דּוּדָא רְפוּאִי: פריחת חורף סגולה

שתפו לחברים שלכם:

דּוּדָא רְפוּאִי Mandragora autumnalis

אגדות רבות וסיפורי עמים נשזרו סביב הדודא הרפואי, שסגולותיו כמעורר ומגביר פריון נודעו בעבר כמוכחות

הדודא הרפואי הוא צמח עשבוני רב שנתי. שושנת העלים הירוקים והרחבים צמודה אל הקרקע. העלים בוקעים מהקרקע בתחילת החורף. העלים גדולים, אורכם עד כ-60 סנטימטר, והם מקומטים ומעורקים.

הניצנים עולים מבין העלים במרכז השושנת, והפרחים הסגולים פורחים בחודשים ינואר, פברואר ומרץ. פירות הדודא דומים בצורתם לעגבניות שרי מוצקות או חציל קטנטן (אף הם ממשפחת הסולניים). בתחילה צבעם ירוק. עם ההבשלה צבעם הופך צהוב.

מרבית חלקי הצמח מכילים חומרים נרקוטיים רעילים המעוררים הזיות.

השורש המעובה והמסועף, מזכיר בצורתו צורת גוף אדם: גוף וגפיים. זו הסיבה שבעבר הצמח הנרקוטי שימש כסם לעידוד התאווה והפריון. הדודאים מוזכרים בספר בראשית פרק ל', פסוק י"ד: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים, וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה, וַיָּבֵא אֹתָם, אֶל-לֵאָה אִמּוֹ; וַתֹּאמֶר רָחֵל, אֶל-לֵאָה, תְּנִי-נָא לִי, מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ".

משפחה: סולניים Solanaceae
שם אנגלי עממי: Autumn Mandrake
צורת חיים: המיקריפטופיט, עשבוני רב שנתי
צבע הפרחים: סגול
חודשי פריחה: ינואר, פברואר, מרץ
טיפוס העלים: עלים תמימים, רחבים ומקומטים
סידור העלים: שושנת עלים
בית גידול: בתה, ספר המדבר, שולי חורש, בתי גידול עשבוניים
גדל באזורים גאוגרפיים בישראל: גליל עליון תחתון, כרמל, שומרון, יהודה, צפון הנגב
תפוצה פיטוגאוגרפית: ים תיכונית
חלקי הצמח האכילים: זהירות! חלקי הצמח מכילים חומרים נרקוטיים ורעילים, ומותרים בשימוש רק לאנשי מקצוע. ברפואה העממית השתמשו בפירות ובשורשים למגוון שימושים, להקלת כאבים, נגד הכשות ופצעים, וכאמור- כצמח בעל תכונות אפרודיזיות (מהמילה: אפרודיטה, אלת האהבה), להגברת התאווה והפיריון.