נהר נסתר וקניון סודי שאיש לא הכיר בים המלח - יש דבר כזה?
מה הסיפור של ה"נהר הסודי" של ים המלח, האם באמת יש דבר כזה נהר נסתר וסודי בים המלח?
זהו שהוא לא סודי ולא נסתר, ודווקא מאוד מוכר, אבל מאוד מסוכן!
אזור לשון ים המלח הוא אזור אסור ומסוכן מאוד לטיולים. באזור חשש אמיתי למוקשים שנסחפו מגבול ישראל-ירדן, התמוטטויות קרקע, בולענים וסכנת שקיעה בבוץ טובעני
"הנהר הסודי - הקניון הנסתר" של ים המלח: כל האמת שרציתם לדעת
ביום גשום אחד באמצע ינואר 2020, פרצה לתודעתנו כתבה מוזרה מאוד בערוץ כאן 11. שם התבשרנו על נהר סודי, קניון נסתר בים המלח. נהר בלתי מוכר למחקר, בלתי ידוע למטיילים, שאיש לא הכיר קודם….
האמנם לא מוכר ולא ידוע וסודי, ומה הסיפור של "הנהר הסודי" הזה בים המלח?
ראשית חובה להדגיש שאסור לטייל באזור לשון ים המלח! זהו אתר אסור ומסוכן לטיולים. יש בו בוץ טובעני, ייתכנו מוקשים ישנים שנסחפו משטח גבול ישראל-ירדן. הקרקע לא יציבה, צפוייה להתבקע, עלולים להיפער בולענים עמוקים וקטלניים לרגליי המטיילים בכל רגע.
והמים הזורמים ב"נהר הסודי" הם מים מלוחים מאוד, ומכילים חומרים מסוכנים למגע אדם.
חברים – זו לא בדיחה. השטח מאוד מאוד מסוכן ואסור לטיולים.
יש הסבורים שיש צורך ופועלים לייצר הנגשה רגלית אל שפך "הנהר הסודי", ואולי באמת מן הראוי שהרשויות, בשיתוף מפעלי ים-המלח יפעלו להנגשת "הנהר הסודי" למטיילים. על מנת שניתן יהיה לראות את תופעות הטבע הקדומות שחלו בים-המלח הקדום – ועכשיו נחשפו על ידי "הנהר הסודי". הנגשה רגלית גם תחשוף את הדלתא של "הנהר הסודי" שמשקיע מלח בתצורות מעניינות, שמהוות אוצר ומעבדה חיה לגאולוגים.
כיום המקום הנוח ביותר לצפות ב"הנהר הסודי" הוא מרומי גן לאומי מצדה.
אז, כן, ה"נהר הסודי" מוכר וידוע והוא בלתי נסתר, ונראה בכל מפת לוויין, גוגל מפס, ומוכר למחקר, מוכר למפעלי ים המלח- והם שיצרו אותו, והרחיבו אותו, והעמיקו אותו.
מדובר על אסון סביבתי ואקולוגי. האסון של ים המלח של כולנו.
בראשית, היה ים המלח בנוי משתי אונות. האונה הצפונים שעומקה כ-400 מטר. ומפלסה היה 400 מטר מתחת לפני הים.
האונה הדרומית, רדודה יותר, שהייתה מחוברת בציר צר אל הים הצפוני, באזור לשון ים המלח.
אזור הלשון והערוץ הצר בין שני אגמי ים המלח, הצפוני והדרומי, תמיד היה רדוד. ושם נהגו בעת העתיקה לחצות ברגל או על גבי גמלים וחיות אחרות, את הים ממזרח למערב ולהיפך.
מה קרה בעת החדשה?
מפעלי ים המלח עברו במלחמת השחרור אל האגן הדרומי של הים המלח, והחלו לאדות המים ולהפיק מהים את אוצרותיו: ברום, קרנליט, מגנזיום, מלח בישול ועוד…
בהמשך, האגן הדרומי התרוקן ממי ים המלח, והיה צורך להזין את האגן הדרומי.
מה עשו?
בנו תעלת הזנה ארוכה, שמתחילה את דרכה בחלקו הדרומי של האגן הצפוני של ים המלח. תעלת ההזנה מעבירה מים מהים הצפוני אל האגן הדרומי של ים המלח.
