דרך דיפנבייקר - חניון פורצי הדרך - שלוחת שיירות - יער נווה אילן: טיול 4X4
אופי מסלול הטיול:
- אופי הטיול: אורכי
- משך הטיול: שעתיים עד חצי יום בנחת עם עצירות לצילומים, אוכל, קפה וליהנות מכל רגע בטבע
- דרגת קושי הטיול: נסיעת שטח לא קשה
- מתאים לנכים ועגלות תינוק: חלק מהמסלול מתאים
- 4X4: כן
- צבע סימון שבילים בטיול: אדום, שחור, ירוק, אדום
- אורך מסלול הטיול:
- ציוד לטיול: אוכל ושתייה לחצי יום
- קליטה סלולרית: יש
- הטיול מתאים לעונה: כל העונות. בעיקר יופי של טבע וכיף באביב ובחורף
- מאפייני מים במסלול: אין. שלוליות ושטפונות בנחל אילן בימי הגשם
- שירותים: בתחנות הדלק במחלף שורש ובמחלף שער הגיא
- שולחנות/ספסלים לישיבה: יש לאורך המסלול
- מים לשתייה: בחניון פורצי הדרך, בתחנות הדלק במחלף שורש ובמחלף שער הגיא
- מזנון: ליד חניון פורצי הדרך לירושלים
- חניון לילה: לא
- מחיר כניסה: אין
- שעות כניסה: אין
- הערות מיוחדות: אין
- טלפון / אימייל: אין
תחזית מזג האוויר לאזור הטיול:
מסלול הטיול, לאן מטיילים ומה עושים בטיול מחניון פורצי הדרך, ובדרך דיפנבייקר עד לשער הגיא:
חניון יום פורצי הדרך:
בחניון שולחנות פיקניק, צל אורנים, שלטי הסבר מעניינים והנצחה לפעילות הגדוד השישי של הפלמ"ח, חנייה מסודרת, דגמי משוריינים ממלחמת השחרור וכמה מתקני משחקים לילדים.
מרחבת הטקסים מוביל שביל צר וקצר שמגיע עד לבסיס הבטון עליו מוצבים צינורות האנדרטה. לא ממש נוח לטפס הנה, ולא נוח להיות למרגלות הצינורות (אבל באמת שלא חובה להגיע עד הנה…).
כיוון הצינורות של האנדרטה: אם תטפסו עד לצינורות עצמם, תוכלו לשים לב שהצינורות לא מכוונים אל עבר הכניסה לירושלים…. מסתבר שהם מכוונים דרומית מעט. הצינורות של האנדרטה מוכוונים לכיוון אורה-עמינדב (פיספוס אזימוט קל של מי שהציב את האנדרטה…)
החניון והדרך קרויים על שם ג'ון ג' דיפנבייקר, שהיה ראש ממשלת קנדה בשנים 1957-1963. הוא היה אוהד של מדינת ישראל. הדרל והחניונים שלאורכה בוצעו על ידיד קק"ל; בזכות תרומות יהודים ציוניים מקנדה.
לפניכם שתי האופציות לנסיעה מחניון פורצי הדרך ועד לשער הגיא:
- האחת היא טיול לכל רכב
- האופציה השנייה טיול לרכב 4X4 (ולא לכל ג'יפון)
1. טיול לכל רכב עם השביל המסומן אדום
חניון פיקניקים: אחרי כקילומטר של נסיעה תגיעו לחניון הראשון. כאן תמצאו שולחנות פיקניק וחורשה נעימה להפסקת קפה.
המשוריינים לצד כביש מס' 1: אחרי הקפה, השאירו כאן את הרכב לכמה דקות, ורדו רגלית לכיוון כביש מס' 1. תחצו את דרך העפר המסומנת אדום, תיכנסו לשטח, ואחרי כ-20 מטר תמצאו את המשוריינים שלצד כביש מס' 1.
חיזרו אל הרכב, והמשיכו בנסיעה עם הדרך המסומנת אדום.
