גן לאומי תל גזר: תצפיות, מפעל מים קדום ושערים אדירים, עין ירד, פריחה בחורף ובאביב במרכז

מחנים את הרכב ויוצאים לסיבוב רגלי קל וקצר. בתל גזר תמצאו גם תצפיות נהדרות אל אזור צפון הרי השומרון, שפלת יהודה ואזור דן.

באתר שילוט מצויין שיוביל אתכם אל:

• הסברים על לוח גזר
• גבעות תצפית טובות לכל האזור
• השער הכנעני
• מתחמי מגורים קדומים
• מפעל המים

תל גזר היה עיר מהתקופה הישראלית

בתל גזר נמצאו כתובות חשובות, המלמדות על "תחום גזר"- הגדרת תחום גזר קשורה לענייני מעשרות ותרומות לבית המקדש. לוח השנה הירחי של גזר מתוארך לתקופת הברזל מהמאה ה-10 לפני הספירה.

מה כתוב בכתובת לוח השנה של גזר:

יַרְחו אָסִ(י)ף – שני חודשי אסיף – תשרי וחשוון.
יַרְחו זֶרַע – הזריעה בכסלו וטבת.
יַרְחו לֶקֶשׁ – שני חודשי זריעה מאוחרת – שבט ואדר.
יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ(ה) – חודש עקירת הפשתה – חודש ניסן.
יֶרַח קְצִ(י)ר שְׂע(וֹ)רִם – חודש קציר השעורים – חודש אייר.
יֶרַח קָצ (וֹ)ר וְכַלֵּ(ה) – חודש סוף הקציר וכנראה קציר החיטה – חודש סיוון. השערה נוספת – כֵל מלשון מדידה, כלומר החודש בו קוצרים את התבואה ומודדים אותה.
יַרְחו זֶמֶר – שני חודשים של בציר – תמוז ואב.
יֶרַח קֵץ – חודש הקיץ, קטיפת פירות הקיץ, למשל תאנים – חודש אלול.
בנוסף מופיעה התחלה של שם "אבי (ה)-", ככל הנראה שמו של הכותב.

הלוח מלמד על חשיבותה של השנה החקלאית, חודשי השנה בהתאם לפעולות החקלאיות

בעת העתיקה מרבית האנשים עסקו בחקלאות- והחקלאות הייתה מקור חייהם ופרנסתם היחידה ומקור המזון.

לוח גזר המקורי מצוי במוזיאון איסטנבול לארכאולוגיה בטורקיה

מידותיו של הלוח קטנות מאוד: 7 X 11 ס"מ בלבד! הלוח המקורי מוצג במוזיאון איסטנבול לארכאולוגיה. חלק מממצאים שנמצאו בחפירות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 נלקחו על ידי העותומאנים בזמן שהם שלטו בארץ ישראל. 

ממצא כתובת תחום גזר במוזיאון רוקפלר בירושלים

ממצא נוסף מתל גזר מצוי במוזיאון איסטנבול לארכאולוגיה

כתובות, מכתבים, נרות חרס, סירי בישול, קנקנים, פכיות, צלחות, כלי בהט, כלי ברונזה, כלי קטורת

בתל גזר שערי עיר מבוצרים, המיוחסים לתקופתו של שלמה המלך

גזר מוזכרת במקורות קדומים

גזר מתוארת בקשר למלחמות יהושע בן נון ומלכי הדרום:

"אז עלה, הורם מלך גזר, לעזור, את-לכיש; ויכהו יהושוע ואת-עמו, עד-בלתי השאיר-לו שריד."

גזר מוזכרת כאחת מעריי הלווים המוקדשת לשבט לוי, למשפחת קהת:

"וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת הַלְןוִיִּם הַנּוֹתָרִים מִבְּנֵי קְהָת וַיְהִי עָרֵי גוֹרָלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם. וַיִּתְּנוּ לָהֶם .. וְאֶת גֶּזֶר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ" (יהושע כא כא).

בימיו של דוד המלך גזר מתארת את הגבול אליו הגיע דוד בהכנעת הפלישתים.

בימי שלמה המלך העיר גזר מוזכרת בהקשר למס וביצור ובניית העיר גזר:

"וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית ה' ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלם ואת חצר ואת מגדו ואת גזר. פרעה מלך מצרים עלה וילכד את גזר וישרפה באש ואת הכנעני הישב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה. ויבן שלמה את גזר ואת בית חרן תחתון"

גזר מכתבי אל עמרנה

אל מלכיאל, איש גזר, כה אמר המלך: הנה את הלוח הזה שגרתי אליך לאמר: שלחתי אליך את חניה, שר צבאות המלחמה, על מנת לקחת את הנשים היפות ועמו כל טוב: כסף, זהב, מלבושים, אבן סנדו, כל מיני אבנים יקרות וכיסאות מעץ אושי. ועל כל זה כל מיני דברים יקרים בסכום 160 תבן. והן הלא ביחד 40 נשים, 40 שקלי כסף מחיר כל אשה. ונא, שלח נשים יפות מאוד ובהן ורעה לא תמצא למען יאמר לך המלך אדוניך: אלה אל נכון יפות! ולך ישלח בחיים. ואכן, תדע כי הנה שלום למלך כמו לשמש: לחייליו למרכבותיו לסוסיו שלום רב! והנה, נתן האל אמון את הארץ העליונה, הארץ התחתונה, מוצא השמש ומבוא השמש תחת שתי רגלי המלך

מערכת המים בתל גזר

בתל גזר מערכת מים המגיעה עד לעומק של 40 מטר. ממנה יכלו אנשי העיר גזר לשאוב מים בתוך תחומי העיר.