הגדילן המצוי הוא הקוץ המוכר, עם העלים הירוקים מעורקים בלבן, ועם עמוד פריחה כבוה ופרח סגול בראשו. הוא אחד מהצמחים שנעשה קוץ רציני בנוף הקיץ הישראלי

הגדילן המצוי עולה מן האדמה במהלך החורף. עליו הצעירים רכים, יוצאים בשושנת עלים מן האדמה הרטובה מהגשם. בבגרותם העלים הופכים קשים וקוצניים מאוד. העלים ירוקים עם עורקים לבנים. הפריחה הסגולה עולה בתחילת האביב על עמוד פריחה גבוה.

בסוף האביב הגדילן הופך כבר לצמח גבוה, גדול, וקוצני מאוד. בקיץ הגדילן מתייבש ונותר כצמח קוצני גדול בנוף היבש.

הגדילן שייך לקבוצת הצמחים חובבי החנקן באדמה, לכן הוא מאוד מצוי באזורי מעזבות, אזורים של מרעה בהמות, מרבץ לבהמות, דירים ורפתות שננתשו. כמו כן הגדילן יגדל היטב באזורי אשפה נטושים. הגדילן צומח בשטחים מופרעים, בצידי דרכים, בשולי שדות מעובדים.

לגדילן חלקים נאכלים, הגבעולים הצעירים, והעלים הצעירים. את הגבעולים מקלפים לפני אכילה. ומסירים משולי העלים הצעירים את הקוצים. אפשר לאכול חלקים אלו בסלט טרי, או בבישול למרק, או לחליטה. מצעית התפרחת גם ניתנת לאכילה וגם הזרעים נאכלים טריים או קלויים.

העלים משמשים לטיפולי בעור ברפואה העממית. השמן המופק מן הזרעים משמש ברפואה המודרנית וגם בענף הקוסמטיקה המודרנית.