הגן היפני: התחנה הבאה היא הגן היפני. לא שממש תמצאו כאן גן יפני, אבל מי שהקים את הפינה הנחמדה והשביל שמוליך למעלה ולשומקום – היא אגודת בית שלום יפן, ע"ש האב טקג'י אוצוקי, בשנת 1998. כאן תמצאו כמה סלעים להנצחת האב אוצוקי. ושני סלעים מעניינים. האחד בחלקו העליון של השביל עם דגמי פרח מגולף שבמרכז כנראה היה מצוייר עליו צלב, שעבר השחתה. ועמוד משושה בחלקו התחתון של הגן. גם עליו כנראה היה מגולף צלב, שעבר השחתה. באתר עוד סלעי הקדשה של קק"ל ושל אגדות בית שלום היפנית.
תצפית לעבר כביש מס' 1 והגשר האקולוגי: ממש מהעבר השני של דרך תוכלו לעשות תצפית נהדרת לעבר כביש מס' 1 החדש והגשר האקולוגי שנחנכו בשנת 2017. המראה מרתק ויפה ביותר.
משלטים 6-7-8 לאורך דרך דיפנבייקר: לאורך הדרך תפגשו כמה שלטים המורים על מקומם של משלטים מתקופת מלחמת השחרור. באתר לא תראו זכר למשלטים, אבל השלטים מסמנים את מקומם. המשלטים העניקו לרכס את שמו: רכס משלטים.
שלט המורה על משוריין פלמ"ח-הראל בחזית בית המשאבות התחתון : בצד הדרך תמצאו שלט המורה על מיקומו של משוריין מעברו השני של כיבש מס' 1. הצמחייה כיום (2018) מסתירה, ולא ניתן לראותו, או שהוא כבר איננו במקומו כלל (טעון בדיקה נוספת).
הדרך ממשיכה במגמת ירידה ובלי הפתעות או נקודות עניין נוספות
חניון בחורשת אורנים: לפני היציאה אל מלחף שער הגיא תוכלו לעצור בחורשת אורנים עם שולחנות פיקניק לארוחת צהרים נעימה.
יציאה לכביש מס' 1 וסיום דרך דיפנבייקר: מכאן תוכלו לצאת לכביש מס' 1, ממש סמוך לתחנת הדלק של שער הגיא.
2. טיול עם רכב 4X4 בלבד, עם סימון שבילים שחור וירוק
הערה: לא בטוח שכל ג'יפון 4X4 יכול לעבור את כל המכשולים בדרך, בפרט בחורף ואחרי עונת הגשמים.
תחילת נסיעה בשביל המסומן אדום: מחניון פורצי הדרך, סעו למרגלות אנדרטת הצינורות. חיברו אל הסימון האדום.
חניון פיקניקים: אחרי כקילומטר של נסיעה תגיעו לחניון הראשון. כאן תמצאו שולחנות פיקניק וחורשה נעימה להפסקת קפה.
המשוריינים לצד כביש מס' 1: אחרי הקפה, השאירו כאן את הרכב לכמה דקות, ורדו רגלית לכיוון כביש מס' 1. תחצו את דרך העפר המסומנת אדום, תיכנסו לשטח, ואחרי כ-20 מטר תמצאו את המשוריינים שלצד כביש מס' 1.
חיזרו אל הרכב, והמשיכו בנסיעה עם הדרך המסומנת שחור.
נסיעה על הדרך המסומנת שחור: הדרך יורדת על צלע רכש שלוחת שיירות, לכיוון צפון-מערב. סעו בה כשני קילומטר. במפגש עם השביל המסומן ירוק- פנו שמאלה.
השביל המסומן ירוק וחורבת עלקת: לאחר שפניתם שמאלה וחברתם אל הסימון הירוק. סעו כ-200 מטר, ותמצאו עצמכם מול חורבת עלקת.
חורבת עלקת: כאן המקום לצאת שוב מהרכב ולהכיר את החורבה המעניינת והשמורה היטב. תמצאו כאן בית חווה עות'מאני, שמור יפה. שמה הערבי הוא ח'רבת אלעלקה. שמה המעוברת חורבת עלקת. האתר היה מיושב עד למלחמת השחרור.
האתר מצוי סמוך לדרך דיפנבייקר על שלוחת שיירות, מעל נחל אילן. בחורבת עלקת שני מבנים עיקריים, האחד מבנה מגורים גדול המורכב משני חדרים גדולים. חלקם התחתון של הקירות הפנימיים מסוייד בצבע כחול. המבנה השני ממול למבנה הגדול, הוא קטן, ושימש כנראה כמחסן.
