הכירו את מאפייני האקלים בישראל באזור הטיול שלכם |מטיילים עם ענת

שתפו לחברים שלכם:

אתם יוצאים לטיול בארץ ורוצים להכיר את סוג האקלים באזור הטיול?

עכשיו תוכלו להתעדכן בקלות.

היכנסו והכירו את ארבעת סוגי האקלים בישראל:

 אקלים ים-תיכוני – רוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל נמצאים באזור אקלים זה.
 אקלים צחיח-למחצה (ערבתי) האקלים הערבתי הוא מעין אקלים מעבר בין האקלים הים תיכוני לבין האקלים המדברי. באר שבע לדוגמה, נמצאת באזור של אקלים ערבתי.
 אקלים צחיח (מדברי)– רוב דרום הארץ נמצא באזור של אקלים מדברי ומהווה חלק מרצועת המדבריות העולמית.
 אקלים נוסף- הר החרמון נהנה מאקלים אחר, אקלים הרים רמים.

מאפייני האקלים ים-תיכוני

• הטמפרטורות הנוחות עקב השפעת הים התיכון, מאפשרות תנאי מחיה נוחים במשך רוב השנה.
• הטמפרטורות באזורים סביב הים התיכון גבוהות מאלו, שבאזורים המושפעים ממי האוקיינוס הקרים.
• בשום חודש לא יורדת הטמפרטורה הממוצעת מ-0°C.
משקעים
 משטר הגשמים העונתי.
 קיץ ארוך ויבש. קרינה חזקה בעיקר בקיץ.
 חורף קר, גשום וקצר. כמות הגשמים בממוצע 380-500 מ"מ. (עד 1000 מ"מ במקומות גבוהים מאוד)
 הפסד מים גדול בנגר עילי.
 שלג יורד בהרים הגבוהים.
• שונות רבה בכמות המשקעים משנה לשנה.
כמות הגשמים הבינונית וחוסר מהימנותם גורם להסתמכות גדולה יחסית על השקיה.
• לאורך חופי הים, במקומות שבהם שורר אקלים ים-תיכוני אופייני, נפוץ ערפל ימי, ולחות האוויר גבוהה.

צמחייה

הצומח הים-תיכוני
 יער, חורש, גריגה, בתה ועשבוני.
 הקרקע שבין העצים מכוסה בחלקה, או לחלוטין בצמחייה
 עלים קשים, צמחים ירוקי-עד, כיסוי רציף וצפוף
 נוף סבוך בעל שכבתיות בלתי ברורה.

מאפייני אקלים צחיח למחצה

 אקלים זה מכונה גם אקלים ערבתי
 מהווה אזור מעבר בין האזור האקלים הים תיכוני, הגשום, לבין אזור האקלים הצחיח – השורר ברובו של הנגב.
 משטר הגשמים אינו יציב, חלוקת המשקעים בעונת הגשמים אינה אחידה, ויש הבדל גדול בכמות המשקעים לאורך השנים.
 חוסר יציבות זה מסכן את הגידולים החקלאיים ומקשה על התכנון החקלאי.
 האזור מכונה לעתים "בין המזרע לישימון": בשנים ברוכות וגשומות ניתן לגדל בו גידולי בעל ואפשר להגדירו כאזור מזרע, ובשנים שחונות הוא יבש – ומוגדר כאזור ישימון.

מאפייני אקלים צחיח

משקעים
כמות המשקעים קטנה יחסית, כשמתקרבים לאזור ההשפעה של רצועת המדבריות העולמית ומתרחקים מהשפעת הים התיכון.
 במקומות הגבוהים בנגב, יורדים גשמים רבים יותר מאשר במקומות הנמוכים.
 הגשמים יורדים בעונת החורף במשך מספר ימים מצומצם מאוד, גשמים מקומיים שאינם מכסים אזורים נרחבים.
 כמויות הגשמים משתנות ממקום למקום ומשתנות גם בין שנים עוקבות.
 לפעמים כמות המשקעים בשנה מסוימת גדולה פי ארבעה מכמות הגשמים בשנה שלפניה.
טמפרטורות
 קיים משרע טמפרטורות גבוה בין יום ללילה ובין קיץ לחורף, בעיקר עקב הריחוק מהים והיעדר השפעתו הממתנת.
 במקומות הגבוהים, הטמפרטורות נמוכות יותר מאשר במקומות הנמוכים.
התאדות גבוהה
 בשל הטמפרטורה הגבוהה הלחות היחסית הנמוכה, עולה שיעור ההתאדות השנתית על כמות המשקעים השנתית.
 משמעות הדבר היא שבאזור זה אין כמעט מים זמינים על פני השטח.
שמים בהירים
 מרבית ימי השנה השמים בהירים וחסרי עננים.

תופעות אקלימיות מיוחדות בנגב

שיטפונות
 כאשר כמות המשקעים גדולה מיכולת הספיגה של הקרקע, המים מתחילים לזרום על פני הקרקע ולהתנקז אל הנחלים.
 בשל מיעוט הקרקע בנגב ובשל היווצרות שכבה אטימה למים על פני הקרקע, כמות המים הנספגת בתוכה קטנה, ותופעת השיטפונות בעקבות גשם חוזרת על עצמה פעמים רבות במשך החורף.
 עוצמת השיטפונות תלויה גם בגודל אגן הניקוז: ככל שאגן הניקוז מכסה שטחים גדולים יותר – מים רבים יותר ניגרים במורדות ההרים והגבעות ומתנקזים אל ערוצי נחלים.
סופות אבק וחול
 נוצרות כאשר ישנה נשיבה של רוח חזקה קרוב לפני השטח.
 החול והאבק שהרוח מעיפה מגיעים לגובה של 3,000 מ' ולפעמים אפילו לגובה של 5,000 מ'.
 סופה יכולה להימשך ממספר שעות ועד – לפעמים – למעלה מיומיים תמימים.

נופי עין עבדת — מי שטפונות בחורף בגבים של עין עבדת

טכניקות הישרדות של הצומח באקלים הצחיח

 קסרומורפיים (בשרניים)
 מסוגלים ליבש חלק מהצמח בעיתות יובש
 עונת פריחה והתרבות קצרה
 עמידות למלחים
 מעט פיוניות
 קוטיקולה עבה
 התרכזות בכיסי סלע