כיוון שמפלסו של ים המלח הצפוני נמוך (עקב מחסור קבוע באספקת מים) ממפלסו של ים המלח הדרומי- התקינו משאבות אדירות שמעלות את מי הים הצפוני אל התעלה, ומשם המים עוברים לאגן הדרומי.
למעשה, האגן הדרומי של ים המלח, כולו מלאכותי כיום, והוא מחולק לבריכות אידוי רבות. בכל בריכה נערכת פעילות אחרת של מפעלי ים המלח.
אגן ים המלח הדרומי, מאכלס על גדותיו המערביות את עיר המלונות של עין בוקק. והמלונות וחופיהם תלויים לחלוטין בפעולות שוטפות של מפעלי ים הלח – בטיפול בגובה המפלס של הבריכות הדרומית. בשנים האחרונות מפעלי ים המלח עושים פעולות נרחבות ושוטפות, על מנת להמשיך ולהעמיק את הבריכות, ולמנוע עליית מפלס המים של האגן הדרומי, ולמנוע הצפת כביש 90 ואזור מלונות עין בוקק.
בחלקו הדרומי של ים המלח נמצאים השפך של נחל צין ושפך נחל הערבה. נחלים אלו מזינים את ים המלח במי שיטפונות בחורף, מדרום.
בעבר המים היו נקלטים בים המלח. אולם מעת שמפעלי ים המלח משתמשים בבריכות, מים אלו של נחל הערבה מוסתים אל מרכז הימה, על גבול ישראל-ירדן, וחוברים אל הים הצפוני דרך החלק היבש של לשון ים המלח.
והנה מקורו של "הנהר הסודי" של ים המלח: עודפי המים מבריכות האידוי של מפעלי ים המלח מוזרמים בגרוויטציה צפונה. הם חוברים אל ערוצו של נחל הערבה, ונשפכים חזרה אל ים המלח הצפוני.
כידוע מפלסו של ים המלח הצפוני יורד כל שנה בערך ב-1.5 מטר. כך שערוץ נחל הערבה, שקולט הרבה מים ממפעלי ים המלח הישראליים וגם ממפעלי ים המלח הירדניים (ששניהם פועלים באופן דומה) – יוצר קניון עמוק יותר ויותר מדי שנה כדי להוריד את מימיו אל ים המלח הצפוני, שמפלסו יורד כל שנה בכ- 1.5 מטר!
כך מעמיק נהר הקניון "הנסתר והסודי" של לשון ים המלח את ערוצו, וחותר בטין ובמלח של קרקעית הלשון הקדומה. זו הסיבה שקירות "הנהר הסודי" מתגבהים מדי שנה, ו"הקניון הנסתר" מעמיק ומעמיק, כל שנה יותר אל מפלסו של ים המלח- שמאבד ממימיו.
"הקניון הנעלם",מעמיק מדי שנה והזרם שבו גובר ומרחיב את הערץ, כי השיפוע גדל, וקירותיו האדירים, העשויים מטין ומלח, מתפרקים ונופלים אל העמק שנוצר, ונסחפים אף הם בזם המים אל הים הצפוני.
בדרך זו קירותיו של נהר הקניון "הסודי" מגיעים לעשרות מטרים והם ימשיכו לגבוה כל שנה עוד ועוד, ככל שים המלח הצפוני יתמעט, יצטמק ויאבד מימיו.
למה ים המלח מאבד מים ולמה מפלסו יורד מדי שנה? הסיבות הן פשוטות:
כי בסופו של המסלול של נהר הירדן – רק מעט מים משוחררים אל הירדן הדרומי בדרכו אל הים המלח.
בתחילת דרכו, מימיו של הירדן נתפשים כבר בכנרת עם שאיבות אל המוביל הארצי.
פעם שנייה נשאבים מים לפי הסכמי המים עם ממלכת ירדן, ונמסרים לירדנים.
פעמים נוספות לאורך מסלול הירדן הדרומי, הירדן מפסיק לקבל מים מן הטבע – כי יד האדם דאגה לייצר מאגרים על נחלים רבים שהזינו אותו בעבר, הן בישראל והן בממלכת ירדן.
