נבי מוסא מסגד וחאן מוסלמי: פנינת יופי אקזוטית במדבר יהודה

נבי מוסא הוא אתר קדוש למוסלמים המצוי סמוך לכביש 1 היורד מירושלים לכיוון יריחו. המסורת המוסלמית מראה את מקום קברו של משה רבינו במקום זה. באתר נבי מוסא תמצאו חאן ממלוכי גדול, בו 260 חדרים עתיקים ריקים ויפים. לחדרים פתחים וחלונות מקומרים וציוריים. מהחדרים נשקף נוף אל רחבי מדבר יהודה. במרכז האתר חצר גדולה, בורות מים ומסגד. מבנה החאן מקורה על ידי כיפות לבנות ויפות שנראות מכל עבר בסביבת האתר.

פרטי מסלול הטיול:

• אופי הטיול: אתר נקודתי
• משך הטיול: כחצי שעה
• דרגת קושי הטיול: קליל
• מתאים לנכים ועגלות תינוק: כן
• צבע סימון שבילים בטיול: אין
• אורך מסלול הטיול: 100 מטר
• קליטה סלולרית: יש
• הטיול מתאים לעונה: כל העונות
• מאפייני מים במסלול: אין
• שירותים: יש
• שולחנות/ספסלים לישיבה: יש
• מים לשתייה: יש
• מזנון: יש
• חניון לילה: לא
• עלות כניסה: אין
• שעות כניסה: שעות היום

תחזית מזג האוויר לאזור הטיול:

פרטי מסלול הטיול ולאן מטיילים בנבי מוסא:

חניה וכניסה: תגיעו לכניסה לנבי מוסא ותחנו את הרכב ברחבת החנייה. תיכנסו למתחם. בדרך כלל הבדואים ששומרים על המתחם ילוו אתכם לסיור מודרך קצר ונעים. אותי קיבלו מאוד יפה ובמאור פנים. הבחור הבדואי, פגר, (נשר בעברית) ליווה אותי והסביר לי ממש יפה על המבנה, תולדותיו ומבנה האתר. הוא הסכים להשתתף בסרטון המצורף והיה ממש כיף איתו בסיור. לסיום קיבלתי גם כוס קפה נהדר.

החצר המרכזית: תיכנסו למתחם חאן נבי מוסא רחב הידיים. בחצר המרכזית של החאן תמצאו שני פתחים של בורות מים מרכזיים. מי הגשם התנקזו מהגגות והגיעו בצינורות אל הבורות שמותקנים מתחת לחצר הגדולה. בעבר היו שואבים את המים מן הבורות לצורכי שתיה, בישול ורחצה. כיום יש לאתר מקורות מים זורמים.

מהחצר המרכזית של נבי מוסא תגיעו אל המסגד הראשי. בעודכת הולכים בחצר המרכזית, תבחינו בקשתות אבן מסיביות שצמודות אל המבנה מבחוף. אומנות מקושתות אלו נועדו לתמוך את קירות המסדר שלא יפתחו כלפי חוץ. טכניקת בנוייה כזו הייתה נהוגה בימי הביניים.

המסגד: בלב המסגד נמצאת מצבה גדולה מכוסה בפרוכת של קטיפה ירוקה. על הפרוכת רקומים פסוקי קוראן בשבח הנביא משה. מסגד נבי מוסא מתחלק לעזרת נשים ועזרת גברים. לא תמיד יפתחו עבורכם את המסגד. הוא נפתח בדרך כלל רק עבור מתפללים. על קירותיו החיצוניים של מסגד נבי מוסא תמצאו רוזטות טיח קטנות ורודות עם פסוקי הלל מהקוראן ושמות אללה.

קומה עליונה וחדרי החאן: לאחר הביקור במסגד נבי מוסא, תעלו אל הקומה העליונה. שם מצויים חדרי החאן הממלוכי, הסובבים את החצר מכל עבר. החדרים ללא שמשות וללא תריסים. כך הם גם היו במקור. מחלונות חאן נבי מוסא נשקפים נופי מדבר יהודה ובית הקברות המוסלמי הקדום. גם בית הקברות המוסלמי החדש נראה מן החלונות הדרומיים של חאן נבי מוסא.

חומת המתחם ובית הקברות המוסלמי: מחלונות החדרים תוכלו להשקיף לכיוון מזרח ודרום. מכאן תבחינו שמתחם נבי מוסא בנוי כמצודה מדברית סגורה מכל צדדיה. בימינו נכנסים מהצד המערבי. אולם בעבר הכניסה הראשית הייתה ממזרח. ממזרח לחאן תוכלו לראות חומה מבוצרת שמקיפה את החאן. אל החצר ניכנסו משער מזרחי מסיבי. בחלק הפנימי של השער מדרכה רחבה, מרוצפת לוחות אבני גיר גדולות. מהמדרכה עולה גרם מדרגות רחב ידיים ומרשים. מכאן ניכנסו בעבר אל המתחם.

