אך לשווא. שום אדמה לא רצתה לקבל אותו.
כל מקום שבו הגמל נח, וניסו לקבור את אימאם עלי, נקרא על שמו – והוא קדוש מאוד לערבים עד עצם היום הזה….