בכל חדר תקרה אחרת:
1. החדר הראשון במבנה הגדול: כאן תגלו אח וארובה יפה. לכיוון דרום שלוש גומחות בקיר, אחת גדולה ושתיים קטנות משני הצדדים. הגומחה הגדולה כנראה שימשה כמיחראב לכיוון מכה. לחדר תקרת כיפה מוצלבת ויפה. במרכזה נותר הצלב קרס עתיק וחלוד, ממנו השתלשלה בעבר נברשת גדולה (שאיננה כאן עוד).
2. במבנה המבנה חדר גדול סמוך עם תקרת כיפה עגולה. גם במרכזו קרס חלוד לתליית נברשת גדולה.
3. מבנה קטן, אולי מחסן, תיקרת קמרון חבית.
כל הגגות היו פונקציונאליים וניתן לטפס אליהם גם היום (אבל , כמובן, אני לא יודעת מה מצבם ההנדסי. ולא יכולה להמליץ או לאשר טיפוס עליהם).
למרגלות המבנים בורות מים, משטח גת קדום, מעיין קטן כמעט חרב. ורק קבוצת קנים קטנה מעידה על מים במקום. האתר היה מוקף בגדר עבה ומסיבית. כיום מטפסים עליה זלזלת הקנוקנות ועוד צמחי חורש יפים. ממול לחורבה תמצאו חלקת זיתים יפה, מעובדת על ידי קק"ל. מראש החורבה נוף נהדר לכיוון יערות האורנים באזור, בעיקר לכיוון צפון אל מורדות נחל אילן, מצפון לחורבה.
ירידה לנחל אילן עם השביל הירוק: עלו לרכ בוסעו 200 מטר חזרה עם השביל הירוק. קחו את הפנייה שלו שמאלה (אל תיכנסו אל השביל המסומן כחול). כאו תמצאו את עצמכם נוסעם במורד נחל אילן הפה. בימות הגשם ייתכנן כאן בוץ, שלוליות ואפילו שיטפון קטן ומקומי. הדרך חוצה את נחל אילן מצד אל צד כמה פעמים. קק"ל הכשירה את המעברים מעל לנחל בצנרת ומעליה משטחי בטון נוחים למעבר אפילו לרכב שטח נמוך וג'יפונים.
אקליפטוס ענק מדור הנפילים: מצד שמאל של דרך העפר המסומנת ירוק יתגלה מולכם עץ אקליפטוס ענק. מה הוא עושה כאן? אלוהים יודע. אבל הוא מרשים ויפהפיה. ראוי להיות רשום כאחד מהאקליפטוסים הגדולים בישראל. אני הצטלמתי לידו. למזכרת (שמא הוא יכחד בשריפת האורנים הבאה חלילה).
פינת ישיבה וזיכרון על שם אברהם הלר מול אתר שאיבה של מקורות: אברהם הלר היה עובד מקורות והוא נהרג בהתהפכות אוטובוס. בפינת ההנצחה הנעימה תמצאו ספסל ארוך בצורת חצי גורן ושולחן פיקניק בצל עצי אלון וזית גדולים.
סיום הטיול בדרך המסומנת ירוק, וחבירה לשער הגיא עם הסימון האדום: אחרי נסיעה של כ-4 קילומטר על השביל הירוק תחברו אל הסימון האדום.
חניון בחורשת אורנים: לפני היציאה אל מלחף שער הגיא תוכלו לעצור בחורשת אורנים עם שולחנות פיקניק לארוחת צהרים נעימה.
יציאה לכביש מס' 1 וסיום דרך דיפנבייקר: מכאן תוכלו לצאת לכביש מס' 1, ממש סמוך לתחנת הדלק של שער הגיא.