לאחר הביקור בחדרי החאן העליונים תרדו בחזרה אל החצר הגדולה של מתחם נבי מוסא.

סיום הסיור: משם כבר תצאו מהמתחם. בכניסה למתחם נבי מוסא יש חנות מזכרות קטנה, כדי חרס וכלי חרס שהובאו ממפעל בחברון. תמצאו גם כלי קרמיקה צבועים ויפים מהרובע הארמני מירושלים. כאן תוכלו לקנות כוס קהווה בדואי אמיתי. קפה מהביל וחזק, שיבושל על האש מול העיניים שלכם במומחיות מקומית.

מידע נוסף על נבי מוסא

קביעת מקום אתר נבי מוסא

לפי המקרא מקום קבורתו של משה לא נודע: "וְלֹא-יָדַע אִישׁׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברים ל"ד ו'). עם זאת מסורות מוסלמיות מראות אותו כאן. האתר נקבע לפי הכתוב בחאדית. שם מסופר שמוחמד אמר: "לו הייתי שם, הייתי מראה לכם את קברו של משה בצד הדרך, למטה מהגבעה האדומה (בערבית: אלכתיב אלאחמר)". אין מסורת שמראה את מקום הגבעה האדומה הזו, ורק בדורות מאוחרים קבעו אותה בין ירושלים ליריחו. על הדרך המוליכה מהר נבו, דרך צפון ים המלח, אל ירושלים. אמנם, השם הגבעה האדומה מזכיר את מעלה אדומים, המעלה שסביבותיו סלעי חוואר אדמדמים (על שם האבן האדומה קרויה גם העיר 'מעלה אדומים').

משה רבינו שמקום קבורתו לא נודע

מקום קבורתו של משה רבינו לא נודע, וההילה סביב המנהיג הישראלי הדגול לא נמוגה עד ימינו. משה רבינו הוציא  את עם ישראל מיציאת מצרים. משה רבינו הוביל את בני ישראל 40 שנה במדבר, אבל לא זכה להכניסם לארץ ישראל. תלמידו, יהושע בן נון זכה להכניס את עם ישראל אל הארץ המובטחת, ארץ ישראל. משה רבינו עמד על הר נבו, ואלוהים אמר לו: " כִּי מִנֶּגֶד, תִּרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ; וְשָׁמָּה, לֹא תָבוֹא--אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"

ספר דברים ל"ב (מח-נב):

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּעֶצֶם הַיּום הַזֶּה לֵאמר:
עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבו
אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מואָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחו
וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה.
וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עלֶה שָׁמָּה, וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ...
כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ
וְשָׁמָּה לא תָבוא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

דברים פרק ל"ד (א-יב)

וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן.  ב וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. ג וְאֶת-הַנֶּגֶב, וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים--עַד-צֹעַר.  ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר.  ה וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, בְּאֶרֶץ מוֹאָב--עַל-פִּי יְהוָה.  ו וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר; וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  ז וּמֹשֶׁה, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא-כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא-נָס לֵחֹה.  חוַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, שְׁלֹשִׁים יוֹם; וַיִּתְּמוּ, יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה.  ט וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מָלֵא רוּחַ חָכְמָה--כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו, עָלָיו; וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה.  י וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה, פָּנִים אֶל-פָּנִים.  יא לְכָל-הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ.  יב וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל.

מקומות מוסלמיים נוספים המציינים את מקום קבורתו של משה רבינו

סביב הכתוב במקרא נוצרו מסורות מוסלמיות אחדות למקום קבורתם של משה רבינו ואהרון הכהן. הערבים מייחסים אתרים אחדים למקום קבורת משה רבינו בסיני ובעבר הירדן. אתרים טבע שונים הוקדשו למקום קבורתו: הר, סלעים, מעין, מעין חם, חורבות וגם פטרה בשמה היווני.