פעם נוספת ומכת המוות הקיצונית ביותר על ים המלח- הוא הפעילויות של מפעלי ים המלח, ששואבים את מי הים הצפוני, מאדים אותם, ומכלים מהם את המינראלים החיוניים לצרכי התעשיות.
מפעלי ים המלח אמנם, כפי שראיתם למעלה- מחזירים מים אל הים הצפוני, דרך "הנהר הסודי" – אבל כמובן שכמויות המים המושבות הן מזעריות ביחס לכמויות המים שנשאבות מהים המלח הצפוני אל בריכות האידוי הדרומיות. ובנוסף, אם לא די בכך, מים מושבים אלו מבריכות האידוי- הם מים עניים במינראליים, וגורמים לים הצפוני לאבד את איכותו וריכוז המלים שבו מופר ביד גסה של התערבות אדם.
היסטוריה של מפעלי ים המלח בקצרה – כיצד קמו והיכן
במהלך 1948 נערכות חבלות בהספקת המים מעין ח'וח'ן לסדום, נהרגים אנשי תחזוקה ושמירה, הבריטים מסירים את השמירה משיירות חברת האשלג וחבל ים המלח מנותק מירושלים. השיווק מופסק, והחברה מודיעה על סגירה מראש ב-15 במאי, ועל פיטורי העובדים.
לאחר הפלישה של צבאות ערב, מתפנים כל עובדי המפעל היהודים וחברי בית הערבה בדרך הים לסדום, המפעל בצפון חובל.
סוף 1948- הממשלה הזמנית מקימה את "ועדת ים המלח וחבלו" לחקור את פעולת חברת האשלג ולהתוות דרך חדשה לחרושת האשלג בסדום.
במבצע לוט 25 בנובמבר 1948, נפרץ בידודה של סדום.
לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק עם ירדן, מבקש נובומייסקי מהממשלה לתבוע שותפות בין ישראל לעבר הירדן הצפון ים המלח.
26 ביוני 1949 נוסדה חברת "מפעלי ים המלח בע"מ", חברה ממשלתית במסגרת משרד הפיתוח. מתחדשת העבודה בסדום.
נובומייסקי פורש מניהול "חברת דשנים וחומרים כימיים".
1955- מרדכי מקלף מתמנה מנכ"ל מפעלי ים המלח.
1956- מוקם מפעל הברום.
1957- חוסל מחנה העובדים הארעיים בסדום.
1962- מתקבל בכנסת חוק זיכיון ים המלח, המקנה למקלף חופש פעולהומאפשר קבלת מימון בין לאומי לפיתוח.
מופעלת התוכנית להרחבת הבריכות באמצעות סיכור האגן הדרומי בשטח ישראל, בסכר שאורכו 22 ק"מ, וגובהו 11 מטר.
מתחילים בהקמת מפעל האשלג המודרני.
1962- האגן הדרומי של ים המלח בשטח ישראל נסכר והיה לבריכת אידוי מס' 5, ששטחה 100 קמ"ר.
1966- שטח הבריכות מגיע ל-135 קמ"ר, על פני כל השטח המתאים לכך בכיכר סדום.
1978- הושלמה תעלת ההזנה מהאגן הצפוני של ים המלח לבריכה מס' 5.
1980-1981- הירדנים מקימים מפעל אשלג באגן הדרומי-מזרחי של ים המלח.
1985-1987- הקמת המסוע להובלת אשלג מן המפעל בסדום אל מישור רותם.
1989- בריכה מס' 5 חולקה באמצעות סוללות מלח לבריכות מס' 4 ו-5.
1993- נחנך מפעל לייצור פתיתי מגנזיום כלורי. מוקמת תחנת כוח.
איפה נמצא "הנהר הסודי" של ים המלח?
תחזית מזג האוויר לשבוע הקרוב לטיול שלכם בים המלח
מסלולי טיולים מומלצים עבורך באזור ים המלח
- נחל דוד
- נחל ערוגות
- נחל סלוודורה
- עין בוקק
- גן לאומי מצדה
- נחל חווארי מצדה
- עיינות צוקים (עין פשחה)
- נחל זוהר
- הנחלים זוהר-יזרח-רום
- נחל דרגות עליון- משאש מורבעת: מייטיבי לכת
- נחל צפית בצפון הערבה: מייטיביי לכת