מפת סימון שבילים 1:50,000 לטיול ונסיעה בשבילי דרך דיפנבייקר, שלוחת שיירות בהרי ירושלים:
מסלולי טיולים מומלצים נוספים באזור הרי ירושלים:
- דרך בורמה
- שמורת המסרק: טיול בחורש ים תיכוני, תצפית וקבר שייח'
- הר כרמילה: טיול מיטיבי לכת בהרי ירושלים
- פארק קנדה – פארק המעיינות: טיול משפחות וחניון יום נהדר
- נחל המערה ומערת התאומים: טיול ארוך למייטיבי לכת, מדהים בכל עונה
- גן לאומי הקסטל: טיול משפחתי מושלם לכל עונה
- רכס שיירות – הר ארנה: טיול מייטיבי לכת ו4X4
מפת ניווט נסיעה אל חניון פורצי הדרך, ותחילת הטיול בדרך דיפנבייקר- לחצו, הגדילו המפה וקבעו מסלול נסיעה. קלי קלות
בין ירושלים ועמק אילון: האגדה על אימאם עלי וצלחת השמנת - "קבר הצדיק"
בארץ ישראל ישנם מספר מקומות הנמצאים באזורים שונים הנקראים על שם הקדוש האיסלמי – אימאם עלי:
- בכפר אזור, ליד תל אביב-יפו, נמצא בניין עם מספר כיפות אחדות
- בצד הכביש מספר 1 העולה לירושלים, קצת אחרי חאן שער-הגיא, נמצא מקום הנמצא בצל עצים עתיקי-ימים. פעם היה שם שלט "קבר הצדיק". בין שני הנתיבים של כביש 1. כיום הזיזו את הקבר לצידי הכביש, ולא ניתן לראות אותו בנסיעה מהירה.
- בערבות יריחו
מדוע שלושת מקומות אלו נקראו על שם הקדוש אימאם עלי?
כך מספרת האגדה הערבית:
אימאם עלי היה דמות של קדוש מוסלמי. תושבי הארץ העריצו וכיבדו אותו מאוד. יום אחד, כשהיה בדרכים, נתקל בילדה קטנה שעמדה ובכתה בכי מר.
הקדוש אימאם עלי שאל אותה, למה את בוכה, ילדה?
הילדה הקטנה ענתה לו: אמא שלי חולה מאוד. ורק שמנת מחלב עיזים יכולה לרפא אותה.
שלחה אותי לקנות שמנת מחלב עיזים בצלחת, אבל בדרך חזרה בייתה, השמנת נשפכה על האדמה. עכשיו לא אוכל לחזור לבית, כי אמא לא תוכל להבריא ואני חוששת ועצובה מאוד. הרי שאנו עניים ואין לנו פרוטה אחת בבית! ולא נוכל לקנות שוב שמנת יקרה כזאת. ואימא לא תוכל להבריא!
הקדוש אימאם עלי ריחם על הילדה הקטנה. לקח את האדמה הספוגה בשמנת, סחט אותה חזק חזק. פתאום, יצאה שמנת בין אצבעותיו, נקייה ולבנה כשלג וטפטפה על הצלחת.
הילדה שמחה עד מאוד. לקחה את השמנת ורצה הבייתה לרפא את אמה.
הקדוש אימאם עלי עשה מעצה טוב והציל את אמה של הילדה. אבל הוא גם סחט בעוצמה רבה את האדמה והשמנת, דבר שגרם לכאב רב לאדמה.
פתחה האדמה את פיה ואמרה:
אימאם עלי! אימאם עלי! תזכור, יום יבוא ואנקום בך. אני אסחט את הגוף היפה שלך ולא תוכל למצוא מנוחה לעצמך!
יום אחד, כשאימאם עלי מת לקחו אותו על דבשת הגמל והובילו אותו לקבורה. אבל כשבאו לקבור אותו ולטמון את גופתו בקבר, האדמה התכווצה, סחטה את גופו – והוציאה אותו החוצה.
אז לקחו את גופתו, וקברו אותו במקום אחר.
אבל שוב קרה אותו דבר! האדמה התכווצה, סחטה את גופו – והוציאה אותו החוצה.
האדמה לא רצתה שהוא יקבר בתוכה.
כך יצא שהובילו את הגמל המותש בכל רחבי הארץ על מנת למצוא קבר לאימאם עלי – אך לשווא. שום אדמה לא רצתה לקבל אותו.
כל מקום שבו הגמל נח, וניסו לקבור את אימאם עלי, נקרא על שמו – והוא קדוש מאוד לערבים עד עצם היום הזה….