מקומות על שם משה רבינו בחצי האי סיני:

• ג'בל מוסא- הר גבוה באזור מנזר סנטה קטרינה. אגדה עממית מספרת שכאן הוא מקומו של הר סיני עליו עלה משה רבינו להביא את לוחות הברית. במנזר מראים את מקום צמיחתו של הסנה הבוער. אותו הסנה הבוער ואיננו אוכל שבו התגלה אלוהים למשה במדבר.
• מקעד א-נבי מוסא- מושב הנביא משה, הוא סלע בהרי סיני.
• ח'אג'ר א-נבי מוסא- אבן הנביא משה. הוא סלע גדול בסביבות בקעת א-ראחה. יש סברה שבאזור חנו בני ישראל במדבר. 
• ח'אג'ר אל לע'וה- אבן הדיבור. נמצאת בגיא באזור הגבוה של הר סיני.
• עיון מוסא- מעיינות משה. זהו מעין שנובע מדרום לתעלת סואץ. המסורת מספרת שכאן חנה משה רבינו עם בני ישראל ביציאתם ממצרים.
• חמאם מוסא- מרחץ משה. אתר שנמצא בקרב העיירה א-טור לחופי מפרץ סואץ.

מקומות על שם משה רבינו בעבר הירדן המזרחי:

• ואדי מוסא- בקעת משה. זהו שמה הערבי של פטרה בהרי אדום.
• עיון מוסא (1)- מעין משה. מעין שנמצא במרוממי הרי אדום. הר הסמוך למבואות פטרה. מעין זה היה ממקורות המים החשובים של העיר פטרה בעת העתיקה.
• עיון מוסא (2)- מעין משה. מעין שנמצא בירכתי הרי מואב מדרום, במורד הר נבו. שם עמד משה רבינו, הביט אל הארץ המובטח, ואליה לא נכנס. בסביבה זו מת משה רבינו וקברו נעלם. לפי המסורת היהודית זה היה בעבר הירדן המזרחי. לעומתם, הערבים מכירים את קברו ומצינים אותו בנבי מוסא, בסביבות יריחו (האתר בו אתם מצויים כרגע).

המקרא מעיד שמשה נקבר בעבר הירדן המזרחי, בהרי מואב: "ה וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, בְּאֶרֶץ מוֹאָב--עַל-פִּי יְהוָה. ו וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר; וְלֹא-יָדַע אִישׁׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה" .(דברים ל"ד). קשה אם כן להסביר איך המסורת המוסלמית מראה את קברו בעבר המערבי של הירדן. ייתכן שהמקום נקבע על הדרך של עולי הרגל מהר נבו אל ירושלים, באמצע הדרך, במקום שצופה אל הר נבו.

על פי המסורת הערבית, צאלח א-דין היה הראשון להקים מבנה מעל נקודת ציון קבר משה רבינו באתר נבי מוסא. מאוחר יותר, הסולטן המוסלמי הממלוכי, ט'אהר בייברס הקים את מתחם החאן הנוכחי, בשנת 1269. כתובת ערבית בבניין מספרת: "בשם אללה הרחמן והרחום...ציווה לבנות את המקום הקדוש הזה, על מצבת משה הדובר (מוסא אל-כלים) עליו התפילה והשלום, אדוננו הסולטן המלך ט'אהר עמוד העולם והדת, סולטן האיסלם והמוסלמים, אדון המלכים והסולטנים... סולטן הערבים והבלתי-ערבים. וזה נבנה אחרי שוב כבוד מעלתו היקר מהביקור הקדוש. בירושלים יקבל אללה ממנו... בשנת שמונה וששים ושש מאות (1269-1270 לספירה) להגירת הנביא מוחמד עליו מיטב התפילה".

היסטוריון מוסלמי מזכיר בשנת 1360 לספירה ש: "בייברס בנה חדר, כיפה ומסגד על קברו של משה רבינו, קרוב לגבעה האדומה".

מאוחר יותר התקדש המקום כנראה גם על ידי היהודים. לפי דבריו של אבן בטוטה, גדול התיירים המוסלמיים של ימי הביניים. כך הוא כתב בשנת 1355 לספירה: "בקרבת ירושלים ויריחו מקום ידוע גם בשם הגבעה האדומה, והוא קדוש ליהודים הרבה מאוד".

חגיגות נבי מוסא

חגיגות נבי מוסא "זיארת א-נבי מוסא": הביקור הקדוש של הנביא משה. נערכות מדי שנה באביב, בדרך כלל סמוך לחג הפסח. החג נחוג ללא קשר ללוח השנה המוסלמי. (לוח השנה המוסלמי, כידוע, איננו קשור לשנת השמש, אלא רק למעגל חודשי הירח של השנה). החגיגות הונהגו בימיו של הסולטן הממלוכי בייברס. מטרתן הייתה לפגוע בחגיגות הפסחא של הנוצרים, שהיו באים לירושלים. החגיגות אורכות שבעה ימים רצופים. בעבר נהרו ערבים מכל אזורי יהודה שומרון אל המתחם ביום שישי של תחילת החגיגות השנתיות.

