ד"ר ענת אביטללוּף אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי Arum palaestinum
הלוף הארץ ישראלי בולט בנוף באביב עם תפרחת גדולה דמויית כד. לתפרחת עלה גדול כמו לשון ענקית כהה וקטיפתית מבפנים, גלול החוצה, ובמרכז הכד עולה מוט שחור גבוה
עלי הלוף הארץ ישראלי דומים לחיצים גדולים והם נמצאים בבסיס הצמח ויוצרים שושנת עלים סביב לגבעול התפרחות. העלים הירוקים של הלוף עולים מן האדמה לאחר הגשמים. העלים בוקעים וגלילים ובהמשך הם נפרשים, צורתם כמו חץ גדול. העלים בוקעים מתוך פקעת חד-שנתית. ליד הפקעת החדשה אפשר למצוא את הפקעות המצומקות מהשנים הקודמות.
התפרחת הגדולה היא בעצם מלכודת מתוחכמת למשיכת חרקים מאביקים, והיא קרויה: אשבול (Spadix). העלה החיצוני שיוצר את מעטפת הכד, נקרא: מִתְחָל. חלקו התחתון של המיתחל סגור כמו צינור ויוצר כד. והחלק העליון הפרוס וגלול החוצה כלשון מכוסה קטיפה כהה, קרוי: מפרש. ממרכז הכד עולה ציר התפרחת שנראית כמו מוט כהה או אלה, והוא נקרא: שיזרה.
איך פועלת מלכודת החרקים של צמחי הלוף?
השיזרה (האלה הניצבת כמו מוט) בעלת טמפרטורה גבוהה מעט מהסביבה, ומפרישה ריח חזק של פירות תוססים. הריח מושך זבובי תסיסה, דרוזופילה, ממינים רבים. הזבובים נוחתים על המתחל, העלה הפרוש והכהה. על החלק הכהה הקטיפתי מופרשות טיפות שמן זעירות, שמפריעות לרגלי החרקים לעמוד ביציבות באמצעות כריות ההצמדה שלהם על העלה.
החרקים מחליקים אל תוך הכד. הזבובונים מתכסים באבקה זכרית, ומסוגלים לצאת מהמלכודת כעבור זמן מה. הם יוצאים ועוברים אל המלכודת הבאה בצמח לוף אחר, ומאביקים את הפרחים הנקביים שבתוך הכד.
פרות הלוף הם ענבות עסיסיות שיושבות בצפיפות על השיזרה.
- משפחה: לופיים Araceae
- שם אנגלי עממי: Palestine Arum
- צורת חיים: גיאופיט
- צבע הפרחים: עלה ירוק שחלקו הפנימי בצבע חום-ארגמן קטיפתי
- חודשי פריחה: מרץ, אפריל
- מבנה הפרות והזרעים: ענבות עסיסיות
- טיפוס העלים: עלים גדולים דמויי חץ
- סידור העלים: שושנת עלים
- בית גידול: בתה, שולי חורש ים תיכוני
- גדל באזורים גאוגרפיים בישראל: גולן, גליל עליון, גליל תחתון, גלבוע, כרמל, שומרון, הרי יהודה, שפלת יהודה
- תפוצה פיטוגאוגרפית: ים תיכונית
- חלקי הצמח האכילים: כל חלקי הצמח רעילים. ערבים ודרוזים תושבי הצפון מלקטים את עלי הצמח והם נאכלים לאחר קלייה או הרתחה (אין בכתוב כאן המלצה לצריכה למאכל, ההיפך הוא הנכון).
- מינים נוספים במשפחת הלופיים: לופית מצויה
- קולקס הקדמונים– שימושים בעת העתיקה ואיורים בפסיפסים ביזנטיים.
טיולי פריחה מומלצים אל הלוף הארץ ישראלי:
היכנס גם תוכן מותאם עבורך:
אַדְמוֹנִית הַחֹרֶשׁ: פרח ורוד-ארגמן אביבי
חֻמְעָה וְרוּדָה: פריחה אדומה-רודה במדבר
דלעת-נחש מצויה: פריחת חורף ואביב בצבע צהוב
דּוּדָא רְפוּאִי: פריחת חורף סגולה
עירית נבובה: פריחת אביב לבנה-ורודה
עירית גדולה: פריחת חורף ים תיכונית בצבע לבן-ורוד
שׁוּם תֵּל-אָבִיבִי: פריחת אביב בשרון לאורך מישור החוף
חוֹחָן אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי: פריחת קיץ סגולה וקוצנית
פרג אגסי (אגסני): טיולי פריחה אדומים באביב
סִתְוָנִית הַיּוֹרֶה: פריחת סתיו ורודה
פריחת אירוס שחום בתקוע: טיול פריחה לתחילת האביב
כְּלִיל הַחֹרֶשׁ: העץ שכולו פורח בוורוד זוהר באביב
אַלּוֹן מָצוּי: עץ ירוק עד בחורש הים תיכוני
לשון פר סמורה: פריחת חורף סגולה-כחולה (או מופע לבן)
חסה כחולת פרחים: פריחה תכולה באביב
סחלבים בישראל: מהיפים והנדירים בפרחי ישראל
חֲבַלְבַּל הַשִּׂיחַ: פריחת קיץ ורודה
בֶּן חָצָב סִתְוָנִי: פריחה סגולה בסתיו
מַרְוָה צְמִירָה: פריחה חורפית סגולה
חרוב מצוי: עץ ים-תיכוני חובב חום
חוטמית זיפנית: פריחת אביב ורודה על עמוד פריחה גבוה
חלמית גדולה: פריחת אביב ורודה באזורים ים תיכוניים
שִׁמְשׁוֹן הָדוּר: פריחה ורודה מפתיעה באביב בנגב ובדרום הארץ
נוּרִית אַסְיָה: פריחת אביב אדומה מהצפון ועד לדרום
כַּלָּנִית מְצוּיָה: המלכה הפורחת של החורף הישראלי
דַּרְדַּר גְּדוֹל-פְּרָחִים: פריחת קיץ סגולה
מרוות יהודה: עמודי פריחה סגולה באביב
דיווחי פריחה מהשטח: בכל העונות קיץ, חורף, סתיו ואביב
סַחְלָב פַּרְפְּרָנִי: פריחה אביבית סגולה-ורודה
פריחת עשנן צפוף בחורף ובאביב
עדעד כחול: פריחת אביב וקיץ ברצועת החוף בישראל
איריס נצרתי בשמורת אירוס נצרתי בהר יונה בנצרת
ערבה מחודדת: עץ על פלגי מים, נחלים ומעיינות
גְּדִילָן מָצוּי: צמח קוצני עם פריחה סגולה באביב
