חרצית עטורה: המלכה הצהובה של האביב הישראלי

שתפו לחברים שלכם:

חַרְצִית עֲטוּרָה Glebionis coronarium

החרצית העטורה פורחת מסוף החורף ועד סוף האביב. התפרחות הגדולות והצהובות מושכות את העין כמעט בכל אזורי הארץ. מהצפון ועד לדרום

החרצית היא צמח חד שנתי שתפוצתו נעשית באמצעות זרעים מדי שנה. צמחי החרצית יכולים להיות גבוהים עד יותר ממטר. על כל צמח עשרות פרחים צהובים וגדולים. החרציות מושכות חרקים אוכלי אבקה, כגון חיפושיות, והן גם מציעות גם צוף לפרפרים ולדבורים כגמול וכוח משיכה לאביקים פעלתנים.

משפחה: מרכבים Compositae – Asteraceae
שם אנגלי עממי: Crown Daisy
צורת חיים: חד שנתי
צבע הפרחים: צהוב
חודשי פריחה: פברואר, מרס,אפריל, מאי
טיפוס העלים: גזורים-מנוצים
סידור העלים: מסורגים
בית גידול: בתה, ים תיכוני, אזורים מוארים בשולי דרכים ושדות, קרבת ישובים ואזורים מופרעים
גדל באזורים גאוגרפיים בישראל: גולן, גליל עליון, גליל תחתון, גלבוע ועמקים, כרמל, השרון, שומרון, יהודה, שפלה, צפון הנגב וחודר למרכז הנגב, מדבר יהודה, מקעת הירדן
תפוצה פיטוגאוגרפית: ים תיכונית
חלקי הצמח האכילים: העלים טובים לסלט. הפרחים הלשוניים (החיצוניים) יכולים לשמש לחליטה לצרכי הורדת חום.
מינים נוספים במשפחת המרכבים: דרדר כחול, קרטם מכחיל, חוחן ארץ ישראלי, דרדר גדול פרחים, דם המכבים

טיולי פריחה מומלצים אל החרצית העטורה:

טיול לחורבת בורגין: מחילות זחילה ומסתור, מערות קבורה רומיות, מערת קבורה יהודית, פסיפסים צבעונייים, גת ובורות
טיול לחורבת עתרי: מחילת מסתור, תצפית, מקוואות, גת
טיול לחורבת מדרס: מחילות זחילה ומסתור, מערת פעמון, מערת קולומבריום, מערת קבורה ופירמידה מסתורית
טיול לתל עזקה בעמק האלה: תצפית מהממת וסיפורי דוד וגוליית
טיול לגן לאומי בית גוברין-תל מרשה: מחילת זחילה, מערות קולומבריום, מערכות מגורים תת קרקעיות, אמפיתיאטרון רומי, מערות פעמון, מערות קבורה מצויירות ועוד…
תל בית שמש– פריחת כלניות אדומות בחורף
נחל המערה ומערת התאומים: מסלול מעט אתגרי ומדהים
גן לאומי חוף השרון
שמורת טבע חולות וינגייט- נחל פולג

לארגון טיולים וימי כיף לקבוצות התקשרו כעת: 052-2973937

מה עושים עם פרחי החרציות בהפעלה עם ילדים?

ראשית, חובה לעשות את ההפעלה רק בחצרות ובשדות פרטיים (באישור הבעלים כמובן) בהם גדלות המוני חרציות, ולא באזורי טיול. ובוודאי שלא בשמורות טבע- שבהן אסור אסור לקטוף דבר.

קוטפים את הפרח ומשאירים ב-15 ס"מ של הגבעול מתחת לפרח. במרחק של כמה סנטימטרים מתחת לפרח, יוצרים עם הציפורן חריץ קטן. בחריץ תוחבים את גבעול הפרח הבא.

כך ממשיכים לתחוב פרחים אלו באלו ויוצרים מחרוזות, זרים לראש, צמידים וכד'.