בעבר, החוגגים היו מתאספים ביום שישי בהר הבית, בית המקדש, חארם-אל שריף. משם היו יוצאים בתהלוכה גדולה אל נבי מוסא. בראש התהלוכה התנוססו דגלים רקומים בפסוקי קוראן, בשבח הנביא מוסא. תזמורות של תופים, חלילים ורקדנים ליוותה את התהלוכה. בעבר הלכו רגלית ועל גבי גמלים ומורים אל המתחם. בעת החדשה החלו לבצע התהלוכה במכוניות.

החוגגים התכנסו במתחם נבי מוסא במשך שבעה ימי חגיגות, ערכו משחקים, תחרויות וריקודים. ביום האחרון הם היו מתפזרים לבתיהם. 

בתקופת המנדט הבריטי הפך החג לאירוע פוליטי-לאומני ואנטי ציוני. מנהיגים מוסלמיים ניצלו את חגיגות נבי מוסא והתכנסות ההמונים להסתה נגד יהודים. ובמאורעות תר"פ -1920 יצאו חוגגים מוסלמים משולהבים ופרצו לרחובות היהודים בעיר העתיקה בירושלים. בפרעות אלו נרצחו ונפצעו יהודים רבים. אלו היו ה'מאורעות' הראשונים שישראל. גם בשנים מאוחרות יותר המוסלמים ניצלו את חגיגות נבי מוסא והתכנסות ההמונים להסתה לפעולות שטנה נגד יהודים. בשנת 1937, בעקבות מאורעות תר"פ - מאורעות 1920, החליט המשטר הבריטי לאסור על העלייה לרגל אל האתר.

מאז נעשו ניסיונות לחדש את החגיגות, אולם כיום החגיגות מוגבלות מאוד וכמעט לא מורגשות.

בית הקברות המוסלמי שבסביבות נבי מוסא

בית הקברות המוסלמי העתקי הצמוד למתחם נבי מוסא נראה היטב מדרום וממזרח למתחם נבי מוסא. בבית הקברות נקברו חוגגים שמתו בעת החגיגות, או מוסלמים שציוו לקבור אותם באתר. 

אבן נבי מוסא - 'חג'אר א-נבי מוסא'- מסלע ביטומן שחור

היא אבן גיר רכה שחורה, המכילה ביטומן המצויה מאוד בסביבות נבי מוסא באזור זה של מדבר יהודה. מסלע הביטומן שימש לבנייה. בארמון הישאם הסמוך ליריחו השתמשו לבנייה באבן זו. ערביי בית לחם בעיקר, נהגו להתקין כלים שונים מאבן הביטומן השחורה. בעיקר מזכרות של מקומות קדושים. בעבר, נהגו המאמינים להשליך אבנים אלו לאש. מכיוון שהאבנים מכילות נפט (חימר), הן בערו היטב וליבו את המדורות. הערבים נהגו לשיר בשבח הנביא משה והאבן הקרויה על שמו: "נארו מן חג'רו" - "אישו מן אבנו..."

מקורות מידע

• וילנאי ז', 1978, אנציקלופדיה אריאל לידעת ארץ ישראל

צריכים עזרה בתכנון הטיול? בקשו עזרה ותמיכה מהקהילה

מסלולי טיולים מומלצים נוספים באזור נבי מוסא:

• עין עוג'ה : מגלש מים אדיר בבקעת הירדן
• קאסר אל יהוד: אתר הטבילה על נהר הירדן
• נחל אוג: מסלול אתגרי בצפון מדבר יהודה
• עין מבוע (עין פואר): מעיין נובע ובריכה טובה לשחייה על נחל פרת (ואדי קלט)
• מסלול ארוך בנחל פרת (ואדי קלט): אחד הטיולים הכי יפים בישראל
• מוזיאון הפסיפסים השומרוני הטוב: אוסף פסיפסים מדהים
• נחל פרת מסלול ארוך: טיול מים ונופים מהיפים בישראל
• שמורת טבע עין פרת: מסלול קצר עם מים בואדי קלט
• מר סבא: מנזר בלב מדבר יהודה

מחפשים מדריך טיולים? היכנסו וקישור ובחרו לכם מדריך או מורה דרך

את/ה מדריך טיולים / מורה דרך?

יש לך תואר שני או שליש בתחום רלוונטי לטיולי (גיאוגרפיה, לימודי ארץ ישראל, ארכאולוגיה, מדעי החיים)? את/ה מעוניין לעבוד איתנו ולהיות חלק מההצלחה? רוצה להוסיף תוכן לאתר בתשלום?

דבר איתנו כבר כעת וצרף קורות חיים וניסיון כתיבה, לחץ ליצירת קשר