שטחה של חורבת מדרס 120 דונם.

חורבת מדרס משמרת כנראה שם עברי קדום, אולי על שמו של התנא רבי דרוסאי. השם הערבי היה ח'ירבת דרוסיה. האתר היה מיושב בידי יהודים מתקופת הבית השני עד מרד בר־כוכבא.

ברחבי האתר התגלו מבנים, מערות, מקוואות טהרה, מערכות מסתור מסועפות, מתקני קולומבריה ומתקנים חקלאיים. בשולי האתר התגלו מערכות קבורה.

בערוץ הנחל שלמרגלות התל נמצאו בארות מים שמפלסן מגיע למי התהום.

חורבת מדרס היא אתר טיולים מהמבוקשים והמטוילים ביותר בשפלת יהודה.

שפלת יהודה

שפלת יהודה היא אזור גאוגרפי המצוי בין מישור החוף במערב לבין הרי יהודה במזרח. האזור מכונה על שם שבט יהודה אשר שלט באזור זה שהיה חלק מנחלתו. גבעות יהודה הן גבעות הבנויות מסלעי קירטון לבן ורך מתקופת האיאוקן.

הגבעות עגלגלות ואינן גבוהות מאוד, האזור הגבוה של שפלת מגיע לרום של כ-450 מ' מעל פני הים, הגבעות הנמוכות מגיעות לרום של כ-250 מ' מעל פני הים. שפלת גבעות יהודה נחלקת לשני אזורים עקריים: השפלה הנמוכה  והיא מערבית יותר, בה גבעות עד כ-300 מ' מעל פני הים. השפלה הגבוהה, המזרחית יותר, ובה גבעות שגובהן מגיע לרום של כ- 450 מ' מעל פני הים.

מכוסות צומח ים תיכוני חובב חום, חורש של חבורת אלת המסטיק וחרוב מצוי, וביניהם צומח עשבוני.

מי תהום אגורים באקוויפר מתחת לגבעות השפלה, מתחת לשכבות הקירטון, בעומק של כ-70 מ' מתחת לפני השטח. האדם ניצל עובדה זו בהעבר וכרה בארות עמוקות להשגת מי שתייה מן האקוויפר. ריכוז גדול של בארות מים מצוי באזור תל עזקה.

מסלע שפלת יהודה

מכיון שסלע הקירטון הוא רך באופן יחסי, האדם השתמש במיסלע הקירטוני למגוון שימושים:

• כריית לבנים לבנייה
• כריית מערות קבורה
• מערות לאחסון ומחסנים
• בורות מים
• מערות אשר שימשו כבתי מלאכה ויוצר כגון בתי בד
• מערות לגידול יונים הקרויות קולומבריה (או בלשון יחיד- קולומבריום)

מרד בר כוכבא

בתקופת מרד בר כוכבא נודעו מחילות המסתור. מחילות המסתור נחפרו כשימוש משני, בתוך מערות שונות של שימושי אדם קודמים, שהוזכרו כאן. לוחמי בר כוכבא ומשפחות יהודיות נהגו להסתתר בתוך המבוכים התת קרקעיים, מפאת האוייב הרומי, בתקופתו של הדריאנוס.

כיום משמשות מחילות אלו- לזחילה ואתגר לטיולי ילדים ותלמידים ומשפחות מטיילות בשפלת יהודה.